הבימה המחודש: תיאטרון כמו בחו"ל
בתום חמש שנות שיפוצים חוזר התיאטרון הלאומי, הבימה, אל משכנו המקורי בתל-אביב. רגע לפני פתיחת שעריו קבלו סקירה מלאה של השינויים, החידושים ומבט מלא על העיצוב המרשים
אחרי כמעט חמש שנות נדודים של התיאטרון הלאומי בין אולמות חלופיים ברחבי תל-אביב, חוזר הבימה למשכנו המקורי, בעיצוב המודרני של חתן פרס ישראל, האדריכל רם כרמי. הבניין המחודש והמשופץ הוא אחד המבנים המרשימים שהעמידה העיר העברית הראשונה באופן כללי וכבית לתיאטרון, מדובר במבנה יפה ופונקציונלי הן מבחינת השטחים הציבוריים, אך לא פחות חשוב מכך, גם לצוותים הטכניים ולשחקנים.
24 שעות לפני פתיחת המסך על הצגות ההרצה של "מוריס שימל" מאת חנוך לוין, פועלי הבמה עדיין עובדים. אולם רובינא, הגדול שבהיכל, הוא למעשה חדש לחלוטין. בניגוד לקודמו, הוא ניחן באינטימיות נעימה בזכות העיצוב המעוגל בסגנון התיאטרון הרומי, שאיפשר את קירובו של היציע לכיוון הבמה. 930 מקומות יש באולם החדש, 70 פחות מבגרסתו הקודמת על מנת ליצור תחושת אינטימיות. הבמה הוחלפה, וכך גם ציוד התאורה והקול.
מספר מקומות הישיבה באולם מסקין, שעמד בעבר על 275, גדל משמעותית ועומד כעת על 320 צופים. האולם שנבנה במקור בשיפוע, שוטח, מה שהביא לצמצום המרחק בין היושבים ביציע לבין הבמה. שינוי משמעותי נוסף הוא ביטול ההפרדה בין אולם מסקין למרחב המרכזי של בית התיאטרון. אם בעבר היתה הכניסה לאולם מצדו הדרומי של הבניין, כעת מאפשר התכנון החדש לקהל להגיע לכל אחד מארבעת האולמות דרך הכניסה הראשית.
אולם מסקין ייפתח ב-22 בנובמבר עם ההצגה "אותו הים", על פי ספרו של עמוס עוז. לאחר מכן מתוכננת להציג בו ההפקה החדשה "לא ביום ולא בלילה", מחזה מקורי מאת אברהם רז בכיכובה של ליא קניג.
גם אל אולם ברטונוב, אליו נהוג היה להגיע מכניסה נפרדת שניצבה בחלקו המערבי של מבנה התיאטרון, ייכנסו כעת דרך הכניסה הראשית של הבניין. אם פעם הירידה לאולם זה היתה מחייבת מעבר במדרגות לולייניות שהובילו מטה אל חלל סגור שבנוי כזירה ומיועד להצגות יחיד והפקות קאמריות מינימליסטיות, כעת יוכל הקהל להגיע אל האולם בדרך נוחה יותר. מספר מקומות הישיבה באולם גדל ל-220 (במקום 180), אך הוא עדיין שומר על ייחודו כאולם-זירה בו מתקיים חיכוך וקרבה בין הקהל לשחקנים.
"מכבד את המונח תיאטרון לאומי"
"אלה היו חמש שנים קשות שעברו על כולנו - שחקנים, יוצרים, עובדים והנהלה", מסכמת מנכ"לית הבימה, אודליה פרידמן. "אנחנו עדיין לא מעכלים את הכניסה לבניין או את העובדה שהיום הנדודים שלנו הגיעו לסיומם אבל אני מאמינה שלדברים טובים מתרגלים מהר".
ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שהוביל את סיור העיתונאים במבנה החדש, אמר: "הבניין הזה מדבר בעד עצמו. הוא החזיר עטרה ליושנה במובן זה ששב וחשף את עמודי התיאטרון ההיסטוריים שהיו סימן ההיכר של הבימה כלפי הרחוב. זהו מרכז תרבות שמכבד את המונח תיאטרון לאומי".
חולדאי אמר כי בניגוד לפרסומים אין ולא היה פער בין תחשיבי השיפוץ המקוריים לבין העלויות בסופו של פרויקט. "החלטנו על הרחבת תכולת הפרויקט ומכאן הפער", אמר חולדאי, "כדי לשכנע את האוצר בראשית הדרך דיברנו רק על שינויים מסוימים אבל בסופו של דבר הבנו שאי אפשר לעשות חצי עבודה ושהפרויקט הזה חייב להיות כולל. לא היתה פה חריגה תקציבית".
על עבודתו של האדריכל רם כרמי אמר חולדאי: "הוא יצר פתרונות נפלאים שמדברים עם הרחוב והמרחב.
הוא חיבר את האולמות ויצר רצף שפתוח כלפי הרחוב בניגוד למבנה המכוער הקודם, שסגר את הבניין עם חלונות כהים ושלטי פרסומת. כרמי הצליח לעשות בניין יפהפה הן מבחינה אסתטית והן מבחינת התפקוד היומיומי שלו".
במהלך דצמבר יפתח תיאטרון הבימה גם את אולם ברטונוב, שזכה לכינוי "הבימרתף", ואת מה שהיה בעבר אולם הנגריה ויהפוך כעת לקפה תיאטרון שיתקיימו בו בעיקר מופעים מוזיקליים. לנוחיות קהל הנכים וקהל מבוגר, הוצבו בצדי המבנה ארבע מעליות שיקלו על הגישה. כעת, נותר להנהלת תיאטרון הבימה להתמודד עם הגירעון המצטבר שעומד על סכום של 41 מיליון שקלים, ולמלא את המבנה החדש על ארבעת אולמותיו בתוכן איכותי ואטרקטיבי.
