שתף קטע נבחר
 

מאצ'ואיזם עצבני: מה קורה כשגבר מרגיש מאויים

מדוע הסטטוס הגברי נתון בסכנה מתמדת ומה מאפיין את מוחם של גברים שחשים ערעור על גבריותם? רחלי לנגפורד עם מחקר חדש שמקשר מאצ'ואיזם ונטייה לאלימות

גבריות. סטטוס רגיש שקשה לרכוש וקל לאבד, ואוי ואבוי כשהוא מאוים. כשהמשפט "הג'נטלמניות נתנה יד למאצ'ואיזם ויחד נעלמו עקבותיהם" מהדהד בראשי, קראתי ברגשות מעורבים את המחקר החדש שהתפרסם במאי האחרון (2011), על הסטטוס הגברי הנתון בסכנה מתמדת.

 

עוד על גבריות בערוץ יחסים:

המעבר לשלב הנשיקה - בעיה נפוצה אצל גברים

למה גברים רוצים לנוח ונשים רוצות לחפור?

רציתי לדעת איך לכבוש גברים

איך לרַצוֹת גברים

 

קשים הם חייו של המאצ'ו

במאמרי על דארווין והפמיניזם, טענתי שגברים אמיתיים כבר אינם, והחיפוש אחר השרידים הג'נטלמנים האחרונים די מעלה חרס. המחקר החדש חשף אותי לפתע לעולמו הפנימי של המאצ'ו, וגילה לי שוב, שקשים חייו של גבר, ומורכבים לא פחות מאלו של האישה.

 

 

כן, כבר פרסמתי מחקרים על התנודות הרגשיות של גברים ועל הפגיעות המוגברת שלהם לדחייה רומנטית ולמורדות של מערכות יחסים. כבר ראינו את הצלקות הנפשיות שהם סוחבים בגבורה כשעל פניהם נסוכה הבעת הפוקר המתבקשת חברתית. הפעם, מחקר פסיכולוגי מדגים את המתרחש בנפשו של גבר כשהוא נאלץ לשחק תפקידים נשיים, ובכך לאיים על מעמדו הגברי.

 

המחקר, שפורסם ב Current Directions in Psychological Science, מטעם אוניברסיטת סאות' פלורידה, נערך על ידי הפסיכולוגית ג'ניפר בוסון, שמדגימה מה קורה כאשר "גבריות" הופכת להיות הגדרה חברתית. הכוונה היא שגברים דואגים תמידית לגבי הדרך בה אחרים רואים אותם וחושבים עליהם. ככל שהם דואגים, כך הם יותר סובלים פסיכולוגית כאשר הגבריות שלהם מאוימת.

 

נשיות מול גבריות מובחנת

במוחם של גברים רואים שאזורים שקשורים לסטטוס חברתי ולאלימות בעקבות איום - פעילים וגדולים יותר מאשר במוחן של נשים. הבולטים שבהם כוללים את ה-DPN, אזור שקשור לאינסטינקט האלים בעקבות איום או פחד, אזור ה-RCZ המודד ומעריך את האופן בו החברה מקבלת את האדם, ואזור ה-ACC שקשור בשיקולים על עונש שצפוי על פעולות לא מקובלות. אזור זה דווקא קטן יותר בגברים, מה שגם כן תורם לעליה בנטייה לאלימות, כיוון שהם פחות מודאגים מהשלכות התנהגותם האלימה.

 

גברים מסוימים עשויים להרגיש שגבריותם מאוימת מאד, למשל כשהם מאבדים את עבודתם, ומסתבר שיש כאלו שגבריותם תרגיש מאוימת גם אם כמה חוקרים בחלוק לבן יבקשו מהם לקלוע צמות שיער כחלק מניסוי פסיכולוגי.

 

זו אחת המטלות ה"אכזריות" שבחרה בה בוסון לניסויה על גברים. ככה היא "הכריחה" אותם להתנהג בצורה "נשית", ותוך כדי כך עקבה אחר המתרחש בקרבם. באחד הניסויים שלה היא נתנה לקבוצת גברים אחת לקלוע שיער, ולקבוצה אחרת לקלוע חבלים. קליעת חבלים נחשבת פעולה גברית יותר, או מה שבטוח, ניטרלית יותר מאשר קליעת שיער.

 

מרגיש מאויים? גבר מאצ'ואיסטי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מרגיש מאויים? גבר מאצ'ואיסטי(צילום: shutterstock)

 

לאחר ביצוע המטלה ה"נשית"/"גברית" הזו, ניתנה לגברים האפשרות לבחור בין אגרוף בשק אגרוף ובין הרכבת פאזל. באופן מובהק ניתן היה לראות שהגברים שנאלצו לקלוע שיער, בחרו לאגרף את שק האגרוף, והם הכו בו הרבה יותר חזק מהגברים שלא עסקו בתפקיד "נשי" של קליעת שיער.

