רק עוד 3 שנים תיפסק הזרמת בוצת השפד"ן לים

בעוד כ-3 שנים, אם הכל יעבוד כמתוכנן, יגיע סוף כל סוף הקץ להזרמתה לים של בוצת השפד"ן. היום (ה') נערך טקס הנחת אבן הפינה למפעל מעכלים אנאירוביים - סוג של חיידקים שיבצעו טיפול אנאירובי (ללא חמצן) בבוצה, במטרה לאפשר לעשות בה שימוש חוזר בחקלאות. מדובר בחריגה משמעותית מלוחות הזמנים שנקבעו על ידי הוועדה למתן היתרי הזרמת שפכים להים, אשר לפי החלטתה ההזרמה לים היתה אמורה להיפסק בעוד פחות משנה, ביוני 2012.

• הלחץ עבד: השפד"ן ימשיך לזהם בלי לשלם
  

מדובר בפרויקט הנדסי מורכב שמבוצע על ידי חברת שיכון ובינוי - סולל בונה תשתיות, בבעלות קבוצת אריסון שבשליטת שרי אריסון. עלות הפרויקט היא כ-200 מיליון שקל. המעכלים הם מכלים גדולים, מחוממים ומבודדים, אליהם מוזרמת הבוצה. החיידקים נמצאים באופן טבעי בבוצה, ובזכות התנאים המיוחדים בתוך המכלים הם מפרקים ומעכלים את החומר האורגני שבתוכה, תוך הפחתת הנפח השלה.

טיפול משלים נוסף כגון פיסטור, יכול להביא להפחתה רבה ברמת החיידקים והווירוסים גורמי המחלות (פתוגנים) ובכך לאפשר את פיזורה על-גבי שטחי אדמה. פיזור בשטחים חקלאיים מנצל את החומרים המועילים (נוטריאנטים) כדשן .

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הודה בטקס לאנשי איגוד ערי דן לתשתיות איכות הסביבה (איגודן) על ביצוע התוכנית. "מדובר בפרויקט מאוד מורכב שמשמעותו היא הפיכת מפגעים למשאבים, זאת לצד מניעת זיהום הים שנמשך שנים רבות", אמר. יו"ר איגודן ארנון גלעדי אמר, כי עם השלמת המפעל יממש האיגוד את חזונו ויהפוך לגוף הממחזר הגדול במדינה.

עם זאת, רכז שמירת הים בעמותת "צלול", צפריר גדרון, לא מתרגש מהשקת המתקן. "במקום לחגוג את הישגיהם, שיעמדו בלוחות הזמנים שנקבעו להם להפסקת הזרמת השפכים לים", אמר. "המועד שקבעו לעצמם להשלמת הפרוייקט חורג בהרבה מזה שנקבע להפסקת ההזרמה. אני גם חושש שיבקשו הארכות וימשכו זמן, ובינתיים השפכים ייזרמו לחופים שכולנו מתרחצים בהם".

כיום הבוצה מוזרמת לים הפתוח

השפד"ן - מכון טיהור השפכים של גוש דן - ממוקם ליד ראשון לציון ומשרת למעלה משני מיליון תושבים מ-24 רשויות מקומיות באזור. מדי יום מוזרמים למכון כ-350 אלף מטרים מעוקבים של שפכים שעוברים טיהור, ובתהליך מיוצרים כ-15 אלף מטרים מעוקבים של בוצה - שהיא המשקע שנשאר לאחר טיהור השפכים. הבוצה מוזרמת כיום לים באמצעות צינור ארוך, ששפכו נמצא במרחק של 5 ק"מ מהחוף ובעומק של 38 מטר.

במשך שנים רבות נדחה שוב ושוב הטיפול בנושא, ובינתיים המשיך השפד"ן להזרים את הבוצה לים הפתוח. ברקע הייתה התנגדות נחושה של תושבי האזור לחלופת הקמת המשרפה כאמצעי לטיפול בבוצה. ארגוני הסביבה, תושבי ראשון לציון וראש העיר התנגדו לפיתרון זה בשל זיהום האוויר שהוא עתיד לייצר, ובשל העובדה שיפלוט גזי חממה ויתרום להתחממות כדור הארץ בשעה שהעולם כולו מנסה להפחית את הפליטות.

בתום מאבק ארוך שנים יכלו לפני כשנתיים תושבי ראשון לציון לנשום לרווחה. התוכנית להקמת משרפה בוטלה, והוחלט כאמור לקדם חלופה להפיכת הבוצה לדשן חקלאי.