הרגע של קודאק חלף, נשארו הפטנטים
קודאק המציאה את מצלמת הפילם והיתה שם נרדף לכל הקשור בצילום. אפילו בעידן הדיגיטלי, היא היתה הראשונה להציג מצלמת WiFi ומדפסת אלחוטית. אבל הענקית בת ה119- עומדת היום על סף קריסה ובונה על מכירת ההון האמיתי שלה — הפטנטים
ענקית הצילום הוותיקה קודאק נמצאת במצב קשה כבר שש שנים, מתקשה לעמוד בתשלום חובותיה, ומצבה מדיר שינה מעיניהם של בעלי המניות שלה. מאז הכריזה החברה בחודש יולי על מכירה פומבית של חלק מהפטנטים שלה לכל המרבה במחיר, נראה כאילו החברה עומדת בפני הכרזה מתמדת על פשיטת רגל - צעד שהנהלת החברה מסרבת, בינתיים, לבצע.
צילום ללא חזון
סיפור נפילתה של קודאק הוא קלאסיקה של בנאליות: תאגיד ענק ורב-כוח, ששולט בתעשיה כזו או אחרת הודות לחלוציות מחשבתית וטכנולוגית של מייסדיו, ומוצא אחרי יותר ממאה שהות שגשוג מתמודד מול מתחרים חדשים ורעבים, מלאי אנרגיה, יצירתיות וחדשנות. תוך זמן קצר הענק כבר שרוע על גבו, כשהגמדים של אתמול חוגגים את נצחונם על חשבונו.
קודאק - גם קודאק - לא השכילה לבצע את המעבר מהמאה ה20- אל המאה ה.21- לאו דווקא בגלל היעדר יכולת, ידע או משאבים, אלא בעיקר בגלל היעדר חזון. החברה, שהוקמה בשנת 1892 על-ידי ג'ורג' איסטמן, יזם אמריקני חדור רוח יזמית, היתה במשך עשרות שנים שם נרדף לכל מה שקשור בצילום - עם מצלמות זולות ועמידות, פילם איכותי, ניירות הדפסה, אביזרים משלימים וציוד מקצועי. הסלוגן הפרסומי Kodak Moment (רגע קודאק) אף הפך למטבע לשון לרגע שראוי ללכוד בתצלום.
אולם קודאק לא השכילה למנף את כל מה שעמד לרשותה כדי להקדים את היריבים מהמזרח בשוק החדש שיצרה בעצמה. אם המייסד איסטמן המציא את גלילי הפילם המוכרים, ששימשו בסיס להתפתחותה של תעשיית הסרטים כולה, הרי שממשיכי דרכו העדיפו לדרוך במקום. איטסמן רשם את הפטנט הראשון שלו על פילם בשנת 1884 ובשנת 1888 השלים את פיתוחה של מצלמת הקודאק שלו, הראשונה שתוכננה לשימוש עם גלילי פילם. ארבע שנים לאחר מכן הקים את החברה, שהיתה אחת הראשונות בעולם שייצרו מצלמות להמונים.
לאורך השנים עמדה קודאק בחזית הטכנולוגיה. היא היתה הראשונה שהציעה מצלמות כוון וצלם זולות ופשוטות לתפעול (תחת המותג ,Instamatic שהפך שם נרדף לז'אנר,( פיתחה את המצלמה הדיגיטלית הראשונה בשנת 1975 והציגה לעולם את מסך הOLED- הצבעוני הראשון במצלמה דיגיטלית.
לא מספיק להיות ראשון
בראוני, המצלמה שהושקה בפברואר ,1900 היתה אחת מסדרות המצלמות הפופולריות והנפוצות ביותר בהיסטוריה של הצילום, ואחראית במידה רבה להפיכת התחום מאמנות למביני דבר לתחביב להמונים. זו היתה מצלמת קופסה בסיסית ופשוטה, שמחירה - דולר בודד - ייעד אותה לכל אחד. הסלוגן שבאמצעותו שווקה, פרי מוחו של איסטמן, היה "אתם תלחצו על הכפתור, אנחנו נעשה את השאר."
עד שנות התשעים המאוחרות הצליח הבייבי של איסטמן לצבור עוצמה ונתחי שוק בארה"ב ובעולם כולו, וקודאק היתה ליצרנית הפילם והמצלמות הגדולה והמובילה בעולם. היא הגיעה אז לשיא כוחה הפיננסי, עם שווי שוק של 30 מיליארד דולר, שצנח מאז ב.98%- הסיבה לצניחה היתה לא רק המעבר המהיר מצילום מבוסס פילם לצילום דיגיטלי, אלא גם העובדה, שגם המצלמות הדיגיטליות הבסיסיות נדחקו הצידה לטובת טלפונים סלולריים וסמארטפונים שמצוידים במצלמות איכותיות.
באמצע שנות האלפיים נדמה היה שנרשמת התאוששות, והחברה הציגה את EasyShare LS633 המצלמה הדיגיטלית הראשונה שכללה שתי עדשות; את ,EasyShare-One המצלמה דיגיטלית ראשונה ששילבה חיבור ;WiFi וכן את EasyShare Printer Dock, מדפסת התמונות הראשונה שלא דרשה חיבור למחשב וכללה גם תחנת עגינה למצלמה.
אבל מתחת לפני השטח, במחלקת הכספים, התמונה נראתה מעוותת לגמרי: החברה נקלעה לחובות, לא רשמה צמיחה במכירות ובהכנסות, ולחמה מול מתחרות מבוססות מאסיה, כמו ניקון, קאנון, פוג'י ואולימפוס מחד, וסמסונג, LG ואפל - יצרניות סלולריים עם מצלמות - מאידך.
פטנטים ב-36 או 24
ב2004- הודיעה קודאק, כי תחדל סופית לשווק מצלמות פילם בצפון אמריקה ובמערב אירופה. ב2005- הפסיקה גם לייצר ניירות הדפסה לצילום שחור-לבן ומאז 2007 היא מייצרת פילם רק למצלמות ספציפיות. ב2006-2005- היא השקיעה למעלה ממיליארד דולר בחיסול רוב קווי ייצור הפילם וניירות ההדפסה, סגרה מפעלים ופיטרה אלפי עובדים בעולם. אבל תשלומי הפנסיה של 19,000 העובדים הנותרים נותרו עול כבד על צווארה.
בשנה האחרונה צנחו גם הרווח התפעולי, ההכנסות, הנכסים והשווי הכולל של קודאק. במחצית הראשונה של השנה שרפה החברה 847 מיליון דולר בהוצאות תפעוליות, ובקופתה נותרו פחות ממיליארד דולר במזומן. את עיקר ההכנסות שלה בשנה שעברה, שעמדו על 7.1 מיליארד דולרים בלבד, היא הפיקה מהסכמי רישוי על פטנטים ומתביעות משפטיות נגד מפירי זכויות.
אז מה עושה חברה שהטכנולוגיות שלה נמצאות ב85%- מהמצלמות הדיגיטליות והסמארטפונים המוכרים לנו, ושהנכס העיקרי שלה הוא קניין רוחני? מכירה פומבית של חלק מהפטנטים שהביאו אותה עד הלום.
בחודש יולי הכריז אנטוניו פרז, מנכ"ל קודאק בשש השנים האחרונות, כי 1,100 פטנטים בתחום הצילום, הארגון, האחסון, העריכה והשיתוף יוצעו למכירה למרבה במחיר, כשהתקווה היא, שהמזומנים הללו יאפשרו לחברה לשרוד עוד זמן מה, לפחות עד שעסקי ההדפסה שנכנסה אליהם יחלו להניב את הרווחים המיוחלים.
מתחילים לריב
הקניין הרוחני של קודאק הוא נכס ריווחי. במחצית הראשונה של 2001 קיבלה החברה 27 מיליון דולרים בהסכמי רישוי, ובשלוש השנים האחרונות הצטברו ההכנסות הללו לסכום של כמעט שני מיליארד דולרים. אולם, לדברי פרז, מכירת חלק מהותי מהקניין הרוחני תשתלם אף יותר. "זה הרבה יותר הגיוני למכור את החבילה מאשר לערוך הסכמי רישוי עם כל חברה לחוד, זה דורש זמן ולעיתים גם כרוך בהוצאות משפטיות," הבהיר דובר החברה, ג'רארד מוצ'נר.