 

בניסוי אחר כל הגברים התבקשו לקלוע שיער, אך רק לחלקם ניתנה האפשרות להתאגרף עם שק אגרוף לאחר מכן. הגברים שלא קיבלו את האפשרות להתאגרף, הראו רמות גבוהות יותר של מתח וחרדה במבדק שנערך לאחר מכן. המסקנה? אלימות היא הטקטיקה ה"אידיאלית" לשימור גבריות.

 

מרגיש מאויים? לא פלא שאתה תוקפני

אכן, גברים שמרגישים שמעמדם החברתי מאוים, נוטים לבחור באלימות ואגרסיביות. זה המקרה גם כאשר בת זוגם מפלרטטת עם אחר, או מקבלת בחינה מדוקדקת מעיניים גבריות אחרות. במאמרי אודות המחזור הגברי, רמת האלימות הגברית עולה במיוחד בימי הביוץ הנשיים, ימים בהם נשים נמשכות לגברים בעלי חזות מאצ'ואיסטית, ובני הזוג שלהן חשים בשינוי זה ורואים כל חתיך בסביבה כאיום ממשי. הם אכן נוטים להיות מעורבים יותר במריבות בימים אלו.

 

אבל מה שמעניין הוא הגישה הגברית לאלימות. גברים לא יודו שהם פתחו במריבה בגלל שחשו את גבריותם מאוימת. רוב הזמן הם יאשימו מישהו או משהו חיצוני שאילץ אותם לנקוט בצעד אלים, כיוון שהם באמת חשים כאילו מישהו התגרה בהם.

 

גם את זה הראתה ג'ניפר בוסון בניסוי. היא אספה גברים ונשים לצורך המחקר, והראתה להם דו"ח משטרתי בדוי. הדו"ח היה אודות גבר שהכה גבר אחר שלגלג עליו ופגע בתדמיתו הגברית, ואודות אישה שהכתה אישה אחרת שהקניטה אותה ופגעה בתדמית הנשית שלה. בוסון שאלה את הנבדקים למה לדעתם הכו הגבר והאישה את בני מינם.

 

דווקא נחמד לראות גבר מבצע פעולות שנחשבות "נשיות"  (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
דווקא נחמד לראות גבר מבצע פעולות שנחשבות "נשיות" (צילום: shutterstock )

 

נמצא שבמקרה של האלימות הנשית, הגברים והנשים טענו פה אחד שהאישה המכה עשתה זאת בגלל שהיא נחונה בתכונות אופי מסוימות, כגון חוסר בגרות. כאשר המכה היה גבר, הנשים במחקר עדיין אמרו שהוא סובל וודאי מחוסר בגרות. הגברים לעומתן, האמינו בכל ליבם שהגבר המכה עשה זאת בגלל שהתגרו בו עד לרמה שהשפילה אותו, ובכך הוא היה "מוכרח" לתקוף בחזרה ולהגיב.

 

בוסון מעלה נקודה מאד מעניינת מתוצאות המחקר שלה. מסתבר שאנשים נוטים לחשוב שגבריות מוגדרת באמצעות הישגים, ולא על ידי הביולוגיה של האדם, בעוד "נשיות" נתפסת כמצב ביולוגי. מתוך ההנחה המעניינת הזו מתקבלת משוואה פשוטה: אם גבריות נמדדת בהישגים, הרי שניתן לאבד אותה באמצעות חריגה חברתית - הפרת מוסכמויות חברתיות, בעוד שנשיות לא ניתן לאבד בדרך זו, מאחר ונשיות אובדת לאישה רק בעקבות שינויים פיזיולוגיים, כמו השפעות גיל המעבר.

 

 

ליבי עם הגברים. אכן, קל מידי לאבד 'גבריות' אם כך היא נתפסת, ולא פלא שגברים נמצאים במתח תמידי בעקבות הפחד לאבד אותה. בוסון מדגישה עד כמה זו בעיה להגדיר "גבריות" בתור מעמד חברתי ולא מצב ביולוגי פשוט. גבר אמור להיות מוגדר כגבר בזכות הפיזיולוגיה שלו - בדיוק כמו אישה, ולא בזכות הרושם שהוא מצליח לעשות על החברה. הפוליטיקה היא אחד מהתחומים שמשתמשים בהגדרה הבעייתית הזו לגבריות.

 

המחקר מראה את ההשלכות הפסיכולוגיות השליליות של הגדרה כזו על גברים: דיכאון, חרדה, ביטחון עצמי ירוד ודרדור למעשי אלימות.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים