יאללה מכות! / עטר מתנהג כפרחח גם במגרש
אלירן עטר מתעצבן כשאוהדי היריבות שרים על עברו הפלילי, אך מתנהג במגרש כפרחח ואין מי שיעמיד אותו במקום. וגם: פרצופו האמיתי של איציק זוהר נחשף. פלג בטור דעה - כנסו וטקבקו
הערס: אלירן עטר שומר על תדמיתו
אוהדי הכדורגל ברחבי הארץ חייבים לאלירן עטר התנצלות. כשהחלוץ מגיע לחיפה הם שרים לו "איך שדדת את הזקנה", לאוהדי בית"ר ירושלים יש נוסח מוזיקלי משלהם: "אלירן שודד זקנות" - וכולם עושים לו עוול היסטורי. עטר לא שדד זקנות! הוא שדד צעירות.
עוד טורים של פלג:
זה קרה ב-10 באפריל 2006, בסביבות חצות. אלירן ושני חבריו הגיעו לנמל ת"א וחטפו בכוח את תיקה של הצעירה א', שנפלה תוך כדי המאבק. משם הם המשיכו לשדרות נורדאו, שדדו תיק מבחורה בשם ע' ונמלטו. את הלילה השלושה קינחו במתחם הבורסה בר"ג, שם נטלו בכוח את תיקה של הפרוצה א"ג, שניסתה כמובן להתנגד וחטפה סטירה. אלה, מה לעשות, האירועים שעטר נטל בהם חלק ויצא בזול עם שישה חודשי מאסר שהומרו בעבודות שירות.
החלוץ יכול היה לעמעם את הקלון שהשיג בכוחות עצמו, אילו רק היה נותן לכישרון שלו לדבר. אבל כשהוא מתנהג במגרש כמו ערס, איך אפשר לשכוח? קחו למשל את המשחק האחרון נגד בית"ר, כשלוגסי נכנס בפראות בפיליאבסקי ובמקום נוצרה התקהלות.
זה קרה בחצי המגרש של מכבי, והראשון שהגיע לשם, במהירות של אמבולנס, היה החלוץ העצבני בחולצה הצהובה. גם בשאר העימותים, שכללו צעקות ודחיפות, לא נפקד מקומו של מחרחר הריב עתיר הקעקועים, שחש לאזור המריבה עם הבעה של "למה מי אתה מניאק?" או לחלופין: "בוא נראה אותך גבר!"
תראו מה מחכה לכם ב"בועטת", מדור הרכילות שלנו:
כדי ששחקן פרובלמטי כזה יבין שהוא כאן בשביל לשחק כדורגל, צריך שיהיה לו מאמן קפדן שהוא גם מחנך (דוגמת קשטן של פעם), או מאמן אבהי שיודע לרכוש את אמונם של טיפוסים מסוגו (כמו גרנט וגוטמן). במכבי ת"א, למרבה הצער, אין דמות כזאת. לצד המאמן (העצבני לא פחות) מתפקד העוזר גדי כרמלי, שלפי הסיפורים מלטף ומחבק את השחקנים. במקום שיהיה להם אבא, יש להם סבתא.
על הרקע הזה, לא פלא שאלירן עטר ממשיך לצמוח פרא, לא מוסר כי לא בא לו, בועט בקבוקים על אוהדים בבלומפילד, מתגרה בקהל בקריית-אליעזר, צורח על קונאטה בסטוק, ומתקוטט עם בן-שושן ברמת-גן. אותו איוניר לא יושיב מיד על הספסל. הרבה יותר קל לעשות אבו-עלי על יואב זיו, שהדימוי שלו מבחינת הקהל והתקשורת בגובה הנעל.
ומכיוון שכך, במקום שהכישרון של עטר יתפרץ, מתפרצת הג'ננה, ואוהדים (שיכולים להיות אכזריים כמו ילדים) נזכרים בדיוק עם מי יש להם עסק ומבטאים זאת בשירה. זה לא אומר שצריך לעוות עובדות היסטוריות ולשיר "איך שדדת את הזקנה". לאור המקצוע העתיק בו עסקה אחת מהקורבנות, לפחות תשנו את האות השנייה במילה הרביעית.
