חיים בצמצום: "עבודה לא מחלצת ממעגל העוני"
למרות הנתונים על ירידה מסוימת במספר העניים, מדו"ח העוני עולה כי יותר ממחצית המשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני הן משפחות עובדות. "אתה הופך להיות במשבצת של מסכן , גם אם אתה לא רוצה להיות שם", סיפרה אם חד-הורית
דו"ח העוני 2010 - כותרות אחרונות ב-ynet:
עוד בערוץ החדשות:
"אני ואשתי עובדים אבל המשכורת שלנו לא מדגדגת את ההוצאות המשפחתיות", סיפר בייאוש דוד, תושב ירושלים בן 38. "אנחנו חוסכים בכל מה שאפשר וכשאנחנו נאלצים להסביר לילדים שאי אפשר להדליק חימום עכשיו, ובבוקר הם יאכלו ביסקוויטים במקום קורנפלקס, הייאוש משתלט עליך".
דוד מועסק בתחום האבטחה ורעייתו היא עובדת סוציאלית. לבני הזוג שישה ילדים וביחד הם מביאים הביתה משכורת של כ-9,000 שקלים בחודש. על פי נתוני הביטוח הלאומי קו העוני למשפחה בת 8 נפשות עומד על 10,039 שקלים בחודש.
"זה לא מתקרב להספיק אנחנו לא מצליחים אפילו לפקוח את העיניים בתחילת כל חודש כשנוחתות עלינו ההוצאות הבסיסיות שעומדות על כ-16 אלף שקל בחודש", הסביר דוד. "החובות רודפים אחריך, יש לי כמה חשבוניות מחברת חשמל בסכום כולל של כאלפיים שקלים שאני לא יודע מאיפה אביא, והיו לנו כמה ניתוקים בעבר", הוא הוסיף לתאר את המציאות של העוני שבה הוא חי. "במצב כזה נעזרים במשפחה ובחברים ולא מתביישים לקחת חבילות מזון מעמותות אחרי שמסיימים לעבוד".
הנתונים של הדו"ח לא הרשימו את דוד, "בכל שנה אותו סיפור, אבל הפסקתי לכעוס כי זה לא עוזר. התחושה היא שלא רואים אותנו ולא שומעים, פשוט ממשיכים לדרוך לך על הראש".
מי שעוד לא מופתע מנתוני הדו"ח הוא אהרון כהן, מנכ"ל עמותת תכלית, שמספקת חבילות מזון לאוכלוסיות מוחלשות. "בשנים האחרונים אנחנו רואים יותר ויותר אנשים עובדים שמגיעים אלינו, כי פשוט אין להם ברירה ואנחנו כבר הגענו למצב של התלבטות למי לעזור". לדבריו, "האנשים האלו לא יוצאים לרחובות כי אין להם את הזמן לזה - במקום מחאות הם עסוקים בהישרדות יום-יומית".
נתונים דומים מספקת עמותת "ידיד", המפעילה מרכזי זכויות בקהילה. על פי העמותה, בשנים האחרונות נרשם גידול משמעותי במספרם של "העובדים העניים" המגיעים למרכזי הזכויות של העמותה בבקשות לסיוע משפטי ודרכים להתמודד עם מצוקה כלכלית הולכת וגוברת. בעמותה אומרים כי המצוקה הזו גורמת בין השאר, המצוקה הזו גורמת לחוסר יכולת לעמוד בתשלומי משכנתא ושכר דירה, לוויתור על רכישת תרופות ורכישת מזון בעל מאפייני תזונה גבוהים, וגם על רכישת כלים חינוכיים עבור הילדים.
באופן מפתיע, או שלא, הצעת חוק שקידמה העמותה בנושא לא זכתה לתמיכת הממשלה. הצעת החוק מגדירה לראשונה את חובת המדינה לסייע ל"עובדים מעוטי הכנסה" ולאפשר לבן הזוג שאינו עובד לעבור קורסים והכשרה מקצועית, לקבל סיוע במעונות, ולקבל הטבות שניתנות למשל לאמהות חד-הוריות, מתוך תקווה שהסרת החסמים וההכשרה המקצועית תסייע להם להשתלב בשוק העבודה.
"חיים מהיד לפה, בלי לקנות בגד"
מי שעוד עובדות אבל נמצאות במלחמת הישרדות הן החד-הוריות. זהבה גרינפלד (47), אם חד הורית לילד אחד, מועסקת כעובדת ניקיון ומשתכרת כ-3,500 שקלים בחודש, יחד עם הבטחת הכנסה שהיא מקבלת. "המשמעות היא חיים בצמצום מהיד לפה בלי לקנות בגד, ללא רוגע. כל הוצאה קטנה יכולה להפיל אותך, אפילו בחשבון חשמל".לדבריה, "אני משלמת 1,000 שקלים בחודש לעמידר. אני יכולה לעבוד יותר אבל אז אפסיק לקבל השלמת הכנסה וביטוח לאומי".
המציאות במדינת ישראל, טוענת זהבה, "היא שעבודה איננה מספיקה כדי להיחלץ ממעגל העוני. אם חד הורית שעובדת הופכת למוגבלת כי אז ישללו ממנה הקצבאות. זה לא נותן לך להתפתח, אתה הופך להיות במשבצת של מסכן, גם אם אתה לא רוצה להיות שם, והחיים הופכים למלחמת הישרדות".
מנכ"ל ארגון "לתת", עו"ד ערן וינטרוב, אמר בתגובה לדו"ח העוני כי "ישראל היא עדיין המדינה הענייה ביותר בעולם המערבי ואחרונה בקרב מדינות ה- OECD. לא שמענו משר הרווחה מה התוכנית הממשלתית לצמצום העוני מכיוון שאין תוכנית כזו, לא שמענו איזה תקציב הממשלה מקצה לנושא זה מכיוון שאין תקציב ייעודי ואף לא אחראי בכל הממשלה כולה לטיפול בעוני". לדבריו, "לא שמענו מה היעדים של הממשלה בנושא, מכיוון שהתקווה של כחלון וביבי, שהציבור יסתפק באיזה כותרת שטחית ממגדל השן של הממשלה וידחיק את המצב האמיתי בשטח".
לפנייה לכתב/ת 
