צאו מהמסגרת: דרושה יצירתיות לבנייה ירוקה

התקן לבניה ירוקה מקדיש פרק מיוחד לעידוד חדשנות. ענף הבנייה השמרני באופיו, אינו מאמץ בדרך כלל שינויים וחידושים בקלות, אבל חידושים הם בדרך כלל שיפורים, וכל ענף עלול להפסיד אם אינו מאמץ חידושים.

כתבות נוספות במדריך לבנייה ירוקה :

• אתם נהנים, הסביבה גם: ניהול אתר בנייה ירוקה
• המעבר לתחבורה ירוקה מתחיל בבית
• בנייה ירוקה: להתאים את הבית למהפכת המיחזור
  

שיטה קונבנציונלית? לא מובן מאליו

הסעיף הראשון בתקן עוסק בשיטות בנייה. שיטת הבנייה המקובלת והנפוצה ביותר בישראל היא בנייה בבלוקים ובטון. בעולם המערבי לעומת זאת, מקובל לבנות במגוון חומרים ושיטות. כך למשל, מקובל שלא לבנות את המעטפת מבלוקים אלא לבנות מספר שכבות מחומרים שונים עם שכבת ביניים המורכבת מבידוד טוב שמייעל מאד את היכולת של המבנה לשמור על טמפרטורה קבועה.

בעיה נוספת עם שיטת הבניה השגרתיות בישראל, היא שזמן בניית השלד והמעטפת ארוכה במיוחד, ובמהלכם נוצרות כמויות אדירות של פסולת בניין, זיהומים ורעש. הפסולת מועברת להטמנה ותופסת שטח הטמנה יקר במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב מוצאת עצמה בשולי הדרכים, ביערות ובשמורות הטבע.

לעומת זאת, קיימות שיטות בניה מדוייקות יותר, שהשימוש בחומרים יעיל וחסכוני יותר, ובתהליך נוצרת הרבה פחות פסולת. מהסיבות הללו התקן לבניה ירוקה מעוניין לתמרץ אימוץ של שיטות בניה חדשניות, ומתגמל עבור שימוש בשיטות שמאיצות את תהליך הבניה ומקטינות למינימום את כמות הפסולת, זאת בתנאי ששיטות אלה קיבלו את האישור של המכון הלאומי לחקר הבניה הנמצא בטכניון.

קיימות מספר חברות בניה בישראל, שמציעות שירותי בניה בשיטות מתקדמות, למשל בנייה עם מספר שכבות, או בנייה בשיטות מתועשות, שעשויות לחסוך עד כמחצית מזמן הבניה. בכל מקרה, לפני שבונים חשוב להבין שאין רק שיטת בנייה אחת ושזה לא מובן מאליו שבונים בשיטה הקונוונציונלית. 

לפיכך, חשוב לברר אילו שיטות בניה מוצעות בשוק, להשוות את היתרונות מול החסרונות של כל שיטה, ולדעת שאין רק דרך אחת נכונה לבנות. ניתן להתייעץ בפורומים עם אנשים שבנו בשיטות שונות ולנסות ללמוד מניסיונם מה הכי מתאים לכם מבחינת רצונות ומחיר.

נערכים לשיפוץ מראש

כולנו רוצים להתחדש מדי פעם, ורבים מאיתנו ישפצו את ביתם בשלב כלשהו של חייהם. שיפוץ מסיבי מייצר הרבה פסולת, ואם נוכל לצפות שינויים עתידים אפשריים במבנה, נוכל מראש לבנות את הבית באופן שיאפשר לבצע את השינויים בחלל ובמערכות המבנה בקלות יחסית ובמינימום עבודה ופסולת.

ניקח למשל משפחה עם שני ילדים בשנות העשרה לחייהם, שעוברת לבית חדש. סביר להניח שבעוד כ-10 שנים הילדים יעזבו את הבית, ואז הוא יהיה גדול מדי לזוג הורים לבד. אולם אם נצפה את השינוי הזה מראש, נוכל כבר עכשיו לתכנן את הבית כך שכשהילדים יתבגרו נוכל להסב עבורם חלק מהבית ליחידת דיור נפרדת ללא צורך בשיפוץ מסיבי.

מבנה שמוכיח שתוכנן באופן שיאפשר שינויים בקלות יקבל ניקוד נוסף בתקן. כך למשל, מבנה דירות משותף שבונה כעת חברת שיכון ובינוי בגבעתיים, נבנה כך שכל מחיצות הפנים בין החדרים בנויות מגבס על מנת לאפשר התאמה פשוטה לשינויים עתידיים בחלוקה הפנימית של המבנה. 

היצע אינסופי

הסעיף האחרון בפרק מתייחס לחדשנות באופן כללי. טכנולוגיות וטרנדים משתנים כל הזמן ומביאים עימם רעיונות חדשים.

התקן מכיר בעובדה שהוא אינו מכסה את כלל הנושאים הפוטנציאליים, ומעניק ניקוד נוסף למתכננים ויזמים שיציעו או יפתחו חידושים או דרכים לשיפור הביצועים הסביבתיים של המבנה גם בתחומים שאינם כלולים בתקן, מתוך רצון לעודד אותם לחשיבה חדשנית.

יש היום אינסוף חידושים בתחום הירוק, שמושך אליו יזמים רבים. כל אדם שעומד לבנות את ביתו ומתעניין ימצא ברשת המון רעיונות שניתן ליישם מכל העולם. כל מה שצריך זה לחקור, לשאול ולהבין שחדשנות, יצירתיות ויחודיות בבנית הבית לא מתבטאת רק בתיכנון האדריכלי אלא גם בשיטה, בחומרים ובמערכות. מי שיבין זאת ימצא שההיצע הוא כמעט אינסופי.