שנה לאסון הכרמל - לא למדנו כלום

מדינת ישראל מציינת בימים אלה שנה לאסון בכרמל, האסון בו נספו 44 איש, שהיה גם אחד האסונות הסביבתיים הגדולים במדינה. אולם בישראל קיימים מפגעים סביבתיים רבים, שמאיימים עלינו בשגרה או במקרה של אסון, שיגרם כתוצאה מרעידת אדמה, שרפה, תאונה או חבלה.

האסון הבא בדרך? פרוייקט מיוחד ב-ynet

• מחיר אסון כימי: נזק של מיליארדים ואלפי הרוגים
• "350 אלף נפגעים במקרה של פגיעה במיכל ברום"
  

הדרך העיקרית להיערך לאירועים אלו היא להעריך את הסיכון ולמנוע אותו ככל הניתן מראש. עם זאת יש גם להיערך ליום שאחרי ולשם כך דרושה מדיניות וחקיקה המחייבת את המדינה והתעשיינים להשקיע במניעה ולהקצות תקציבים ליום זה. המנגנון המקובל כיום בעולם הוא הקמת קרן ייעודית אליה מפרישים המזהמים הפוטנציאלים כסף לתיקון הנזקים במנגנון המזהם משלם.

שנים שאנחנו שומעים על נזקים סביבתיים הנגרמים כתוצאה מפעילות האדם כגון זיהום מקורות מים, נחלים וים, זיהום אוויר, קרקעות מזוהמות, התחממות גלובלית ופגיעה במגוון הביולוגי. ההשפעה של הזיהום על חיי היום יום ולטווח הרחוק מורכבת וגם כאשר הסכנה הופכת להיות מוחשית יותר ומגיעה אל החצר האחורית שלנו או משפיעה על הבריאות שלנו קשה לנו לפרוט אותה לפרטים ולכמת אותה.

אולם לאחרונה, ההשפעה הסביבתית של מפגעים הפכה להיות ממשית יותר וברורה.כאשר מודלים שונים מכמתים את הנזק הקיים בתרחיש של עבודה כרגיל או הצפוי באירוע סביבתי לכסף. המטרה של גישה זו היא לאפשר לכולנו להרגיש את העלות של התנהלות לא סביבתית, להשוות בין חלופות שונות על בסיס של עלות מול תועלת, ולהשפיע על תהליכי קבלת החלטות.

דו"חות מטרידים

דוגמה מצוינת להשפעה הסביבתית של תהליכים תעשייתיים ניתן לראות בעליית מפלס הבריכה הדרומית בים המלח, שמאיימת על אזור התיירות שלחוף הבריכה. העלות של קציר המלח, עליו החליטה לאחרונה המדינה כפתרון למפגע, מוערכת ב 4-5 מיליארד שקל, כאשר בימים אלו מתקיימים דיונים לגבי חלקם של מפעלי ים המלח וחלקה של המדינה במימון הפרויקט.

דו"ח שהוכן לאחרונה על ידי עמותת "אדם טבע ודין" בנוגע לנזקים הסביבתיים הצפויים כתוצאה מקידוחי הגז החדשים לחופי ישראל, מכמת את העלות הצפויה מנזקים שוטפים כתוצאה מפגיעה בסביבה הימית-באיכות המים ובדגה, בשטחים הפתוחים עליהם יונחו מתקני התשתית ומפליטה של גז טבעי, שהוא גז חממה, לאטמוספרה. העלות בתרחיש של עסקים כרגיל נאמדת בכ-80 מליון שקל בשנה למאגר תמר בלבד, כאשר במקרה של תקלה או תאונה המחיר יכול להגיע גם ל-200 מליון שקל בשנה.

גם "הקואליציה לבריאות הציבור", פרסמה דו"ח המכמת את העלויות הצפויות למדינה בחיי אדם ובכסף כתוצאה מאסון סביבתי בו מעורבים חומרים מסוכנים באזור מפרץ חיפה. המחיר שלוקח בחשבון את הפעולות הנדרשות לטיפול לאחר האסון, לרבות עלות אשפוז וטיפול בנפגעים, ואת הנזק ברכוש ובפעילות התעשייתית בעקבות האסון מגיע למיליארדי שקלים, כאשר הערכה היא שבתרחיש קיצוני אך אפשרי, יהרגו עשרות אלפי אנשים.

בינתיים, לצערנו, התרחישים והסכנות ידועים מראש, אבל המדינה ממשיכה לגרור רגלים ומחליטה שוב ושוב לא להחליט ולהמשיך כרגיל, בעוד החברות השונות לא משקיעות מספיק במיגון ובציוד למניעת האסון הבא. אפילו לאחר מעשה, כאשר הממשלה מבקשת להקיםקרן ייעודית לשמירה ולשיקום יערות בעקבות אסון הכרמל, האוצר מנסה לטרפד את המהלך. מה שבטוח הוא, כי בסופו של יום כולנו נשלם את המחיר.

הכותב הוא מהמרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון