קומראן: לחיות כמו בקיבוץ, לפני 2,000 שנה
במדבר יהודה ולחוף ים המלח התגוררו לפני 2,000 שנה האיסיים - כת יהודית עם חיי שיתוף שכתבה את ספרי המקרא העתיקים בעולם, המוכרים לנו כמגילות הגנוזות. ביקור ב"קיבוץ" הראשון
מי מאיתנו לא זוכר את הקיבוץ של פעם: חדר אוכל משותף, וחלוקה שווה בין התושבים ברכוש ובמטלות. מסתבר שקיבוץ ותיק שכזה נמצא ליד ים המלח כבר 2,000 שנים. ברוכים הבאים לקומראן.
אתר קומראן נמצא בחלקו הצפוני של ים המלח, 5 דקות מצומת אלמוג ובסמוך לכביש 90 המוביל דרומה לעין גדי ולמצדה, כביש קליה-סדום.
האתר מפורסם בעיקר בזכות חשיפתן של המגילות הגנוזות המפורסמות המוכרות לנו כספרי המקרא העתיקים בעולם. קומראן שימשה כמרכז לימודים כמו גם מגוריהם של חברי כת יהודית מימי המקדש השני, האיסיים, המכונים גם אנשי כת מדבר יהודה.
כת זו פעלה באזור המדבר וים המלח מסוף התקופה החשמונאית (מאה 1 לפנה"ס) ועד מחצית המאה הראשונה לספירה, כלומר עד תקופת חורבן המקדש בירושלים, עת פרץ המרד הגדול ברומאים שכבשו את המקום בשנת 66. החיים באתר חודשו במהלך מרד בר כוכבא (132-135 לספירה) ולאחיו ננטש עד לימינו אנו.
מדובר באתר ארכיאולוגי מרשים המתוייר רבות, בעיקר על ידי צליינים בשל חשיבותו בנצרות, שכן ייתכן ומבשר הנצרות, יוחנן המטביל היה בעצמו חבר בכת, וככל הנראה פרש ממנה בשלב מסויים ועסק בהטבלת יהודים בנהר הירדן, כשהמפורסם מבינהם היה ישוע.
בחפירות באתר נתגלו חדרי מגורים ומקוואות. קומראן (צילומים: רון פלד)
בני אור ובני חושך
על פי ממצאי החפירות במתחם, מסתבר שיישוב יהודי היה קיים במתחם כבר מימי המקדש הראשון, תקופת מלכי יהודה. ב-1947 נחשפו לראשונה המגילות הגנוזות בתוך מערות על ידי בדואי מבית לחם. ארכיאולוגים החלו לחפור באתר בתקופת השלטון הירדני וכך נחשף היישוב. את חלקן של המגילות, כמו גם ספרים חיצוניים אחרים וספרים ייחודיים לחיי אנשי הכת, ניתן לראות כיום בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל, המייצג גם ארכיטקטונית את אנשי הכת: קיר שחור וכיפה לבנה - "בני האור ובני החושך", כפי שכינו אנשי הכת את עצמם (לבן) ואת שאר העולם (אנשי החושך = שחור).
החפירות העידו במפורש שהיישוב היה בנוי בצורה שסיפקה את כל צורכיהם הקיומיים של אנשי הכת.
הם חיו חיי שיתוף מלאים וסגפנות והקפידו בקיצוניות על מנהגי הטבילה והטהרה. ביישוב נמצאו חדרים מיוחדים לאסיפות, חדר אוכל מרכזי שבו נערכו סעודות טקסיות וכמובן מטבח, מקוואות טהרה, מגדל שמירה מרכזי, מכבסה, בתי מלאכה לכלים ואפילו אורווה ובית קברות של אנשי הכת מהאזור כולו.
אחת מהתגליות החשובות באתר הנה המצאותם של שולחנות כתיבה וקסתות דיו בחדרים, שבעזרתם כתבו סופרי הכת כנראה חלק נכבד מהמגילות. מי שיביט משטח האתר על המצוקים המרשימים שמערבית לקומראן, יבחין בפתחי מערות ששימשו למגורים וכן כמחבוא לספריית הכת בזמני מצוקה. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הועבר הטיפול באתר קומראן לידי רשות הגנים הלאומיים והאתר בניהולה כיום.
אחת המערות שבהן נמצאו המגילות בקומראן
שעות פתיחה:
כל ימות השבוע: קיץ 08:00-17:00, חורף 08:00-16:00. הביקור בתשלום. בימי שישי וערבי חג נסגר האתר שעה אחת מוקדם יותר.
לאתר ירושלים
של רון פלד
לפנייה לכתב/ת 
