מורה נבוכים: הכול על חוקי העליון שבדרך

הכנסת אישרה שלשום בקריאה ראשונה את "חוק גרוניס", הקובע שהתקופה המינימלית לכהונה כנשיא בית המשפט העליון תקוצר משלוש שנים לשנתיים, כך שהשופט אשר גרוניס יוכל לכהן כנשיא העליון לאחר פרישתה של דורית ביניש בעוד כארבעה חודשים. בקריאה טרומית אישרה הכנסת את הצעת החוק שאחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים יהיה באופן אוטומטי יושב ראש הלשכה. מבקרי החוקים האלה טוענים כי בפועל הם נועדו לאפשר לקואליציה להשפיע ביתר קלות על הרכב השופטים בעליון, כך שיהיה נוח יותר מבחינתה. איך בדיוק זה אמור לקרות?

תחילה יש להבין את שהיה עד כה. עם הקמתה של מדינת ישראל ניתנה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הסמכות לכהן כבית הדין הגבוה לצדק (בג"ץ), ומספר חודשים לאחר מכן הוקם בית המשפט העליון. שופטיו נבחרו מתוך כמה מועמדים שהציע שר המשפטים, והמינוי אושר על ידי הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית. ההרכב מנה אז חמישה שופטים שנבחרו בהצבעה חשאית, ובבחירתם ניתן ייצוג לזרמים שונים במדינה.

גרוניס. נחשב למי שלא דוגל באקטיביזם שיפוטי(צילום: נועם מושקוביץ)

החל משנת 1953, אז חוקק חוק השופטים, נבחרים השופטים בהליך הבחירה המסורתי הנהוג גם כיום - בידי הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה מונה תשעה חברים: שר המשפטים שעומד בראשה, שר נוסף לפי בחירת הממשלה, שני חברי כנסת שבוחרת הכנסת (נהוג למנות ח"כ אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), שני חברי לשכת עורכי הדין שבוחרת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, נשיא/ת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון.

לאורך רוב השנים שלטו נציגי העליון בבחירת השופטים, וזכו לשיתוף פעולה מצד נציגי לשכת עורכי הדין. מבקרי השיטה טענו כי זו אינה מייצגת את כלל העם, ומצביעים גם היום על שיטת הבחירה הנהוגה במקומות שונים בעולם כמו ארה"ב, שבה נבחרי הציבור היושבים בבית המחוקקים הם שבוחרים את השופטים.

הצעת חוק אחרת שאושרה שלשום בקריאה טרומית נוגעת כאמור לנבחרי לשכת עורכי הדין, שבבחירתם המועצה הולכת לרוב אחרי דעת יושב הראש שלה. כיום נציגה אחת של עורכי הדין בוועדה - רחל בן-ארי - מזוהה עם נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והנציג השני - פנחס מרינסקי - מזוהה עם שר המשפטים, יעקב נאמן. יושב הראש היוצא של הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, שהיה חבר בוועדה בעבר, מזוהה עם ביניש, ואילו היו"ר המכהן של הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, שאמור לכהן בוועדה כעת, מזוהה עם נאמן.

שר המשפטים נאמן. מוטב לו שעו"ד ברזילי יכהן כנציג בוועדה(צילום: גיל יוחנן)

עם זאת, שני הנציגים של הלשכה שייבחרו בעוד שבוע עתידים להיבחר עדיין תחת השפעתו של גיא-רון, משום שהמועצה הארצית, הגוף המחוקק של לשכת עורכי הדין, נשלטת על-ידי סיעתו. משמעות הדבר היא ששר המשפטים עלול להפסיד קול משמעותי בוועדה לבחירת שופטים - למעשה הקול המכריע במקרים של מחלוקת.

הקואליציה רוצה חקיקת בזק

הצעת החוק המדוברת מבקשת לקבוע שראש לשכת עורכי הדין יהיה נציג קבוע, ושרק השני ייבחר באופן חופשי, מה שיבטיח שברזילי ייבחר וישמור על כוחו של נאמן בקרב נציגי הלשכה. למה נציג אחד כל כך חשוב? משום שהוועדה לבחירת שופטים בוחרת את שופטי העליון ברוב של שבעה מתוך תשעה חברים בוועדה. בוועדה יושבים דרך קבע שלושה נציגי העליון, שמצביעים באופן מסורתי לפי עמדת נשיאת העליון, והדבר נותן לה את היכולת לנטרל כל מהלך.

