ה-OECD לישראל: התפלת מים - לא פתרון קסם
ארגון המדינות המפותחות מביע דאגה מהתבססות ישראל על התפלת מים. בדו"ח סביבתי מיוחד ממליצים מומחי הארגון לבחון בזהירות את ההנחות הכלכליות של ייצור ושימוש במים מותפלים וכן את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות
עד שנת 2020 תושבי מדינת ישראל ישתו ויתרחצו רק במים שמקורם בים התיכון. נשמע מושלם? לא בטוח. ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות) הציג היום (ג') בכנס בתל אביב דו"ח ביקורת מיוחד על הביצועים סביבתיים של ישראל. מחברי הדו"ח מביעים דאגה מהאסטרטגיה הישראלית בנושא ההתפלה.
"מים מותפלים אינם פתרון קסם חף מבעיות", נכתב. "על ישראל לבחון בזהירות את ההנחות הכלכליות של ייצור ושימוש במים מותפלים, וכן את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות, ולהפנים עלויות סביבתיות במחיר המים המותפלים". למרות הביקורת, מחברי הדו"ח מדגישים כי התפלת המים בישראל נמצאה בין היעילות ביותר בעולם מבחינה כלכלית ומבחינת צריכת אנרגיה.
את הדו"ח הציג סגן מזכ"ל ה-OECD, רינטרו טמאקי. לצד תשבוחות על ביצועיה של ישראל בתחום הגנת הסביבה בשנתיים האחרונות, הדו"ח כולל המלצות בתחומים שונים. בין היתר ממליץ הארגון להעלות את החלק היחסי של רכיב פינוי הפסולת במס הארנונה, כדי לשקף את העלויות האמיתיות של שירות פינוי האשפה. המשמעות: שיפור בשמירה על איכות הסביבה, אך מסים גבוהים יותר .עוד מומלץ לפתח חקיקה לשיקום אתרי פסולת שעומדים שנים.
המלצה נוספת היא להגביר את השימוש במדדים ירוקים שדנים בפיתוח מדיניות ציבורית, כדי להבטיח שתועלות סביבתיות יילקחו בחשבון. בנוסף ממליץ הארגון לפתח תורה כלל ממשלתית שתעסוק בפיתוח בר קיימא ותמיכה ירוקה שתנחה אסטרטגית הפיתוח הכללית של הממשלה. בנושא שיתוף פעולה בין לאומי, מומלץ להמשיך לבחון דרכים לשיתוף פעולה עם מדינות שכנות בסוגיות בוערות כמו זיהום ים, ניהול מים ופסולת.
בנושא מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים מצוין בדו"ח, כי שיעור מיני היונקים בישראל המצויים בסכנה עומד על 56% - גבוה יחסית למדינות OECD אחרות. כן מצוין כי רק 1% מסך הקרקע בישראל מוגדר כפארקים לאומיים ושטחי הפארקים הקיימים קטנים מדי ואינם מאפשרים את התנאים הנדרשים לבתי הגידול של בעלי החיים במקום.
הפחתת השימוש ברכב פרטי
חלק מרכזי בדו"ח עוסק בפליטת גזי חממה וזיהום אוויר מכלי רכב. בארגון אומרים כי המיסוי הגבוה על כלי רכב בישראל הוא החלטה נכונה. על פי הדו"ח, כתוצאה מעדכון המיסוי ב-2009 ירד ממוצע הפליטות של כלי רכב, בייחוד בכל הקשור למזהמי אוויר כמו תחמוצות חמצן וחלקיקים. יחד עם זאת מציינים, כי היעילות הפחמנית של כלי רכב חדשים בישראל נמוכה בהרבה מהממוצע באירופה.
אחת ההמלצות בנושא כלי הרכב, היא בחינה מחדש של מדיניות המיסוי על רכבי חברה והעדר ההגבלה על דלק, כדי לבטל את התמריצים המביאים לשימוש מוגבר ברכב הפרטי וכתוצאה להגברת הנזקים לסביבה. כן ממליצים להמיר את התשלום הנוכחי עבור אחזקת רכב של עובדי המגזר הציבורי וחלק מעובדי מגזר השירותים, בסוגים אחרים של תשלומים שאינם מותנים בבעלות על רכב. המשמעות: שלא ישלמו להם החזרים על שימוש ברכב, אלא על דברים אחרים.
גילספי ציין כי העלאה נוספת במיסוי של קניית כלי רכב חדשים היא לאו דווקא התשובה להפחתת השימוש בהם. לדבריו, מעבר לגז טבעי ולשיפור איכות הדלק הם חלק מהפיתרון. בארגון ממליצתים גם לחייב בחקיקה את היעד של הפחתת פליטות גזי חממה ב-20% עד 2020, עליו התחייבה ישראל בועידת קופנהגן.
"ה-OECD מצביע על כך שבישראל מעודדים להגיע לעבודה ברכב פרטי וזו בעיה גדולה", אמר השר ארדן בעת הצגת הדו"ח, "הבעיה המרכזית בזיהום האוויר בישראל היא זיהום הרכב הפרטי, נצטרך לעבור תהליך קשה מאוד של ויתור על הרכב הפרטי במדינת ישראל".
לדבריו, יש לעודד כלי רכב שיובילו עובדים למקום העבודה ושימוש ברכב של עובד אחד להסעת כמה עובדים למקום העבודה". לשאלה האם חובה על ישראל לאמץ המלצות אלה, ענה ארדן כי "אין חובה חוקית אך כחברה בארגון יוקרתי בינלאומי, ישראל לא תרצה להיות הראשונה שמתעלמת מהמלצות דוחותיו של הארגון. הדבר תלוי בשיתוף פעולה של משרד האוצר".
לפנייה לכתב/ת 
