ותודה לפורום תקנה: זכות הציבור לא לדעת
הרבה ביקורת נשמעה על התנהלות "פורום תקנה" בפרשת הרב מוטי אלון - אך זאת יש לדעת: פעילותו במקום שיד החוק קצרה מלהושיע, מגִנה על הקורבנות ומטהרת את המרחב הציבורי
השופט היהודי-אמריקני לואיס ברנדייס אמר פעם: "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר". לדעתו, צריך לחשוף כל דבר לעינו הבוחנת של הציבור. על כך אמר פרופ' שלום רוזנברג, שכיום אנחנו יודעים שחשיפה מוגזמת לאור השמש עלולה לגרום לסרטן. בעידן האינטרנט, הריאליטי והוויקיליקס, אנחנו מוצפים במידע שהיה פעם סודי. האם הפרסום הנרחב הזה אכן משרת את טובת הציבור? למי בדיוק זה טוב?
עוד בערוץ היהדות - קראו:
זה טוב לאחמדינג'אד. בעבר ידעה התקשורת הישראלית להפעיל צנזורה עצמית בנושאים ביטחוניים. כפי שכבר נאמר השבוע, לוּ התקשורת של שנות ה-80 התנהגה כמו התקשורת של שנות האלפיים, סדאם חוסיין היה משיג פצצה גרעינית.
יש נושאים שלציבור עומדת הזכות לדעת עליהם, אך יש נושאים שבהם יש זכות לציבור לא לדעת. אם הפרסום היה מביא לדיון רציני ומעמיק - מילא. אך הפרסומים על התקפה אפשרית באיראן הולידו דיון ציבורי היסטרי, מגוחך ושקרי. בשביל זה אנחנו בוחרים ראש ממשלה ושרים: כדי שיקבלו את ההחלטות הללו בעצמם.
המרחב שמעבר לדין הפלילי
פרשת הרב מוטי אלון היא דוגמה נוספת לזכות הציבור לא לדעת. יש המגנים את פעילותו של "פורום תקנה" בפרשה זו. הפורום הוא ניסיון חלוצי להציל את הציבור הישראלי ממשפטיזציה מואצת. האם כל מעשה עוול צריך להיחקר במשטרה ולהיות מוכרע בבית משפט? התפישה הזו מרדדת את רמת הדרישה המוסרית. משפטיזציה של הערכים היא גם מינימליזציה של הערכים: כביכול, כל מה שאין עליו סנקציה פלילית הוא מותר ולגיטימי.
התפיסה היהודית מכירה בקיומו של מרחב מוסרי, שמעבר לשורת הדין. כך כתב אחד מגדולי חכמינו, הרשב"א: "שאם אתם מעמידין הכל על הדינין הקצובים בתורה, ושלא לענוש אלא כמו שענשה התורה בחבלות (= נזקי גוף) וכיוצא בזה, נמצא העולם חרב, שהיינו צריכים עדים והתראה. וכמו שאמרו ז"ל: לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה (= ולא עשו לפנים משורת הדין)" (שו"ת הרשב"א ח"ג סימן שצג). הציבור חייב לגבש דרכים להתמודד עם עוולות, גם במקום שאי-אפשר לנקוט סנקציה משפטית מובהקת. המוסר משתרע הרחק מעבר למשפט.
האם ההתמודדות עם עוולות כאלו צריכה להיות פומבית וקולנית? לפי הלכות לשון הרע, אם אדם יודע שחברו חָטַא, אסור לו לפרסם זאת. הוא צריך להוכיח את חברו בסתר. רק אם הצעד הזה לא הועיל, "אז יודיע לרבים את אשמת האיש הזה" (חפץ חיים, הלכות לשון הרע י', ב). לא כל ביב שופכין צריך לנקז מיד לרשות הרבים. הסיסמה "זכות הציבור לדעת" משמשת פעמים רבות כסות למציצנות זולה.
יש תקנה
חברה בריאה צריכה מוסדות כמו "פורום תקנה". אכן יש כאן סכנה של שימוש בסמכות שלא כהלכה ובלי ביקורת ציבורית. לשם כך נחוץ שחברי הגוף המדובר יהיו אנשים נשואי פנים, המוכרים על-ידי כל הציבור
כמנהיגים רוחניים שאין בהם רבב.
גם כך, ברור שמקרים פליליים בעליל יש להפנות לרשויות החוק - וכך אכן נהג הפורום: התלונות שהעלו חשד לפלילים הועברו מיד למשטרה. אנשי הפורום מכריזים בבירור שהם עוסקים רק במקרים לא פליליים, של בעלי סמכות שהטרידו את הנתונים למרותם. אפשר לבדוק מה קרה בפועל במקרים מקבילים, שאירעו במגזרים אחרים. בהיעדר "פורום תקנה" חילוני, הנפגעות נותרו חסרות ישע.
"פורום תקנה" לא מטאטא מתחת לשטיח, ולא מכבס את הכביסה המלוכלכת בבית. המטאפורות מתחום עבודות הניקיון אינן מתאימות כאן. "פורום תקנה" פועל לתיקון החברה, במקום שידו של החוק קצרה מלהושיע. כאשר המלאכה החיונית הזו נעשית בשקט, היא מגִנה על הקורבנות ומטהרת את המרחב הציבורי.
לפנייה לכתב/ת 
