פישר: לשמור על התקציב - לא להיכנע לפופוליזם

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התייחס היום (ג') למצב במשק העולמי ושידר מסר מרגיע: "יש לנו נכסים מבחינת היכולת לנהל את המשק". פישר, שדיבר במסיבת עיתונאים בירושלים, אמר: "אם נשכיל להבין את המצב במשק העולמי ואת הסיכונים ונתנהל באופן אחראי נוכל להתמודד בהצלחה עם הסיכונים העומדים לפנינו". מסיבת העיתונאים הועברה בשידור חי ב-ynet.

משבר בכלכלה העולמית:

• OECD: כל הכלכלות הגדולות הולכות להאטה
• "סיכון למיתון": אירופה הורידה תחזיות הצמיחה
• יבשת במשבר: מה לדרמה באירופה ולישראל? 
  

פישר הגיש סקירה של המצב הכלכלי במדינות אירופה ובישראל ואמר כי השפעות משבר החובות באירופה אכן החלו להגיע לארץ. "יש דברים לא טובים שקורים אצלנו", אמר פישר, בהתייחסו להתפתחויות הכלכליות האחרונות ופרט לירידה בקצב הייצוא.

פישר מציג: אופטימיות זהירה(צילום: גיל יוחנן)

לדבריו, המגמה בייצוא שהגיעה לשיא במרס 2011, הפכה לשלילית והחשבון השוטף צפוי להיכנס לגירעון קטן, לראשונה מאז 2002. הגורם לכך הוא שביעדי הייצוא העיקריים (ארה"ב ואירופה) יש צמיחה איטית יותר מאשר בארץ ולכן אנחנו מייבאים יותר ביחס לייצוא.

המסר העיקרי מדבריו של הנגיד, היה שבשנה הקרובה יעבור המשק העולמי תהפוכות וכי מה שייקבע את גורלו של המשק הישראלי לנוכח התהפוכות הללו, הוא יכולתה של הממשלה לשמור על מסגרת התקציב. "יש לנהוג באחריות, לשמור על מסגרת התקציב ולא להעלות מסים אלא לתת למייצבים האוטומטיים לעבוד", אמר.

אם המצב הכלכלי העולמי יביא למצב שבו הכנסות המדינה ממסים לא יוכלו לכסות את הוצאות התקציב, סבור פישר שיש להגדיל את הגירעון בתקציב, אך במקביל להיערך לקיצוצים בתקציב והעלאת מסים. "הגירעון בתקציב ב-2012 יהיה 3% או מעל וזו לא בעיה גדולה. אבל אם יהיו סיכונים או ציפיות לקושי במימון הגירעון אז יהיה צורך בקיצוצים או בהעלאת מסים. השווקים לא נדיבים, ברגע שהם מרגישים שמשהו לא הולך נכון הם מגיבים בעלייה בריביות. ראינו מה קרה באירופה".

פישר הביע תמיכה גלויה במסקנות ועדת טרכטנברג, הקוראות להגדלה של ההוצאה החברתית בתקציב והביע תקווה כי חברי הכנסת יאשרו את כל סעיפי הדו"ח. עם זאת ציין הנגיד, כי בשל המצב הכלכלי ייתכן שיהיה צורך לעכב את יישומן של רפורמות מבניות, כמו מסקנות טרכטנברג או מסקנות ועדת הריכוזיות. "צריך לקחת בחשבון את מצב המשק כששוקלים את קצב היישום של הרפורמות הללו".

תרחיש: גוש האירו יתפרק

הנגיד פתח את דבריו בסקירה של המצב הכלכלי בעולם, ואמר: "המצב בארה"ב סביר, לא טוב אבל יש שם צמיחה, אין סכנה כנראה לפחות בקרוב, שארה"ב תיכנס לעוד מיתון. מדברים על צמיחה של 2.5% ב-2012 - זה לא מרשים ולא קרוב לשיעור הצמיחה הפוטנציאלי אבל זו צמיחה, יחסית טובה". פישר הוסיף: "התחזית לאירופה כולה לא ירדה הרבה מאז תחילת השנה. הציפייה לצמיחה של אירופה בשנה הבאה היא פחות מ-0.5%, זה לא מיתון, אלא מצב לא רצוי".

חששות בענף הבנקאות:

לאומי והבינלאומי מזהירים: ירידה חדה ברווחים

כצפוי: גם בנק דיסקונט פרסם אזהרת רווח

החשיפה של לאומי לאיטליה: 790 מיליון שקל  

פישר הציג שני תרחישים בעקבות ההתפתחויות באירופה, שם נוצר משבר חובות שמסכן כעת את יציבות הכלכלה העולמית: לפי התרחיש הראשון, מדינות אירופה יצליחו לחלץ את יוון מחובות ולשמור על המבנה הנוכחי של גוש האירו. לפי התרחיש השני, יוון תפרוש מהאיחוד והגוש יתחיל להתפורר. במקרה כזה, מעריך פישר כי יתכן שיוקם גוש אירו חדש, שיכלול רק את מדינות צפון אירופה.

