שתף קטע נבחר
 
צילום: ירון ברנר

רופאים הם לא קוטג': יש כשל שוק שחייבים לתקן

את משבר הרופאה הציבורית בישראל אי אפשר לפתור בכלים קפיטליסטיים קלאסיים. לאזן את שוק החלב אפשר תוך מספר שבועות, אך אם נסמוך על כוחות השוק שיצמיחו לנו רופאים חדשים במקום המתפטרים, נאלץ לחכות שנים רבות. בינתיים, אנשים ימותו. פרשנות עם הצעה יצירתית לפתרון

יש בעיה עם הרופאים האלה: הם יודעים אנגלית. הם לא הסתפקו ב-I am walking ו-he is reading, הסטנדרטיים של חמש יחידות. הם התעקשו ללמוד יותר ולהצליח לקרוא ולשרבט גם מילים של עשר ושתיים עשרה אותיות של כל מיני מחלות ותופעות מוזרות. למה זו בעיה? כי כאן נכנסים ההיצע והביקוש הכלכליים למשחק.

 

משבר הרופאים

דעה: המתמחים צודקים, אבל טועים בדרכם

מכתב פתוח: אנחנו רוצים סיבה להישאר

 

רופאים להבדיל מעובדי חשמל ונמלים הם סחורה נדרשת בכל העולם. רופאים אשר מסוגלים לקרוא ולכתוב מאמרים מדעיים בעיתונים המדעיים הנחשבים בעולם יכולים למצוא עבודה בקלות מעבר לים, וכנראה שתמורת יותר כסף, שכן מערכת הבריאות האמריקנית, למשל, על שלל בעיותיה מתגמלת מאוד אנשים מוכשרים.

 

מעבר לפער הגדול מאוד בין המשכורות בארץ לבין המשכורות בחול, יש גם פער גדול בין המשכורות של המתמחים והמשכורות של המומחים, ולכן נוצר פער גדול כל כך בגישה ובהבנה של הצדדים והאוצר. מתמחים, עבור אינסוף שעות בבתי החולים, מרוויחים בין 10 ל-20 אלף שקל, אך אחרי ההתמחות השכר קופץ ל-30 אלף וצפונה. ויש גם מי שהצפינו מאוד, אפילו במערכת הבריאות הציבורית המושמצת.

 

הקפיטליסט הקיצוני יאמר: אז שילכו, שילכו להם לאמריקה, אוסטרליה, לחברות פרטיות ולמחקרים. כוחות ההיצע והביקוש יצמיחו רופאים חדשים במחיר שהולך ועולה עד אשר נגיע לשיווי משקל כלכלי. כאן נכנסת בעיה גדולה ונוספת של שוק הרפואה. זמן המחזור. בעוד שלקוטג׳ ולחלב כוחות הביקוש וההיצע מגיעים לאיזון תוך ימים או לכל היותר חודשים ובשוק הדיור (למרות שזה נראה הרבה יותר) זה לוקח 4-3 שנים עד שהתכנונים והבניה מסתדרים עם יכולת השוק לשלם.

 

אפקט העלייה מרוסיה מתפוגג

בשוק עובדי הרפואה זה סיפור של יותר מעשר שנים. הם לומדים 7-6 שנים, אחר כך התמחות של חמש שנים בערך ולפעמים עוד התמחות נוספת בצ׳ופצ׳יק של הקומקום. שכן הרפואה מתפתחת מאוד, למשל, פעם היו רופאי עיניים, היום יש רופא עם התמחות לקרנית, התמחות לרשתית, והתמחות לעפעפיים ואל תבלבלו בין כולם.

 

הפתרון שיציע לנו הקפיטליסט יכול לעבוד, רק יש בעיה שבדרך הארוכה ימותו לנו די הרבה אנשים והציבור לא יכול לעמוד בעשר שנים עד שנגיע לאיזון. כלומר, יש כשל שוק. הכלכלן הפרגמטי אומר שכאשר יש כשל שוק, חובת הממשלה להתערב. כלומר תפקיד הממשלה לקצר את זמן המחזור ולהגיע לשיווי המשקל באופן אקטיבי ולא לחכות ליד הנעלמה של כוחות השוק.

 

גם בשנות ה-90 של המאה הקודמת היינו במצב יחסית דומה, אך לפתע הגיעו משלוחי רופאים מרוסיה עם גלי העלייה הגדולים. לכן הפצע שצבר מוגלה התרפא מעצמו ולא שמנו לב איך בתי הספר לרפואה לא מדביקים את קצב גידול האוכלוסייה ואיך נוצר פער בין מספר הרופאים לבין מספר המטופלים.

 

אך מעבר לידיעת האנגלית יש לרופאים עוד חיסרון: הם מזדקנים כמו כולנו. לכן הרופאים הרוסיים שהגיעו לכאן כשהם בני 40-35 יוצאים לפנסיה, ועתה חיסרון הרופאים הולך ובולט יותר.

 

אבל אל תטעו, הבעיה העיקרית וכמעט היחידה היא כסף. לא בכדי הרופאים השובתים והלא מצליחים להתפטר, נמצאים רובם ככולם בבתי החולים של מדינת תל אביב וחיפה. ההסכם שההסתדרות הרפואית והאוצר חתמו דאג היטב למתמחים של סורוקה וטבריה ולכן לא שומעים מהם.

 

אף אחד לא חף מאינטרסים

אז תפקיד הממשלה הוא למצוא דרך יצירתית כדי לצאת מהפלונטר וכשל השוק, כדי שלא נאבד דור של רופאים ודור של הורים. אני אעיז להציע הצעה שתשאיר את כבודם של כל הצדדים במקומו: אם הרופאים יקבלו 200% ו-250% בעבור השעות החל מהשעה ה-12, כמו אגב מגזרים רבים אחרים במשק, שכר כל משמרת יהיה הרבה יותר משמעותי מכפי שהוא היום.

 

במקרה כזה, המתמחים ורק הם ייצאו אז עם שכר גבוה יותר. שכר היסוד לא יזוז, כפי שהאוצר רוצה וחתם לפני חודשיים, ההסכם לא ייפרץ, הרופאים יחתימו שעונים בקפידה כי עתה יהיה להם אינטרס משמעותי בציון שעותיהם, ובא לציון גואל וסוף לשביתה הרעה הזו.

 

אגב בין שני הצדדים שאף אחד מהם לא חף מאינטרסים וניסיונות להטות את העובדות על מנת שיצדיקו את עמדו, אני נוטה יותר לצד הרופאים. חלקם באמת רוצה להתפטר והמדינה לא נותנת להם לבצע זאת. העבודה בכפייה הזו מביאה לי מחשבות עגמומיות על הדמוקרטיה בכללותה במדינה.

 

אני מבטיח שאם עובדי הרכבת ישלחו מכתב התפטרות, אף פקיד לא ינסה לומר כי מדובר בהתפטרות מאורגנת. אני אישית מתנדב להעביר את מכתבי הפיטורים אל בתי העובדים ואני מכיר כל כך הרבה אנשים שיתנדבו גם הם להעביר מכתבים אלו. הרופאים האלו, להבדיל, הם באמת האנשים הטובים שלנו. ראיתי אותם, לצערי, בעבודה. רובם ככולם אנשים חכמים וטובים ומלאי ערכים, חבל להפסיד אותם.

 

יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי - Yehudam7@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הפגנת רופאים
צילום: מוטי קמחי
מומלצים