האש מהכרמל עדיין בוערת בתוכי
האהבה שהייתה לי ולליאור שנספה בשריפה מלווה אותי בכל צעד, ומתוך הכאב הנורא אני מנסה להציל חיים של אחרים
שנה חלפה מאז שנשמתו של בעלי, תת-ניצב ליאור בוקר ז"ל, עלתה השמיימה בלהבות הדליקה בכרמל. שנה ללא ליאור, שנה של געגועים עזים לחיבוק החם שלו ולאהבה הגדולה שהרעיף עליי.
הגיבור הפרטי שלי הפך בשנה הזו לגיבור לאומי. ליאור אהובי ניסה להציל את הצוערים הלכודים באוטובוס ושילם על כך בחייו. ליאור לא זכה להגשים את חלומותיו. הוא היה אמור לפרוש מהמשטרה כבר בנובמבר, אך התחרט והאריך את שירותו בשלושה חודשים. המחשבות אינן נותנות לי מנוח, מה היה קורה אם היה פורש כמתוכנן. היינו כעת לאחר הטיול הגדול שתוכנן לאיים הקריביים אליהם כל כך רצה להגיע. הוא היה אמור לסיים כעת את הפסל הגדול אשר בפיסולו החל והשיפוצים בבית ודאי היו בעיצומם. אבל ליאור מת וגם החיים עמדו מלכת והחלומות נגוזו.
ליאור איננו, אך האהבה שהייתה לנו מלווה אותי בכל צעד ומתוך הכאב הנורא הקמתי את הקרן על שמו, כדי למנוע את האסון הבא. לפני שנה, על קברו הטרי, נשבעתי לעשות הכול כדי שהמחדל הגדול שבגינו נקטף בעלי יחד עם 43 קורבנות נוספים, יתוקן. בשנה הזאת למדתי שהחיים יכולים להילקח ברגע ושצריך להבריא את המערכת החולה הזאת, כדי למנוע אסונות נוספים.
במהלך השנה הזאת, לאחר שיחותיי עם ראש הממשלה, זכיתי לראות איך טייסת הכיבוי על-שם אלעד ריבן קמה, וכיצד תהליך הרפורמה במערך הכבאות וההצלה קורם עור וגידים, אך זה לא מספיק. הדרך עדיין ארוכה ומדינת ישראל איננה ערוכה לאסון הבא.
כבר שנה שאני ממתינה שכל המילים היפות וההבטחות תקוימנה והחלטתי שלא להמתין אלא לגרום לדברים לקרות. ליאור יקירי נכנס אל תוך האש הבוערת להציל חיים, אני אעשה הכול כדי לשמור על המורשת שלו ובאמצעות הקרן שהקמתי, כך אני מאמינה, יינצלו חייהם של רבים.
אני מסיימת את השנה הנוראה הזו בתחושות קשות מאוד, אותן אני מנסה לתעל לכיוונים חיוביים. האש כילתה את יקירינו, אך הגחלת בוערת בי ואליי הצטרפו במהלך השנה אנשים טובים שנרתמו לדרך ומסייעים בקידום הקרן שהקמתי, אשר כל מטרתה - הצלת חיים. בכוונתנו להקים מרכז הכשרה ללימודי כבאות והצלת חיים, לקדם את מערך המתנדבים בכבאות והצלה, לרכוש ציוד מציל חיים ועוד.
בעוד מספר שבועות יתפרסם דו"ח מבקר המדינה בנוגע לדליקה בכרמל. אני מצפה לדו"ח כדי להבין טוב יותר מה קרה באותם רגעים איומים בהם נספו 44 יקירינו. אני לא מחפשת אשמים, אך רוצה לדעת את העובדות כפי שקרו. צריך ליישם את מסקנות הדו"ח ולפעול לתיקון כל הליקויים. אני לא רוצה למצוא את עצמי בעתיד מנחמת אלמנות ויתומים נוספים.
הביא לפרסום: רענן בן צור
לפנייה לכתב/ת 
