הרפורמה בתיכונים: 'כבר לא נעים להתחצף למורה'
תלמידים ואנשי חינוך מספרים ש"עוז לתמורה", שבמסגרתה המורים עובדים יותר ומרוויחים יותר, כבר מניבה פרי - ההספק גדל, הלימוד האישי נעים, ויש אפילו זמן לבדיחות. אבל יש עוד מה לשפר: "המורים עדיין לא גומרים מטלות, וגם תשתיות חסרות"
כמעט חודשיים חלפו מאז שהרפורמה "עוז לתמורה" נכנסה לתוקפה במסגרת פיילוט ב-73 תיכונים. בהמשך, בתוך ארבע שנים, היא אמורה להיות מופעלת בכל התיכונים בישראל. במסגרת הפיילוט עברו המורים בבתי הספר ממתכונת של 24 שעות עבודה בשבוע ל-40 שעות, תמורת תוספת של 42% אחוזים לשכרם. 16 השעות הנוספות כוללות שש שעות הוראה בקבוצות למידה קטנות, ועשר השעות האחרות נחשבות ל"שעות שהייה" לטובת קבלת הורים, השתלמויות ובדיקת מבחנים.
עם זאת, כיוון שהרפורמה נחתמה סופית רק בשבוע האחרון של חופשת הקיץ, ההיערכות לפיילוט הייתה לקויה, והמנהלים נאלצו לעשות את כל ההתאמות תוך כדי תנועה. התנאי העיקרי לכניסה לרפורמה היה החתמת 75% מסגל המורים על נכונות להצטרף לפיילוט. "זה היה כמו מרוץ נגד השעון", מספרת פנינה גלס, מנהלת אורט רמת יוסף בבת-ים, "נאלצנו לפתוח את שנת הלימודים במתכונת של 'העולם הישן' אבל לא הרמנו ידיים, ובמהירות הבזק החתמנו את המורים על הטפסים, שינינו את מערכת השעות, ונכנסו ל'עולם החדש'".
"העולם החדש" מסמל מבחינתה של גלס את קרש ההצלה של מערכת החינוך הציבורית, עולם שבו המורים עובדים קשה אבל גם מקבלים שכר ראוי עבור עבודתם. "עד לרפורמה עבדתי בכל יום בשלוש משמרות שונות - בבוקר בבית הספר, בערב בבדיקת מבחנים, ובין לבין כאמא במשרה מלאה", אמרה מירה בן-ברוך, רכזת שכבת י"ב. "אין ספק שהיו לנו חששות מהכניסה לפיילוט, אבל הפיתוי הכספי והידיעה שאנחנו הולכים למהלך הזה כל המורים ביחד, חיזקו אותנו מאוד ונתנו לנו את התחושה שאפשר להצליח".
לא כל מה שטוב לנייר טוב לשטח
גולת הכותרת ב"עולם החדש" היא הלמידה הפרטנית, שמתבצעת בקבוצות למידה של שלושה עד חמישה תלמידים ולפי רמות הלימוד השונות - מחיזוק הנכשלים ועד טיפוח המצוינים. כל תלמיד נהנה משעתיים עד שלוש שעות תגבור בשבוע. "אין ספק שזו בשורה גדולה לתלמידים, והיא עשויה לשפר משמעותית את הישגיהם", מוסיפה גלס. "המטרה שלנו היא שהתגבורים יהיו דינאמיים, ובתום כל בחינה נחליף במידת הצורך את המקצוע או רמת התגבור".
"יש משהו מאוד נינוח בקבוצת לימוד קטנה", מספרת שולי דברן, מורה ללשון. "בגלל האינטימיות המורים והתלמידים מרשים לעצמם להשחיל פה ושם בדיחה, והתוצאה היא שהאינטראקציה בשיעור היא הרבה יותר עמוקה".
עם זאת, על אף המוטיבציה הגדולה להצליח, בינתיים נראה כי בפני הפיילוט ניצבת עדיין דרך ארוכה אל היעד. מנהלי תיכונים רבים מתלוננים שהרפורמה עמומה, ויש סימני שאלה רבים באשר לחובותיו וזכויותיו של המורה. פינות העבודה עדיין לא מוכנות, ואפילו תלושי השכר עדיין לא כוללים את כל התוספות המתבקשות. "אין ספק שזה מתסכל שהרפורמה יצאה לדרך ועדיין אין לנו אפילו מקום לשבת ולשתות קפה כמו בני אדם", מספר מורה המשתתף בפיילוט. "החלום לסיים את המטלות בבית הספר נראה עדיין דמיוני, ואם לא ישקיעו בתשתיות ויכבדו את המורים - אין שום סיכוי שזה יצליח".
"הכיוון של הרפורמה הוא נכון, אבל חייב להיות ברור שצריך שניים לטנגו", מוסיפה מירה בן-ברוך, רכזת השכבה. "תוך כדי עבודה עולות כמעט מדי יום בעיות חדשות, ומתברר שמה שטוב לנייר לא תמיד עולה בקנה אחד עם השטח. מצד אחד אנחנו רוצים מאוד שהרפורמה תצליח, אבל מצד שני אם במשרד החינוך לא יגלו אוזן קשבת למצוקה של המורים אז הרפורמה תיכשל".
עניין של זמן
אילנה נולמן, מנהלת התיכון היוקרתי למדעים ואומנויות בירושלים, מכירה היטב את החששות של המורים. בשנת 2001, אז כמנהלת חטיבת ביניים באריאל, נטלה נולמן חלק מרכזי בפיילוט דומה שערך משרד החינוך ואשר כלל חמישה בתי ספר שונים ברחבי הארץ. התוצאות של הפיילוט ההוא הראו בבירור עלייה חדה של עשרות אחוזים בזכאות לבגרויות וירידה בשיעור האלימות בבתי הספר.
"גם אנחנו נכנסנו לפיילוט ב-2001 בעיצומה של שנת לימודים, והיה ברור לנו שהרפורמה תיבנה תוך כדי תנועה, על כל המשתמע מכך", מציינת נולמן. "זה טבעי שאנשים פוחדים משינויים, אבל מניסיון התוצאות בסוף הן מדהימות, גם בתלוש המשכורת שעלה בממוצע ב-2,500 שקל נטו, אבל בעיקר באווירה ובהישגי התלמידים".
מיכל כהן, סמנכ"לית המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, אמרה על "עוז לתמורה": "המשרד החל בקיצור תהליכים ביורוקרטיים מיד לאחר החתימה על הרפורמה, וזאת כדי לאפשר את יציאתה לדרך בצורה הטובה ביותר. אין לנו ספק שיישום הרפורמה כרוך בקשיים, ואכן מדי יום עולות סוגיות חדשות מהשטח. התפקיד שלנו הוא לטפל בהן, לתרגם את המדיניות של ההסכם הכתוב לנעשה בשטח, ולבצע את ההתאמות הנדרשות. באשר לפינות העבודה, כבר בראשית אוקטובר סיימנו את כל ההרשאות התקציביות, ובתוך שלושה חודשים עד חצי שנה כל עבודות הבינוי צפויות להסתיים".
מארגון המורים נמסר: "ברור שישנם קשיים כמו בכל מצב שבו נעשה שינוי קוטבי. שינויים כאלה דורשים לא רק תקופת הסתגלות למבנה החדש של העבודה, אלא גם זמן לבניית פינות עבודה ורכישת הציוד הדרוש. ארגון המורים מטפל בכל בעיה ועניין מול משרד החינוך".
לפנייה לכתב/ת 