ואכן, החברה נמצאת כבר כמעט שנתיים בסכסוך משפטי מתוקשר עם אפל ו,RIM– יצרנית מכשירי הבלקברי, שאותן היא מאשימה בהפרת אחד הפטנטים שהיא מציעה כעת למכירה. פסיקה לטובת קודאק עשויה להניב תשלום של מיליארד דולרים תמורת השימוש בפטנט. ב2009- למשל, חויבה סמסונג, מתחרה נוספת בתחום הצילום, לשלם לקודאק 964 מיליון דולרים בגין שימוש לא מורשה באותו פטנט.
שוק הפטנטים הוא אחד החמים ביותר בתעשיית הטכנולוגיה. יצרניות גאדג'טים וציוד טכנולוגי מתחמשות בקניין רוחני כדי לנצח בקרבות משפטיים על פטנטים ובסכסוכים עם תג מחיר גבוה על הסכמי רישוי. בחודשים האחרונים נעשו בתחום הזה כמה עיסקאות גדולות: אפל ומייקרוסופט רכשו פטנטים מחברת נורטל נטוורקס תמורת 4.5 מיליארד דולר, וגוגל רכשה את מוטורולה מוביליטי תמורת 12.5 מיליארד דולר, שלדעת רבים שולמו בעיקר תמורת 17,000 הפטנטים שהחזיקה החברה.
לפי הערכות השווי של הפטנטים שמוכרת קודאק, 3-2 מיליארד דולר, מדובר בכסף כיס עבור ענקיות הסלולר. כך סבור לפחות כריסטופר מארלט, מנכ"ל ,MDB Capital בנק השקעות המתמחה בקניין רוחני. "יש מלחמת עולם על השליטה בשוק הסלולר והטאבלטים, ולקודאק יש את אחד ממחסני התחמושת הגדולים ביותר בתחום," אמר בראיון לסוכנות הידיעות .AP ואכן, גוגל, אפל, סמסונג ומייקרוסופט הן המועמדות העיקריות לרכישת הפטנטים.
ידפיסו מזומנים?
למרבה האירוניה, שוויים של הפטנטים של קודאק גדול בהרבה מהערכות השווי של החברה עצמה, שעומדות על 576 מיליון דולרים בלבד. "אפשר לקנות את החברה תמורת סכום נמוך בהרבה מזה שיעלו הפטנטים," ציין מארלט.
העניין הוא, שלא כל המומחים סבורים, כי לחברה צפוי עתיד ורוד לאחר הפרידה מהפטנטים שלה. ראשיה מהמרים עכשיו על שוק ההדפסה הסוער. קודאק פעילה מאוד בשוק ההדפסה העיסקי, ומחזיקה בכ80,000- קיוסקים לפיתוח תמונות דיגיטליות ברחבי העולם, אך בחודשים האחרונים השקיעה החברה מאות מיליוני דולרים בהקמת קווי ייצור של מדפסות הזרקת דיו לשוק הביתי ומדפסות מהירות לשוק הארגוני. הבעיה היא, שעסקי הדפוס אינם יציבים ונמצאים בעיצומה של מהפכה, כדברי ג'יימס קלהר, אנליסט בחברת המחקר .Argus "זו מניה מתה, איני מנבא לה עתיד," אמר, והוסיף גם, כי שווי הפטנטים של קודאק עשוי להתגלות כנמוך בהרבה מההערכות.
"המזומנים יכולים לשמש כחבל הצלה לזמן קצר, אבל מהר מאוד אתה מוצא את עצמך באותה נקודה, והפעם - ללא שום נכסים למכירה. אם אתה שורף כסף ואין לך מקור רווח חלופי, המצב לא ישתנה," סיכמה האנליסטית שאנון קרוס.
