מחיקת כוכבי האשראי: הח"כים הסתפקו בהמלצה
בעוד חודש וחצי תגלגל ישראכרט לכיסה את זכויות לקוחותיה בשווי 84 מיליון שקל, לאחר שתמחוק את הכוכבים שצברו בכרטיס האשראי. לאומי קארד תמחוק אותם בשנה הבאה, ותרוויח 45 מיליון שקל. ועדת הכלכלה דנה בנושא, אך הסתפקה בהמלצה לחברות להאריך את תוקפת מימוש הכוכבים
למרות ההד הציבורי שעורר הפרסום ב-ynet על המחיקה הצפויה של כוכבים ונקודות שצברו לקוחות חברות כרטיסי האשראי, ששוויין נאמד בעשרות מיליוני שקלים, העדיפה היום (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת להסתפק בהמלצה לחברות להאריך את תוקפם.
בסוף השנה מתכוונת ישראכרט למחוק יותר ממיליארד כוכבים שצברו לקוחותיה (נכון לחודש יוני) בשווי של 84 מיליון שקל. כמו כן מתכננת לאומי קארד, ששווי הנקודות שצברו לקוחותיה עומד על 45 מיליון שקל, לבצע מחיקה דומה בשנה הבאה.
תירוש טענה בפתח הדיון כי "כל פרשת נקודות הזכות לא מצטיינת בשקיפות והתכניות שונות זו מזו. קיבלתי הרבה שאלות מהציבור מדוע לוקחים מהם את הנקודות ומה יקבלו בתמורה כמו גם מה החברות מרוויחות מהשינוי".
בתגובה העדיפו נציגי חברות האשראי שהשתתפו בדיון להדגיש את חסרונותיה של שיטת צבירת הנקודות, ופחות לדבר על ביצוע המחיקה והרווחים לחברות האשראי כתוצאה מכך.
היועץ המשפטי של לאומי קארד, עו"ד אוהד מיימון טען כי שינוי התכנית נבע מחוסר שביעות הרצון של הלקוחות מהשיטה והרצון שלהם לקבל ערך אחר לנקודות. סמנכ"ל השיווק של החברה, ורדית גונדטר, הוסיפה כי "השיטה הקיימת פשטה את הרגל".
סמנכ"ל השיווק של ישראכרט, יגאל ברקת, ציין כי "תכנית הכוכבים לא רלוונטית לנוכח תופעת הקופונים של רשתות השיווק והלקוחות הצביעו ברגליים". הוא הוסיף כי התכנית המקורית פגעה באוכלוסיות החלשות שלא קונות הסכומים גדולים כדי ליהנות מהטבות. ברקת ציין כי החברה מציעה היום הנחות מיידיות למוצרים שאינן כרוכות באיסוף כוכבים. "השיטה הזו יותר טובה ולא נשקיע בה פחות ממה שהושקע במערך ההטבות, והחלופות יהיו פתוחות ליותר לקוחות במבצעים טובים ושוויוניים יותר".
הנציגים חזרו וטענו שהם הודיעו על ללקוחות מספיק זמן מראש על שינוי התוכנית. יש לציין כי נציגי חברת ויזה כאל, לא הגיעו לדיון.
"פיתו את הלקוחות לבזבז ונתנו סוכריה על מקל"
הממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, עו"ד תמר פינקוס, תקפה את חברות כרטיסי האשראי, על עצם התוכנית המועדדת את הלקוחות לבזבז את כספם וזאת בתמורה לתגמול דל במיוחד: "חברות האשראי צריכות לתת את הדין אם פיתו את הלקוחות לבזבז את כספם כדי לזכות בסוף הדרך בהטבה שהיא שווה יותר מסוכרייה על מקל. גם אם לא הייתה כאן הטעיה, יש כאן פיתוי פסיכולוגי של הצרכן. תבזבז ואולי תקבל משהו". לדברי פינקוס, הלקח שלקוחות חברות האשראי צריכים להפסיק בעניין הנקודות ותמורתן הוא כי "יש למושג צרכנות נבונה יש ערך ואין מתנות חינם".
"חובת הצרכן בארגון קניותיו היא לשקול היטב אם לתת עדיפות לתכנית ההטבות שמציעה חברת האשראי כי ברגע שיש הצעת הטבה או פיתוי, הצרכן, בשל העדפתו למתנות נוטה להוציא כסף ללא חשיבה מושכלת אם הוא צריך את המוצר הוא יכול לעמוד ברכישה מבחינה כלכלית". היא קראה לחברות האשראי להאריך את תוקף הנקודות והכוכבים.
יו"ר הוועדה חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) סיכם את הדיון וציין כי בסמכות הוועדה רק להמליץ לחברות האשראי להציע ללקוחות שצברו נקודות וכוכבים, מבצעים יותר אטרקטיביים או כל דרך אחרת שימצאו לנכון כדי לנצל כמה שיותר את הנקודות והכוכבים שצברו. כמו כן הציע לחברות לשקול להאריך את תקופת הניצול מעבר לתקופות שתכננו החברות ברוח קריאתה של הממונה על רשות הגנת הצרכן.
חברת הכנסת תירוש ביקשה שבנק ישראל יבצע מעקב על היקף המבצעים החלופיים כך שלא יפחת מהקיים וציינה כי תשקול להסדיר את הבעיה בחקיקה .
בתוך כך, שלחה היום עמותת הצרכנים "אמון הציבור" למפקח על הבנקים בבנק ישראל מכתב בנושא, וכתבה כי מדובר ב"פגיעה מהותית בזכויות הלקוחות של כרטיסי האשראי".
לדבריה, המפקח על הבנקים הורה כבר לפני 14 שנה כי אסור לתאגיד בנקאי לתת הטבות בזכויות אגב פנייה לציבור ששוויין עולה על 200 שקל. העמותה מדגישה כי מנגנון הנקודות והכוכבים גרם לעידוד הצריכה של הציבור באשראי בנקאי, "דבר שלא היטיב עם התקציב של רוב משקי הבית אשר על פי נתונים שפורסמו לאחרונה, כי יותר ממחציתם חורגים ממסגרת האשראי הבנקאית שהוקצבה להם".
לפנייה לכתב/ת 