המשתמט: ערוץ ההתחמקות של זוהר
בתחקיר שפורסם בשישי שעבר ב"ידיעות תל־אביב" נחשף פרצופו האמיתי של איציק זוהר. הפרשן הצדקן, שמשוחח עם צופים ומבקר התנהגויות של אחרים, הוא מתחמק סדרתי שאינו משלם חובות, מחליף כתובות ומתנהל כעבריין.
החגיגות, הדרמות, השערים - התקצירים של ynet ספורט:
בין השאר נחשף כי זוהר חייב מאות אלפי שקלים לחברת נדל"ן, לבנקים, לעירייה, לחברה שנמצאת בבעלות קרובת משפחה של מי שהוגדר ע"י המשטרה כ"מלך השוק האפור", ועוד עשרות אלפי שקלים לבית חולים, לחברת ביטוח, לרשות השידור, לכביש 6, לגרושתו ולסתם אזרחים מן השורה. לפי התחקיר, לפרשן השרמנטי נפתחו 24 תיקים בהוצאה לפועל, ומספר משרדי חקירות שניסו לאתרו עבור הנושים כשלו במשימה מפני שאיציק מחליף כתובות.
עכשיו תארו לכם שב"חדשות הספורט" מתנהל דיון בפרשת "הכדור המרכזי". האם זה האיש שיכול להתייחס לחקירת המשטרה? ונניח ששוב יעלה שם הסיפור של יואב כץ, שדרש משחקניו להימנע מנסיעה בכביש 6. האם הפרשן, שנוסע באותו כביש בלי לשלם, יכול להישאר באולפן?
בערוץ הספורט סירבו להתייחס לממצאי התחקיר, אלא שלהם, כפי שתוכלו לקרוא ב"ידיעות תל־אביב", יש חלק בהצלחת מדיניות ההתחמקות של איציק. לפי מסמכים ועדויות שהגיעו לעיתון, ביולי האחרון נערך בבית משפט השלום בירושלים דיון אצל רשם ההוצאה לפועל, בעקבות פנייה של אחד הבנקים שזוהר חייב לו כסף.
מנהל הכספים של הערוץ באותה תקופה זומן לדיון ונשאל מדוע אינו מכבד צו עיקול שהוטל על שכרו של הפרשן. תשובתו הייתה כי הוא מעביר את הכספים לצד ג' (חברת "י. זוהר בע"מ"), וכי "ערוץ הספורט זו לא החברה הכי מסודרת בעולם".
עוד ב-ynet ספורט:
- שמעון מזרחי: "הדם בנבחרת יקר יותר" / צוות ynet ספורט מדווח מטורקיה
- מכבי חיפה הוציאה את דוידוביץ' בזול
- מאמן הפועל עכו לא סופר את קבוצת המיליונים של גולדהאר
בעקבות הווידוי המפתיע, רשם ההוצאה לפועל מתח ביקורת נוקבת על ערוץ הספורט, שלא טרח להציג את הסכם ההתקשרות המקורי עם זוהר, והטיל עליו את האחריות ל"מחדל הראייתי". עכשיו השאלה הגדולה היא האם הפרשן-החמקן ימשיך לשבת באולפן על תקן הוגה דעות ומחנך ולהטיף לכדורגלנים הצעירים כיצד להתנהג. וכמה חבל שאי־אפשר להשבית את ליגת הנושים.
האמרגן: הפיזיותרפיסט ליפשיץ משחק ברופא
בסוף השבוע שעבר נערך בכפר המכביה הכנס השנתי של "החברה לרפואת ספורט". ההתאחדות לכדורגל הייתה הספונסר של האירוע ושילמה לטענתה 20 אלף שקלים עבור התענוג, כולל הטסה ואירוח של מרצים מחו"ל. אם תציצו באתר ההתאחדות, תוכלו למצוא שם דברי הלל של ראש האגף הרפואי בהתאחדות, הפיזיותרפיסט לירן ליפשיץ, שמשבח למעשה את עצמו, וגם בוק של תמונות מהאירוע. ומי מככב ברובן? נכון, ליפשיץ.
