המדינה תהיה ערבה לבנקים שילוו לעסקים קטנים
ועדת הכספים אישרה את בקשת האוצר למתן ערבות מדינה בסך 400 מיליון שקל לבנקים. הצעד יאפשר להעמיד הלוואות בהיקף של 4-3 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים
ועדת הכספים אישרה היום (ב') את בקשת שר האוצר למתן ערבות מדינה בסך 400 מיליון שקל לבנקים למשך שנתיים שיאפשרו להם להעמיד הלוואות בהיקף של 4-3 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים. הערבות מיועדת לבנקים שיזכו במכרז של החשב הכללי למתן ההלוואות באמצעות קרנות מיוחדות שהוקמו בעשור האחרון.
במסגרת המכרז יוצעו 500 מיליון שקל כבטוחה להלוואות, 400 מיליון בערבות מדינה ו-100 מיליון מתקציב המדינה. אישור הערבות נועד להמשיך את הסיוע הפיננסי לעסקים לאחר מיצוי תקציבי הקרנות.
שר האוצר יובל שטייניץ דיווח לוועדה כי הקרן הראשונה שנוסדה כדי להתגבר על כשל השוק הקבוע ממנו סובלים העסקים הקטנים בגיוס אשראי בנקאי, אישרה בשנתיים האחרונות הלוואות בסך כמיליון שקל לכ-3,500 עסקים. הקרן השנייה שנוסדה עבור העסקים הבינוניים בתקופת המשבר העולמי, אישרה הלוואות בסך 1.7 מיליון לכ-600 עסקים.
"אנחנו רואים בקרנות אלה אמצעי משמעותי להקלה על העסקים הקטנים והבינוניים ומעוניינים להמשיך את פעילותן", אמר השר. הוא ציין כי הקרנות פועלות בשיתוף החשב הכללי ומשרד התמ"ת, ובאמצעותן המדינה לוקחת על עצמה חלק מהסיכון של הלווים ועל ידי כך מגדילה את היצע האשראי הבנקאי עבור עסקים אלה.
55% מהעובדים מועסקים בעסקים קטנים
שטייניץ ציין בבקשתו כי העסקים הקטנים והבינוניים מהווים כ-99% מהעסקים הרשומים בארץ. הם מעסיקים כ-55% מכלל העובדים במשק ותורמים 45% מהתוצר הלאומי הגולמי. אף על פי כן הם זוכים רק ב-35% מהאשראי הבנקאי העסקי, בגלל שהם מתקשים לעמוד בדרישות הבנקים לביטחונות ובתשלומי העמלות והריביות.במסגרת הקרנות המדינה מפחיתה את העמלות והביטחונות (התחרות במכרז בין הבנקים היא על תנאים אלה של ההלוואות) לאחר שחברות פרטיות בדקו את יכולת ההחזר של העסקים ואישרו את ההלוואות. ערבות המדינה ניתנת ל-70% מההלוואה והיא מוזילה את עלות האשראי.
לאישור הערבות בוועדה קדם דיון לבקשת הח"כים רוחמה אברהם-בלילא (קדימה) וראלב מג'אדלה (עבודה) שטענו כי הסיוע שנותנת המדינה לעסקים הקטנים והבינוניים עלוב ביחס לתרומתם למשק ולתמיכת הממשלה במפעלים גדולים בחוק לעידוד השקעות הון.
המדינה מפלה את החלשים?
נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין חידד את תלונתם באומרו כי המדינה מעדיפה לחזק את החזקים והמבוססים, והעסקים הקטנים והבינוניים "סובלים מאפליה בהיקף של 6 מיליארד שקל" שהיו צריכים להגיע אליהם כדי לפתח את המגזר הזה ולהגדיל את תרומתו למשק."החוק לעידוד השקעות הון הוא אנטי השקעות", אמר לין. "כי המשקיעים יכולים להוציא את המפעלים מהארץ ולפטר את העובדים ועדיין הם יכולים לקבל את המענקים, אם הדרישה לפי החוק היא יצוא התוצרת לחו"ל".
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי בכוונה הצמיד והקדים את הדיון הזה לבקשת שר האוצר לאישור ערבות המדינה כדי להמחיש את מיעוט העסקים שנהנו מהסיוע של המדינה - רק כ- 4,100 שהם פחות מ-1% מ-430 אלף העסקים הקטנים והבינוניים, "למרות שהם העוגן העסקי של החברה הישראלית". גפני קרא בסיכום לשר האוצר להגדיל את הסיוע לקטנים ולהגמיש את הקריטריונים הקיימים לסיוע כך שרבים נוספים יוכלו להסתייע ולהתפתח.
לפנייה לכתב/ת 
פיצוציה
צילום: ג'רמי פלדמן
מומלצים
