בגלל סטיקר "שלום" פגעו ברכבה: "רבין צדק"

מיכל (שם בדוי) מירושלים התעוררה אתמול לבוקר לא כל כך נעים, כאשר רכבה זוהה בטעות כרכב של פעילת "שלום עכשיו". ערב יום הזיכרון הממלכתי לרצח ראש הממשלה יצחק רבין השחיתו אלמונים את מכוניתה, ריססו עליה "מוות לבוגדים" וניקבו את צמיגיה. יעד הפעולה היה בכלל שכנתה פעילת "שלום עכשיו" חגית עופרן, אך נראה שאותם אלמונים חשבו שמדובר ברכבה, רק בגלל מדבקת "שלום". בינתיים, הבוקר שוב נמצאו בכפר פלסטיני באזור בנימין כלי רכב שרופים וכתובות "ד"ש מבת עין".

עוד בערוץ החדשות:

ההונאה האיראנית: ניסויים חשאיים, "מכון חינוכי" 

נותנות גב לאיראן. האינטרסים של רוסיה וסין

50 אחוז מ"מורי ההיי-טק" פרשו ממערכת החינוך

מיכל כתבה ל-ynet על אירועי אתמול: "קמתי בבוקר וכהרגלי פתחתי את המחשב. אחת הכתבות הראשונות שקראתי נגעו לפעולת 'תג מחיר' בביתה של חגית עופרן, פעילת 'שלום עכשיו'. אין זו הפעם הראשונה שפעילויות 'תג מחיר' מופנות אליה באופן אישי - בביתה, במשרדה. המשכתי לקרוא את הכתבה ונתקלתי במשפט: 'כתובות רוססו גם על רכב שחנה ברחוב ונשא מדבקות של שלום, אך אינו שייך לעופרן'. אואו. האוטו שלנו עונה להגדרה הזו. רצתי החוצה, בפיג'מה, לבדוק.

המכונית של מיכל. "חושבים שהמדינה שייכת לאמא שלהם"(צילום: שלום עכשיו)

אז כן, המכונית שלנו נכנסה לרשימה המכובדת של עסקים, עצים, מסגדים, קירות בתים, ואפילו כלי רכב צבאיים שזכו ל'עיטורים'. כשיצאתי לרחוב ראיתי עוד: כתובת שחורה וגדולה 'מוות לבוגדים', ארבעה צמיגים מפונצ'רים, ארבעה חלונות צבועים ועוד. הפעם זה הגיע לאוטו שלנו, רכב פרטי של זוג נורמטיבי - סטודנטית לתואר שני ועובד מדינה, שברגעים אלו ממש נמצא באימון מילואים. לעיטורים האלה אחראים עבריינים שחושבים שהמדינה הזו שייכת לאמא שלהם ושהם רשאים לעשות בה ובאזרחיה כרצונם. חושבים, ואף אחד לא מוכיח אותם על טעותם, לא הציבור, לא רשויות החוק ולא הנבחרים שלנו.

פושעים מסתובבים בינינו ועושים ככל העולה על רוחם. אנחנו ממשיכים לשתוק, או מרכינים את ראשינו בפחד, הרי לא בנו מדובר, והם ממשיכים לקורבן הבא. האווירה הכללית, ברחוב, בקרב אלו שאמורים להגן עלינו וכן גם בבית הנבחרים שלנו, מאפשרת את זה. השתיקה של הרשויות ושל כל אחד מאיתנו על כל מעשה כזה היא שמאפשרת לאלימות והבריונות הללו לעבור פעם אחר פעם ולהחמיר.

כתובת גרפיטי על קירות הבניין של חגית עופרן(צילום: שלום עכשיו)

אני לא מתיימרת להיקרא פעילת שלום וזכויות אדם כי קטונתי. אבל אני משתדלת. משתדלת לעשות את מה שאני יכולה למען שלום, למען חיים משותפים, למען סובלנות ולמען סולידריות בין אדם לאדם, באשר הוא. מתברר, ובהחלט לא בפעם הראשונה, שדרך החיים שלי, שבעיני נועדה ליצור עתיד טוב יותר במדינה הזו, נחשבת בעיניהם

לבגידה.

אותי זה מפחיד, מאוד ולכן אני גם לא מעוניינת בחשיפת שמי. אבל אני כן מבקשת מכם אישית מכל מי שזה מפחיד אותו ומדאיג אותו - תצעקו! בכל דרך שאתם יכולים. תבואו להפגנה בענתות ביום שישי, לעמוד יחד מול אלימות הימין.

ואם דרך זו אינה מתאימה לכם, תמצאו איך כן לצעוק. כדי לעצור את זה, כדי להעניש את מי שצריך ולמנוע את הפגיעה הבאה ברכוש ובחיי אדם, ולהבטיח לנו עתיד כלשהו במדינה הזו. בואו להוכיח, שכדברי רבין - 'זו לא דרכה של מדינת ישראל'. אני קיבלתי קריאת השכמה ישירה ואישית מאוד על הבוקר, באמצע שכונה שלווה בירושלים, שהזכירו לי שאסור לשתוק אל מול אלימות. ואתם? למה אתם מחכים?".