וינשטיין תומך בייצוגית נגד תיאום עמלות הבנקים
בחוות דעת שהגיש אמש לבית המשפט העליון ממליץ היועץ המשפטי לממשלה לאשר תביעה ייצוגית בגובה 7 מיליארד שקל נגד בנק לאומי, הפועלים ודיסקונט בשל תיאום עמלות ביניהם שנחשף בידי רשות ההגבלים העסקיים ב־2009. בכך הופך וינשטיין את חוות הדעת שהגיש בעניין רק לפני שנה וחצי
שנתיים וחצי לאחר קביעת הממונה על הגבלים עסקיים הקודמת, רונית קן, לגבי הסדר כובל של חמשת הבנקים, שינה במפתיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את עמדתו מהקצה אל הקצה. כעת תומך וינשטיין באישור תביעה ייצוגית בסכום של 7 מיליארד שקל נגד הבנקים הפועלים, לאומי ודיסקונט.
עמדתו של היועץ הוגשה אתמול (ב') לבית המשפט העליון לקראת הכרעה עקרונית מול הרכב מורחב של שבעה שופטים בעניין. ביוני 2010 עוד נראה כי היועץ סתם את הגולל על התביעה לאחר שהמליץ לבית המשפט העליון שלא לאשר את התביעה הייצוגית, כיוון שהתובע לא הביא מספיק ראיות לקיום הסדר כובל בין הבנקים.
כעת משנה היועץ את עמדתו וכותב בחוות הדעת החדשה כי "קביעת הממונה (בדבר הסדר כובל בין הבנקים - מ"ש) מהווה גורם מצרפי, באופן המצדיק אישורה של הגשת תובענה ייצוגית".
בינואר 2008 אישר השופט נסים ישעיה מבית המשפט המחוזי בתל אביב לנהל תביעה ייצוגית נגד שלושת הבנקים, דיסקונט, הפועלים ולאומי, בגובה של 7 מיליארד שקל. במסגרת ההחלטה קבע השופט כי התביעה הוכיחה קיום לכאורה של הסדר כובל בין הבנקים, לאחר שהראתה כי בשנים 1998–2005 שמרו הבנקים על זהות כמעט מוחלטת בשיעורים של חמישה מרכיבים הנוגעים לאשראי השקלי, ובהיעדר הסבר מטעם הבנקים לזהות הזו.
באפריל 2009 יצאה הממונה על הגבלים בקביעה דרמטית נוספת, שלפיה הבנקים העבירו ביניהם מידע לגבי גובה העמלות בין תחילת שנות התשעים ועד 2004. הבנקים הגישו בינתיים ערר על ההחלטה לבית הדין להגבלים, שמתברר עדיין בימים אלו.
וינשטיין, המקיים תיאום הדוק עם רשות ההגבלים, כתב בחוות הדעת הקודמת כי יש להבחין בין שאלת הריביות לשאלת העמלות, וכי בעוד שבנושא העמלות מתקיימת קביעתה של קן, בנושא הריביות מחויב התובע הייצוגי להביא ראיות חדשות כ"גורם מצרפי".
"הסדרים כובלים רבים אינם מבוצעים באופן גלוי 'לאור השמש' אלא מוסדרים בסתר, כדי להימנע מן הסנקציות הקיימות בדיני ההגבלים העסקיים", נכתב בחוות הדעת. "בנסיבות אלו על התובעת הייצוגית להציג ראיה נסיבתית שיהא בה כדי להעצים את החשד ולהפוך ל'אפשרות סבירה' לקיומו של הסדר כובל בין הבנקים". היועמ"ש מסכם כי קביעת הממונה הופכת את החשד לאפשרות סבירה שהתקיים הסדר כובל גם בעניין הריביות, ולא רק העמלות.
כאמור, מדובר בשינוי מן הקצה אל הקצה בחוות הדעת, והשינוי אינו מוסבר כלל על ידי היועמ"ש. למעשה, האינדיקציה היחידה היא הערה בכתב יד שנותרה על הטיוטה בטרם ההגשה. "האם לא צריך להכניס פסקה שאומרת שבעקבות הוראת בית המשפט אנו מתייחסים כעת, באופן מנומק, להחלטת הממונה?". הערה זאת נותרה ללא מענה.
את היועמ"ש מייצגת הסגנית לפרקליט המדינה אביה גולדין־טשיל. את חברת שרנוע, התובעת הייצוגית בתיק, מייצג עורך הדין איציק אבירם.
לפנייה לכתב/ת 