אם התרחיש השני יתממש, סבור הנגיד שרמת האי וודאות בכלכלה העולמית תעלה, וההסתברות שמדינות נוספות ייכנסו למשבר חובות תהיה גבוהה. במצב כזה, תחל תקופה של צמיחה איטית או שלילית באירופה שתשפיע על הביקוש למוצרים ישראלים, הייצוא מישראל יירד והמשק שלנו עשוי להיכנס גם כן למיתון.

לדברי הנגיד, קשה להעריך את ההשלכות של תרחיש כזה על המערכת הפיננסית ועל המשק, אך נקודת אור אחת היא שלפני שיחל המיתון העולמי, תהיה תקופת המתנה ארוכה שתאפשר לכולם להתכונן להשלכות. "אני רואה נקודת אור אחת קטנה, והיא שההאטה במשק לא תגיע בהפתעה", אמר.

בבנק ישראל צופים שב-2012 תרד הצמיחה בישראל לרמה של 3.2%. לדברי הנגיד, חשוב לזכור כי מדובר בהאטה בצמיחה אך לא במיתון. לטובת ישראל, אומר פישר, עומדים מספר נכסים: יתרות מט"ח גבוהות, שנצברו בשנים האחרונות ויכולות לפצות על הגירעון בחשבון השוטף; ריבית גבוהה יחסית (3%) שמאפשרת להשתמש בהורדת ריבית ככלי להגברת הפעילות במשק; תגליות הגז שיעשירו את קופת המדינה בשנים הקרובות ויציבות יחסית של המערכת הבנקאית.

פישר הדגיש כי אין סכנה ליציבות המערכת הבנקאית וכי אזהרות הרווח שפרסמו הבנקים אתמול משקפות את ההערכה כי הם ירוויחו פחות ברבעון השלישי של השנה - אך לא יפסידו. כמו כן טען פישר כי הדיווחים על פיטורים המוניים אינם נכונים וכי לכל היותר, נראה עלייה באבטלה שלאחריה תגיע שוב ירידה, כמו שהתרחש לאחר המשבר הפיננסי בארה"ב, בסוף 2008.

"אם נשכיל להבין את המצב במשק העולמי ואת הסיכונים הנובעים ממצב זה ואם נתנהל באופן אחראי - גם בסקטור הפרטי - נוכל להתמודד בהצלחה עם הסיכונים העומדים לפנינו. לא במובן שלא נהיה מושפעים ולא נראה האטה בצמיחה, אלא במובן שנוכל לצאת מהבעיות האלה יחסית בקלות במצב דומה למה שקרה לנו במשבר האחרון".

לדברי פישר, בנק ישראל יצטרך להיות ערוך להתמודדות עם התפתחויות שליליות בעקבות משבר החובות באירופה, על ידי הפעלת כלי מדיניות ככל שיידרשו. במקביל הזהיר הנגיד ממה שהוא כינה "פופוליזם", שעשוי לגרום לממשלה להיכנס לחובות שיסכנו את יציבות המשק. "פופוליזם זה צעדים כלכליים שמקבלים תמיכה בטווח הקצר אבל גורמים לנזק בטווח היותר ארוך", אמר פישר. "אסור להיכנע לפופוליזם, פופוליזם הורג משקים".

לדברי הנגיד, תפקידה של הממשלה הוא להגן על האזרחים, בין אם זה מפני איומים צבאיים ובין אם זה מפני משברים כלכליים, אך יש לעשות זאת על ידי קיצוצים והטלת מסים ולא על ידי נטילת הלוואות שמסכנות את יציבותה הפיננסית של המדינה.

האוצר: מתגברים החששות במשק

בסקירת "אורות אדומים" על מצב המשק בחודש ספטמבר, שפרסם היום האוצר, נכתב כי "ההתפתחויות הכלכליות השליליות בכלכלה העולמית ובגוש האירו בפרט, השפיעו על הפעילות הכלכלית בישראל בחודש ספטמבר". לפי האוצר, "התחומים העיקריים המעוררים חשש הם גביית המסים, סחר החוץ, שוק העבודה ושוק ההון. ההרעה בתחומים אלה בחודשים האחרונים באה לידי ביטוי בהלכי הרוח של הציבור אשר מצביעים על התגברות החששות באשר להתפתחויות הכלכליות".

"מגמת ההרעה בהלכי הרוח של הציבור שאפיינה את החודשים יולי ואוגוסט נמשכה גם בספטמבר. מדד מנהלי הרכש רשם ירידה חדה בחודש ספטמבר והוא מצוי זה החודש השלישי ברציפות ברמה המצביעה על צפי להתכווצות בפעילות התעשייתית.

יש לציין כי המדד מצוי ברמתו הנמוכה ביותר מאז מאי 2009. הרכיבים הבולטים בהם נרשמה ירידה חדה היו רכיב הביקושים המקומיים ורכיב התעסוקה, אשר מצביעים על צפי להתכווצות בפעילות. במהלך חודש ספטמבר נרשמה ירידה גם במדד אמון הצרכנים, המשקף את הערכת הציבור באשר למצבו הכלכלי והתעסוקתי".