מההתאחדות נמסר אמש כי "המדיניות של האגף הרפואי היא להוות מרכז של חינוך, הדרכה ומניעת פציעות של כדורגלנים. לשם כך מצאנו לנכון להיות שותפים לכנס ולתמוך בחלק המקצועי שלו". וליפשיץ כתב באתר הבית: "כנס זה הינו חלק מהמדיניות והחזון של האגף
הרפואי להוות כמרכז מוביל של מצוינות". אה באמת? אז איך זה שהבנאדם שמנהל את האגף הרפואי בהתאחדות הוא בסך הכל פיזיותרפיסט?
ואכן, מאז שליפשיץ קיבל את התפקיד, הכנסים והטקסים הפכו למדיניות ולחזון של האגף הרפואי. במקום להשקיע את הזמן והכסף בשיפור המתקנים העלובים שגורמים לפציעות, מארגנים כנסים וקוקטיילים. במקום עבודה שקטה עם מאמני הכושר ושימת דגש על טיפוח המבנה הפיזי של כוכבינו, כדי שלא ייראו ליד עמיתיהם מאירופה כמו רבע-עוף, עושים סימפוזיונים וארוחות ומשקיעים ברבע-עוף עצמו.
וליפשיץ גם דואג לחברים שלו. מאז מינויו השערורייתי לראש אגף הוזזו מתפקידם מספר רופאים, ובמקומם מונו לעבודה בנבחרות קולגות של הפיזיותרפיסט. מה אכפת ליו"ר ההתאחדות? העיקר שבכנס השנתי של "החברה לרפואת ספורט" המתין על כיסאו של כל אחד מהמשתתפים מכתב באנגלית עם פורטרט של AVI LUZON, בגודל שלא היה מבייש את האיגרות של מאו טסה־טונג לחברי המועצה הקומוניסטית בסין. טוב שליד השם שלו לא הוסיפו את התואר ד"ר.
הנומרולוג: זינגר מתלהב ממספרים עגולים
"כאשר אומרים מרוץ בספארי לא מתכוונים שהחיות ירוצו שם". כך, בהומור אופייני, אמר יו"ר הוועד האולימפי, צבי ורשביאק, במסיבת עיתונאים לקראת "מרוץ היום האולימפי". אז חיות באמת לא ישתתפו במרוץ,
שייערך בפארק הלאומי ובקטע של הספארי בר"ג, אבל העיקר שהדינוזאור ממשיך לעשות מסיבות ודופק בדיחות שמשכיבות אותנו על הרצפה.
אבל מי שהצליח לרגש באמת היה מנכ"ל הוועד האולימפי, אפרים זינגר, שאמר: "הפעם המרוץ מיוחד. 60 שנה למשלחת הישראלית הראשונה, 40 שנה לרצח י"א חללי מינכן ו-20 שנה למדליה הראשונה של יעל ארד"... לטעמי, קצת צורם שמספרים עגולים גורמים למנכ"ל הוועד לא להבחין בין אסון לששון.
בכל מקרה, עבור אנשים ששונאים שחיתות וקומבינות, "מרוץ היום האולימפי" יהיה הפעם עצוב במיוחד. 16 שנה להרשעתו של צבי ורשביאק בפרשת הסיליקון בחלב, 12 שנה מאז קיבל מאות אלפי שקלים מעיריית נס-ציונה כמנהל פרויקט האצטדיון העירוני (בעודו מכהן כחבר ועדת ההקצבות במועצת ההימורים), ושנתיים להחלטת שר האוצר ושרת התרבות והספורט להשעותו מדירקטוריון המועצה בגלל חשש לניגוד עניינים ופגיעה חמורה בטוהר המידות.
לפנייה לכתב/ת 
