ירדנה ארזי: "כל מה שקרה לי הוא נס"
בסרט תיעודי שישודר בחודש הבא, ירדנה ארזי חושפת בפעם הראשונה את הצופים בבית עם הפצעים המשפחתיים והאישיים שלה. "הבנתי שיש לי דימוי של בובה שהכל מושלם אצלה, וזה רחוק מהאמת", היא אומרת. וגם: האזינו לשיר הנושא של הסרט
הבוקר (ג') משחררת ירדנה ארזי את "חלום וגעגוע", שיר הנושא מתוך סרט דוקומנטרי שצולם במשך שנה וישודר ב"רשת" בחודש הבא. אחרי שנים בהן סירבה להצעות דומות, הפעם ארזי נעתרה לבקשה.
"הכל התחיל בגלל קולגה שזרק לי הערה", היא חושפת. "הוא אמר שירדנה מדברת רק בסיסמאות וזה עיצבן אותי. חשבתי המון על מה שהוא אמר והבנתי שיש לי דימוי כזה של בית שהוא מוזיאון, ובובה שהכל מושלם אצלה. אבל זה רחוק מהאמת. מאחורי זה יש גם בן אדם".
כנראה שאותה הערה הצליחה לגעת בנקודה מאוד רגישה שלך, שבגללה החלטת לפתוח את הפצעים המשפחתיים.
"שיכנעו אותי מהר מאוד. בסרט אני חוזרת לילדות, לתוך נבכי המשפחה. החשיפה היתה קשה, בטח לי, שאני לא בן אדם שרגיל להיחשף באופן אישי. אבל הפעם החלטתי לפרוץ את הגבולות. תראה, לכל אחד יש סיפור, רק שזה הסיפור שלי. גם אני בן אדם בשר ודם, לטוב ולרע".
כתבות נוספות בערוץ המוזיקה של ynet:
ארזי חגגה יום הולדת 60 בחודש שעבר, אבל הפועל "לנוח" עדיין לא קיים בלקסיקון שלה. היא מעידה על עצמה שהיא רגילה לעבוד מהיום שהיא זוכרת את עצמה. אדם פעיל שכל חייו בעשייה מתמדת. כמו פועלת חרוצה, היא מדלגת מאלבום למופע, מתוכנית טלוויזיה לסרט דוקומנטרי, משיתוף פעולה עם יהודה פוליקר לעבודה עם קובי אפללו.
"זה הקצב שאני רגילה אליו, אין לי צורך לנוח. אני כבר חסרת סבלנות להקליט עוד שירים, ויש לי המון דברים על הפרק. אף פעם לא ישבתי בהר גבוה בהימלאיה ונחתי. אני גם לא בן אדם שמסוגל לשבת רגל על רגל, אלא אישה ממושמעת עם אמביציה".
והגיל לא עושה את שלו?
"אז היום אני כבר לא עושה 40 הופעות בחודש כמו לפני עשרים שנה אלא רק עשר ומסרבת ל-80 אחוז מההצעות שאני מקבלת. ומבחינה מוזיקלית, היום אני עובדת עם אנשים כמו קובי אפללו ואורי זך, שנוצר לי חיבור טוב איתם. כל דבר הוא עוד פרק בספר החיים שלי".
סיפרת על ההערה שאותו קולגה זרק לך, ובמובן מסוים קשה שלא להבין מאיפה זה הגיע. התדמית שלך היא ללא רבב.
"כי אני שומרת על עצמי. החכמה היא לומר יותר 'לא' מאשר 'כן'. ברגע שאתה עושה את זה, אתה לא נמאס על אנשים. אני לא התפתתי להשתתף בפרויקטים שהיו יכולים להאיר אותי באור מגוחך, וידעתי לא ליפול לתוך בורות שאחר כך אני אתחרט עליהם. אני רוצה לשמור על עצמי ולהיות אסקלוסיבית. אנחנו מדינה קטנה ואתה לא יכול להיות כל הזמן בכל מקום. אני תמיד מחושבת וגם אם אני לא, אז גברי מזור, אורן היח"צן שלי ובעלי נתן מורידים אותי מזה. נראה לך שאני אהיה ב'רוקדים עם כוכבים' למשל?".
דווקא ריאליטי זה הלהקה הצבאית החדשה. חצי מהחברים שלך היו ב"היכל התהילה".
"ריאליטי לא בא בחשבון עבורי. עם כל הכבוד, אני לא ליצן בקרקס. למרות שאני צרכנית ריאליטי. אני מעריכה את מי שהלך ל'היכל התהילה', כי צריך הרבה אומץ בשביל זה, אבל אני לא הייתי הולכת לשם".
את כבר 30 שנה עם גברי מזור. זה קשר שלא מובן מאליו.
"הקשר בנינו הוא בינגו. אנחנו כמו בצלאל ועופרה או כמו הגשש החיוור. אני לא בובה ואי אפשר לשלוט בי ודווקא ממקום של עוצמה אפשר גם לשתף אנשים אחרים. סיעור המוחות איתו הוא מרתק והוא מפרה אותי. איתו אני משתגעת".
ירדנה פייגנבאום מחיפה היתה מאמינה שיום אחד היא תהפוך לאחד הסמלים האהובים והמפורסמים של מדינת ישראל?
"אני מאמינה שכל מה שקרה לי הוא נס. העובדה שילדה קטנה מחיפה הגיעה בזמנו ללא אודישן ללהקת הנח"ל היא סוג של השגחה עליונה, כי אם הייתי
צריכה לעבור בזמנו אודישן, עדיין הייתי נשארת שם. הפחד היה משתק אותי. בגלל זה גם סירבתי להיות שופטת ב'כוכב נולד'. מההזדהות שלי איתם".
ואיך מי שכבר מקבל את הצ'אנס הופך להצלחה? מלדעת לומר "לא"?
"כן, וגם לדעת לזהות הזדמנויות, לקחת אם מושיטים לך יד, לעבוד קשה, לתת את הכל. אצלי אין מושג כזה חלטורה. אמרו לי כשהייתי צעירה ש'המחפף חולף', וזה נכון".
לסיום, איך חגגת 60? עשו לך מסיבת הפתעה?
"אני מגיל 6 לא חוגגת ימי הולדת. נסעתי עם המשפחה לאיטליה והיה כיף. אני אוהבת מסיבות אבל לא כשהן שלי, כי אני לא אוהבת להיות במרכז העניינים. ותאמין לי, תשומת לב לא חסרה לי".
