האביב הערבי והחורף הרוויזיוניסטי של נתניהו

הטלטלה הפוקדת את המזרח התיכון מתחילת השנה מגיעה בימים אלה לאחת מנקודות השיא שלה. זרם האיסלאם הפוליטי הופך לכוח הדומיננטי בזירה הפוליטית במצרים הקרובה, אך גם בתוניסיה, בלוב ובמרוקו. ישראל הרשמית קוראת את השינוי ההיסטורי המתחולל בחברות העבריות כאיום. הערבים "לא מתקדמים קדימה אל הקידמה, הם הולכים אחורה", פסק ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנאומו בכנסת לפני שבוע ימים.

הפלתו של חוסני מובארק בהתקוממות האזרחית בראשית השנה עוררה בישראל תחושות של תדהמה ופחד. התדהמה מההתקוממות האזרחית המרשימה התערבלה בפחד מהאפשרות שרסן השלטון ייתפס בידי קנאי האיסלאם ויוביל לקריסת הסכם השלום עם ישראל. זכייתן של מפלגות אסלאמיות בבחירות מוצגת עתה כהתגשמותו של תסריט אימים צפוי מראש כביכול. אין ספק, מפלגות אלה שואפות לקדם סדר יום לאומי שונה לחלוטין מזה של המשטרים שהופלו: בנושאי חברה וכלכלה, כמו גם במדיניות החוץ והביטחון. הישגה של מפלגת "החירות והצדק" בבחירות הפרלמנטריות מחייב את מנהיגי האחים המוסלמים לתרגם את ססמתם ההיסטורית "האיסלאם הוא הפתרון" לצעדים מעשיים במגוון תחומי חקיקה ומדיניות.

עוד בערוץ הדעות:

התייאשתי מישראל, אבל לא רוצה לעזוב לבד / ליעד מגן

מדוע "מתעקשים" עולי אתיופיה לא להתקדם? / אפרת ירדאי

מצב זה מעורר חשש כבד בקרב סקטורים חשובים אחרים בחברה המצרית, ובהם המיעוט הקופטי הגדול וקשת רחבה של קבוצות המחזיקות בדעות ליברליות ושמאליות. כוחות אלה מילאו תפקיד מכריע במהפכת ינואר והם ממשיכים להשפיע על ההתפתחויות בזירה הפוליטית. הממסד הבטחוני החזק, והצבא בראשו, מנהל את מצרים בשלב המעבר והשפעתו על ההתפתחויות בה תמשך גם בעתיד.

הישגי האיסלאמיסטים יעצימו את מאבקי הכוח בזירה הפוליטית בסוגיות הקריטיות של ניסוח החוקה החדשה והבחירות לנשיאות שצפויות בראשית הקיץ. עד למהפכת ינואר שלטו ביד ברזל מוסד הנשיאות והמערכת הבטחונית. מאבקי הכוח יתנהלו עתה בין ארבעה מוקדים: הפרלמנט, הנשיאות, הממסד הבטחוני, וכוחות חוץ-פרלמנטריים.

ההנחה שזכיית הזרם האיסלאמי בבחירות לפרלמנט היא חזות הכל מתעלמת ממציאות פוליטית זו. המאבק הקשה על עיצוב זהותה של החברה המצרית ומדיניות ממשלתה נכנס עתה לשלב קריטי. כינון הסדר החדש יימשך תקופה ארוכה ואת אחריתו לא ניתן לחזות.

בונים "קיר ברזל" בין ישראל לערבים

ישראל והסכם השלום עמה אינם בראש סדר העדיפויות הלאומי המצרי. הציפיות מההנהגה הנבחרת עצומות, ואלה נתבעים להציג תוכניות מעשיות לשיקום המצב הכלכלי והפיננסי החמור, לפתרון בעיות האבטלה ומצוקת השירותים הציבוריים. גם מנהיגי האחים המוסלמים מודעים לעובדה שהסכם השלום עם ישראל ארוג ברשת של אינטרסים בטחוניים, כלכליים ומדיניים שמשרתים את מצרים.

ניתן להניח שבעתיד הקרוב המחויבות המצרית להסכם השלום תמשך, אך יחסי שתי המדינות עלולים להדרדר לשפל חסר תקדים. הנהגה נבחרת בראשות המפלגות האיסלאמיות יכולה לבקש דיון מחודש בהסכמים מדיניים וכלכליים חתומים, להגביר את המעורבות המצרית בזירה הפלסטינית, ובכלל זה פתיחה סדירה של מעבר רפיח, יישום הסכם הפיוס בין הפלגים הפלסטינים והשגת הכרה בינלאומית בחמאס.

לעמדותיה של ישראל ביחס להתפתחויות הדרמטיות במצרים השפעה רבה על יחסי שתי המדינות. לצד שורה ארוכה של דיונים והיערכותה המתבקשת של מערכת הביטחון, נשמעות הצהרות מפי דוברי הקואליציה וחברי ממשלה המעידות שאלה מוצאים בתהפוכות העוברות על האזור הזדמנות לקדם את סדר היום האידיאולוגי של הימין הישראלי.

עמדות הממשלה השוללות אפשרות לפתיחת תהליך מדיני עם הפלסטינים ומקדמות חקיקה לאומנית חסרת תקדים ומאיימת בכנסת, מתווספות עתה הערכות חסרות יסוד לפיהן מצרים עומדת להפוך לאמירות איסלאמית קיצונית. "מי שאינו רואה את זה, פשוט טומן ראשו בחול", טען ראש הממשלה בנאומו בכנסת.

נתניהו וממשלתו מעצבים עתה גרסה עדכנית לתפישת "קיר הברזל" שטווה זאב ז'בוטינסקי לפני כ-90 שנים. השינוי הדרמטי שמטלטל את החברות הערביות מאיים להפוך לחורף רוויזיוניסטי בישראל. בגרסת 2011, "קיר הברזל" החוצץ בין ישראל והערבים יהיה עבה וגבוה יותר.

פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה באוניברסיטת בן-גוריון

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il