מנתחים ומזהמים: כך פוגעים בתי החולים בסביבה
בשוק המוצרים הרפואיים נמכרים חלוקי בד רב-פעמיים הניתנים לכביסה ושומרים על הסביבה, אך בביה"ח הדסה, המתגאה בתוכנית "הדסה הירוקה", בוחרים להשליך מדי שנה לאשפה מיליוני חלוקים חד-פעמיים ומזהמים. גם באיכילוב בחרו בתפנית מוזרה, וגם שם מתכננים להצטייד בקרוב בביגוד מזהם לצוות
בכל פעם שאמא שלנו מספרת שהיא כיבסה לנו את החיתולים, אנו חשים חמלה מהולה בחסר אמון. מה רע בטיטולים? איך אפשר לשפוך את תוכן החיתול לשרותים ולהרתיח אותו, הרי כבר עדיף לשפוך את התינוק עם המים. אבל מה זה קצת "התעסקות בקקי" לעומת הסכנה שהאוקינוסים יציפו את כדור הארץ?
- אין כסף אין זיהום - הבנקים יכולים לסייע לסביבה
- המדינה: מפעל המיחזור הגדול בישראל - מזהם
- "עזבו אותי מהפרדת פסולת, אני רוצה טוחן אשפה"
בדומה לאותם חיתולי בד נוסטלגיים, גם חלוקי הרופאים, המנתחים ועוזריהם נתפרו במשך שנים מבד. אחרי הניתוח היו מכבסים ומחטאים אותם והם היו חוזרים לחדר הניתוח רעננים ומקופלים כמו לפני מסדר המפקד. עם הזמן והתקדמות הטכנולוגיה, עברו להשתמש בחדרי הניתוח בחלוקים חד-פעמיים העשויים מתערובת של דבקים, כותנה ונייר. אלה נחשבו כפאר הקידמה והחיסכון בזמן.
בשנים בהן המושג אפקט החממה (פליטת גזים שגורמים להתחממות הגלובוס) נשמע כמו שם של חברת גינון, לא חשבו בבתי החולים שלהשליך בכל יום טונות של חלוקים חד-פעמיים בלתי מתכלים, שנשארים במזבלות במשך שנים ארוכות ולא מתפרקים, זו פעולה לא אחראית.
אולם, תופתעו לשמוע כי בחמש השנים האחרונות יש דווקא נטיה של בתי החולים לחזור אל חלוקי הבד הוותיקים שהולכים למכבסה כמו כל בגד. בשוק המוצרים הרפואיים המתפתח היום נמכרים חלוקי בד שטובים לשימוש גם לאחר יותר מ-50 כביסות. למרות זאת, נעשה שימוש במיליוני חלוקים חד-פעמיים שמושלכים בכל שנה לאשפה - דווקא במרכז הרפואי הענק "הדסה" בירושלים. ברוב בתי החולים בארץ כבר משתמשים בחלוקים ובכיסויי ראש ופה מבד.
לצד הדסה, לאחרונה התפרסם מכרז לאספקת חלוקים וביגוד חד-פעמי לצוותי הניתוח של המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב). מדובר בתפנית תמוהה במדיניות של המוסד הרפואי, שהשתמש עד היום בחלוקי בד. אם יירכוש בית-החולים את החלוקים החד-פעמיים, יושלכו לאשפה מדי יום 2-3 טונות של ביגוד חד-פעמי.
בנוסף לעובדה שמודבר בחומר שזמן ההתכלות שלו הוא שנים רבות, תוצרי הלוואי שנדבקים אליו עלולים לזהם אף הם את הסביבה. חלוקים כאלה, שנגועים בדם ובשאריות פיזיולוגיות אחרות מושלכים לפעמים במזבלות. בעלי חיים שונים שנוברים באשפה (כולל חיות בית), ומגיעים אחר-כך לעיר ולבתים, עלולים לגרום להדבקת הציבור במחלות.
מחצית מבתי-החולים בכל העולם משתמשים בבגדים רב-פעמיים. במדינות המפותחות מועברים החלוקים הללו לשריפה בתנאים מבוקרים, כאשר אנרגיית השריפה ממוחזרת ונעשה שימוש חוזר בחום הנפלט משריפתם.
מדיניות בית החולים הדסה בירושלים לשימוש בחלוקים חד-פעמיים מעוררת תמיהה לאור העובדה שהמוסד נוקט וגאה בפעולותיו למען איכות הסביבה. במסגרת פרויקט "הדסה הירוקה" שמטרתו להקטין את היקף הפגיעה של בית המוסד בסביבה, הוצבו בו תחנות לאיסוף נייר ובקבוקי פלסטיק, והפסולת מופרדת ממויינת ונשלחת למחזור.
בנוסף לכך, חלק מחדרי השירותים בהדסה מודחים במים מיחידות הקירור, שבעבר הוזרמו לביוב. מערכת מיוחדת אוספת את מי הגשמים בשטח בית החולים, אוגרת אותם ומשתמשת בהם להשקיית הגינה. מאז החל הפרויקט לפני כעשור צריכת המים בבית החולים צומצמה ב-30% בזכות פעולות אלו ונוספות.
מתגובת משרד הבריאות אפשר ללמוד כי בעניין זה אין לו כל מדיניות השואפת לשמור על הסביבה. "מדיניות המשרד בנושא מתגלמת בתקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים) התשנ"ז, 1997 וחוזר מינהל רפואה מס' 34/98 מיום 17/5/98 המגדירים קטגוריות של פסולת שנוצרה במוסדות רפואיים וטיפול בכל אחת מהן. המשרד מדגיש כי אין קשר בין סוג הטקסטיל שמשתמשים בחדרי ניתוח וטיפול נאות של פסולת בכל סוגיה. חלוקים חד-פעמיים משומשים ומוכתמים מהווים פסולת רגילה. השימוש בחלוקי חדר ניתוח חד-פעמיים נפוץ בכל העולם", נמסר ממשרד הבריאות.
מבית החולים איכילוב נמסר בתגובה: "אנו אכן משתמשים לרוב בחלוקים רב-פעמיים ובהתאם לצורך, גם בחלוקים חד-פעמיים. אכן פורסם מכרז לרכישת טקסטיל חד-פעמי המתבסס בעיקר על סדיניות לחדר ניתוח ולא לחלוקים. המכרז אינו נסגר עדיין וההחלטות שיתקבלו, יונחו גם על ידי שיקולים ירוקים/אקולוגיים".
טרם התקבלה תגובת בית החולים הדסה.
לפנייה לכתב/ת 