מנגד, אף שהיא יכולה לחסום מינוי, נשיאת העליון אינה יכולה למנות את מי שהוא רוצה, ולכן כל מועמד חשוב, וקול אחד לכאן או לכאן יכול להכריע את בחירת השופטים הבאים. המצב העדין הקיים כיום מביא לשיטת "הדילים" המושמצת - שר המשפטים אינו פוסל מועמדים מוסכמים שבהם תומך נשיא העליון, וזה גומל לו במהלך הפוך. לכן גם מנסים בקואליציה להעביר בזריזות את החוקים עד לשבוע הבא, כדי שיחולו כבר על הבחירות הקרובות לנציגי לשכת עורכי הדין. יש ספק אם יספיקו לעשות זאת.

ביניש. מי אמר שנאור תהיה שמאלנית יותר מגרוניס?(צילום: נועם מושקוביץ)

החוק השני, שמכונה "חוק גרוניס" ושאושר אתמול בקריאה ראשונה, נועד לבטל את ההגבלה שלפיה כנשיא העליון, תפקיד שלו ממונה השופט הוותיק ביותר בעליון, יוכל לכהן רק שופט שנותרו לו לפחות שלוש שנות כהונה. כיוון שכהונת נשיא העליון מסתיימת בגיל 70, הדבר אמור להביא לכך שהשופט אשר גרוניס, שהוא כיום הוותיק ביותר, לא יוכל להתמנות לנשיא העליון, משום שכשביניש תסיים את כהונתה - הוא כבר יהיה מבוגר מכדי להתמנות לתפקיד לפי החוק הנוכחי. כשביניש תפרוש, הוא יהיה בן יותר מ-67.

אם החוק החדש יעבור, הנוהל הזה יבוטל, וגרוניס ייבחר לנשיא העליון על חשבון השופטת מרים נאור. צעד זה משרת את מתנגדי השיפוט האקטיבי, שגרוניס אינו נחשב לאחד מחסידיו. למרבה האבסורד, שר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן, הוא שקבע את חוק שלוש השנים, וכעת זה שבא אחריו רוצה לשנותו.

עו"ד יורי גיא-רון ליד הנשיאה ביניש. הסיעה שלו שולטת(צילום: חיים צח)

שמואל שילה, פרופסור אמריטוס למשפט באוניברסיטה העברית ומנהל מכללת יעקב הרצוג, שהתבטא בעבר נגד ההומוגניות בבית המשפט העליון וקרא לשינוי, הסביר בשיחה עם ynet כי הוא עדיין מאמין שיש צורך בגיוון בשורת העליון, אך זו אינה הדרך: "אינני מבין את חוק גרוניס, וטועה מי שחושב שהוא משרת את הימין. נאור לא שמאלנית, ולא מכובד כלפיה שעושים שינוי כזה עכשיו".

מנגד ציין שילה כי אין צורך להתלהם וכי החוקים אינם ממוטטים מוסד כלשהו: "אין בעיה לחוקק את החוק הזה, זו לא פגיעה או אי פגיעה בדמוקרטיה, זכות הכנסת לשנות חוק, אבל יש בשביל זה את הקדנציה הבאה".

שילה הסביר כי גם בנוגע לחוק הנוגע לנציגי לשכת עורכי הדין, ייתכן שיש צורך בחילוקי כוחות מחודשים בקרב עורכי הדין.

הוא קרא גם לחופש הצבעה בקרב נציגי בית המשפט העליון, אך הבהיר שאין לעשות זאת במחטף: "זה נראה כפוליטיזציה. אם רוצים, יש את הקדנציה הבאה". שילה הוסיף כי ייתכן מאוד שהמהלך יהפוך לבומרנג: "היום היו"ר יותר ימני, מחר הוא יכול להיות מהשמאל. החקיקה הזו רגעית ובלי חשיבה על מה טוב למדינה בעתיד".

לדברי הפרופסור, יש צורך בשינוי בעליון: "הפוליטיזציה שם בוטה מתמיד בשנים האחרונות, בעיקר מאז אהרן ברק, שהרחיב את התערבות בית המשפט בעניינים שהם פוליטיקה לכל דבר. יש בעיה הרבה יותר יסודית מחבר זה או אחר, ואם הכנסת רוצה לעשות שינוי, צריך לרסן במידה מסוימת את התערבות העליון בהחלטות פוליטיות באמצעות חקיקה".