משפחת הכדורגל איבדה אדם יקר מאוד
"למרות פערי הגילאים, תמיד הייתה לי שפה משותפת איתו. הוא היה קשוב ונגיש בניגוד לתדמית הקשוחה שלו". בוני גינצבורג נפרד מיצחק שניאור ז"ל, שאימן אותו במכבי ת"א ונבחרת ישראל
התעצבתי מאוד לשמוע היום (א') על פטירתו של איציק שניאור ז"ל שהיה המאמן שלי גם במכבי ת"א וגם בנבחרת ישראל.
ההיכרות שלי עם איציק היא רבת שנים. הוא היה אדם שדגל במשמעת ובסדר והיה מחנך בדרכו. שניאור היה אדם הגון שתמיד לבו ופיו היו שווים.
עוד ב-ynet ספורט:
אני זוכר שאיציק שניאור הגיע למכבי ת"א הייתי נער בן 18. ניהלתי איתו שיחה והגענו להחלטה משותפת שאלך לשנת השאלה במכבי פתח תקווה. השנה הזו היתה מצוינת עבורי, חישלה אותי ובסיומה כבר שיחקתי בנבחרת הבוגרת. מיד עם פתיחת העונה חזרתי להיות השוער של מכבי ת"א תחת הדרכתו של שניאור וזו היתה עונה נהדרת עבורי.
עם איציק היתה לי שפה משותפת למרות פערי הגילאים גדולים. הוא היה קשוב כשהיו לי שאלות, וכשהייתי בתקופות פחות טובות הוא תמיד היה נגיש בניגוד לתדמית המאוד קשוחה שלו.
הפעם הנוספת שנפגשנו היתה בנבחרת ישראל בתקופת ש.ג. כשאימן במשותף עם יענקל'ה גרונדמן. אני לא אשכח את הרגע שבו הבטחנו את ההעפלה לפלייאוף אחרי שעברנו את אוסטרליה. השירה בחדר ההלבשה ודמעות השמחה שזלגו מעיניו של איציק היו הפעם הראשונה בה ראיתי עד כמה הוא אדם רגיש.
קטע משעשע קבוע עם איציק היה קשור למים. איציק היו מאלו ששוחים בבריכת גורדון במהלך כל השנה והוא היה מתקלח במים קרים גם בחורף. כשהיינו נכנסים למלתחות, הוא היה מתיז עלינו מים קרים וכולנו היינו צווחים כמו תינוקות.
משפחת הכדורגל איבדה אדם יקר שמאוד הערכתי ואהבתי להיות שחקן שלו. גם אחרי שפרשתי הוא תמיד שמח לפרגן לי על הקריירה השניה שלי. איציק היקר, תודה על כל מה שנתת לי.
לפנייה לכתב/ת 
