סילבן שומה: "אני מעדיף עיפרון על לפטופ"

כשגאון הקומדיה הצרפתי ז'אק טאטי ("חופשתו של מר הולו", "זה הדוד שלי") מת ב-1982, הוא השאיר אחריו מספר תסריטים, אותם לא הצליח לממש. שנים אחדות אחרי מותו של טאטי, הציעה בתו של המנוח לבמאי סילבן שומה ("שלישיית בלוויל"), לבדוק את התסריט שכתב אביה בשלהי שנות ה-50, והעלה אבק בארכיון תחת השם "סרטו מספר 4 של טאטי".

• מנהל פיקסאר דווקא סוגד לאנימציה הממוחשבת
• רוצים לקרוא עוד על קולנוע? כנסו לפייסבוק שלנו
  

הבת, סופי טאטישף, סברה ששומה צריך לעשות מזה סרט אנימציה, בגלל שהיא לא יכלה לשאת את המחשבה שמישהו אחר יככב בסרט, מלבד אביה. כך נוצר הסרט "הקוסם" ("The Illusionist"), שיצא לאקרנים בשנה שעברה וישודר ביום ג' הקרוב ב"Yes3" ב-22:00.

הטריילר של "הקוסם". מפגש בין מכשפים קולנועיים

התסריט עסק בקוסם גמלוני ומזדקן, החי בפריז של שנות ה-50, שהפך לדמות אנכרוניסטית. הקהל כבר לא מעוניין בטריקים של הקלפים או בשליפת הארנב מהכובע. הקוסם מחליט לצאת לדרך, אולי במחוזות אחרים ימצא פרנסה. במהלך המסע, הוא פוגש צעירה ענייה ותמימה, אותה הוא נוטל תחת חסותו.

"אחרי שקראתי את התסריט, היה לי ברור שהדמות הראשית היא בעצם טאטי", סיפר שומה, בראיון שנערך במהלך פסטיבל ברלין האחרון. "התיאור של הגיבור מאוד קרוב לזה של טאטי עצמו – אדם מאוד אלגנטי, שתמיד מעשן. טאטי עצמו עבד כבדרן באולמות לפני שפנה לקולנוע. אני חושב שהסיבה שטאטי לא עשה את הסרט, היא בגלל שהדמות של הקוסם מאוד קרובה אליו. טאטי היה איש ביישן והוא רצה לשמור ולגונן על המשפחה שלו".

"שלישיית בלוויל". נוסטלגיה צרפתית מצוירת

שומה הוא מעריץ נלהב של טאטי וקובע כי "הוא יצר סגנון משלו, והסרטים שלו נראים עדיין חדשים ומודרניים". ב"שלישיית בלוויל", שהיה מועמד לאוסקר, עשה מחווה ליוצר הנערץ, כששיבץ בו קטע מ"יום היריד" ("Jour De Fete"), סרט הביכורים של טאטי.

מעדיף עבודת יד

כששומה ניגש לעשות את "הקוסם", הוא העז לערוך שינוים בתסריט של טאטי. "הסיפור המקורי מתרחש בעיקר בפריז ובפראג, ואני רציתי לשנות ולהחליף את פראג באדינבורו. פראג לא נראתה לי כמו המקום הנכון. ב-2003, לקחתי רכבת מביתי בפריז לסקוטלנד, כדי להציג שם את 'שלישיית בלוויל'. כשהגעתי לאדינבורו, חשבתי שזאת העיר הכי יפה שיצא לי לראות בחיי. התאהבתי בה. יש משהו באור המתחלף כל הזמן שהוא פשוט קסום. אני גם מאוד אוהב את האנשים שם.

סילבן שומה. התמסר לעיר אדינבורו

"כשחזרתי מאדינבורו הביתה, אמרתי לאשתי: 'זהו מקום נפלא, עלינו לחיות שם'. ואכן, עקרנו לאדינבורו והקמנו שם סטודיו אנימציה, בו יצרנו את 'הקוסם'. אני מאמין שזה חשוב לחיות באותה סביבה שאתה מנסה להציג בסרט שלך. כי ככה ההשראה אופפת אותך. חלק נכבד מהחוויות שחוויתי באדינבורו נכנסו לתוך הסרט".

למרות ש"הקוסם" היה מועמד לאוסקר בקטגוריית האנימציה, הוא לא הוצג בצורה מסחרית בישראל. מי שייצפה בו, ייהנה ויתרגש ממפגש הפסגה בין טאטי לשומה, שבחר לעשות את הסרט בעיקר באנימציה ידנית. בכלל, שומה מעדיף את הקלאסיקה ("הסרטים של דיסני משנות ה-60 הם החביבים עלי, כמו 'חתולים בצמרת' ו'על כלבים וגנבים'"), על פני האנימציה המתוחכמת.

מחווה לז'אק טאטי. גיבור הסרט "הקוסם"

"אני מעדיף את העיפרון על הלפטופ. אני חושב שאנימציה ידנית שורדת את מבחן הזמן יותר מאנימציה ממוחשבת. למשל 'ספר הג'ונגל', שלא סובל משיני הזמן ועדיין מקסים ומהנה. אתה יכול להמשיך הראות אותו לילדים. לעומת זאת, קשה כבר לראות את 'צעצוע של סיפור'. ראיתי אותו לאחרונה, והופתעתי עד כמה הוא התיישן".

איך אתה מסביר את זה?

"הסיבה לכך נובעת מהעובדה שטכנולוגיית המחשבים השתנתה לחלוטין מאז ש'צעצוע של סיפור' נעשה, ולכן, אחרי שהתרגלנו לטכניקות המתקדמות,

 הוא נראה פשוט גרוע. אם תיתן כיום מחשב לילדים בני 12, הם יעשו עבודה טובה יותר מהאנימטורים של אותו סרט".

גם בחייו הפרטיים, שומה לא נמנה על חסידי הטכנולוגיה המתקדמת. "אין לי אייפוד ואני משתדל לא לטוס. אני מעדיף להיעזר ברכבות, בגלל שאני שונא שדות תעופה, דיילים ודיילות וכל מה שכרוך בכך. אני שונא את הדרך בה מתייחסים לאנשים שטסים. אבל לפעמים אין לי ברירה, במיוחד כשחייתי בקנדה נאלצתי לטוס הרבה. מצידי הייתי מעדיף להסתובב בעולם עם צפלין משלי".