20 שנות מאסר לאלוף ההיאבקות שהרג
סרגיי שיצנין, שבעבר זכה במדליית זהב במכביה, הודה בעסקת טיעון כי שדד את אריה גזית והרג אותו, כחלק ממאבקי שליטה בתחנה המרכזית בת"א. לצורך המשימה הוא בא במיוחד מרוסיה
20 שנות מאסר בפועל לאלוף המכביה: המתאבק סרגיי שיצנין, שהורשע ברצח אריה גזית - מנהל כספים שעבד בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, נידון בצהריים (יום ב') ל-20 שנות מאסר בפועל. שיצנין הורשע על פי הודאתו גם בעבירות של שוד וסחיטה באיומים במסגרת עסקת טיעון.
מדובר בשכיר חרב שהובא במיוחד ארצה לביצוע המשימה. הוא וחבריו, ספיר ורטון (25) מרחובות, ושלוה דיאציאשווילי (25) מראשון לציון, הטילו אימה על בעלי חנויות בתחנה המרכזית בתל-אביב בניסיון להשתלט על עסקי החלפנות. את רצח גזית בסוף ינואר אשתקד תכננו בקפידה, שכן בזירה עצמה לא נמצאו טביעות אצבעות.
בגלל קטטה המונית: רצח צעיר התחלף בהריגה
עסקת טיעון: 7 חודשי מאסר לשלום דומרני
עסקה: 4 שנים לאנס מבת ים
שיצנין, שזכה במדליית זהב בהיאבקות במכביה ב-1997, הוא יהודי אזרח רוסיה, שמחזיק גם באזרחות ישראלית, אולם בבואו לארץ השתמש בדרכון הרוסי, ושהה בישראל באשרת תייר.
על פי כתב האישום, ורטון ודיאציאשווילי היו מתכנני הפעולה. הם החזיקו במספר חנויות לממכר טלפונים ניידים בתחנה המרכזית, וגם בחנות להמרת כספים משלהם. שיצנין ו"תייר" נוסף הובאו במיוחד מחו"ל לעשות את העבודה "המלוכלכת". השניים, המתמחים באמנויות לחימה, היו אמורים לשתק את הקורבן תוך שניות ולשדוד ממנו את הכסף.
בבוקר הרצח נכנס שיצנין בלוויית ה"תייר" לחנות, ולפי התוכנית השתלטו על גזית. לאחר שמונה דקות בלבד הם יצאו מהמקום כשברשותם השלל - 230 אלף דולר במזומן וצילומי האבטחה של החנות. גזית הוכה קשות ומת מפצעיו כשבועיים לאחר מכן, כששינצן כבר עזב את הארץ. למשטרה נדרשו כמעט חודשיים כדי לעצור את החשודים במעשה.
באמצעות האזנות, גילו החוקרים כי ורטון וציציאשווילי דנים בחלוקת הסכום ביניהם. עוד התברר, כי שיצנין עתיד לשוב לארץ, וכמה שבועות לאחר מכן כך אכן קרה. מאותו רגע ליוו אותו בלשים של ימ"ר תל אביב - עד שנעצר.
"העונש לא מספק"
אשתו של המנוח, בינה גזית, אמרה בתום הקראת גזר הדין: "נפלנו קורבן לאלימות, גזר הדין לא יחזיר את יקירנו. אנחנו נדרשים לעבור עוד משפט של עוד נאשם. גם שם אנחנו רוצים שיהיה צדק, למרות שאנחנו באפיסת כוחות. אבל נגיע בלי להישבר". עומרית, בתו של אריה גזית, אמרה שגזר הדין לא מספק. "זה יכאב גם בעוד 20 שנה. יש לי תינוקת בת שנתיים שלא תכיר את סבה, אין לכך מרפא".
בגזר הדין כתבו השופטים: "מסכת אירועים חמורה והנפש מזדעדעת וסולדת מהם, שכן המניע היחיד לביצועם היה בצע כסף". הם הביעו שאט נפש מ"האלימות והאכזריות שהפגינו הנאשם וחבריו כלפי המנוח. הנאשם חנק את המנוח בכבל של עכבר המחשב ואזק אותו. הוא הותיר אותו מתבוסס בדמו ונמלט ושללו בידיו". לדבריהם, התנהגותו של הנאשם מלמדת על זלזול גס ובוטה בחיי אדם.
"השופטים התייחסו לכך שהמנוח היה בחיים כשהתוקף יצא מהמקום. "העובדה שהנאשם וחבריהם עזבו את המקום כאשר הם מותירים אחריהם אדם שכל חטאו היה בכך שהגיע בבוקרו של יום לעבודתו, אין בה כדי לצבוע את את מעשיהם בצבע אחר מאשר בצבע השחור של אכזריות ואלימות בסגנון 'התפוז המכני'.
"דבריה של האלמנה מהדהדים עדיין באוזנינו. היא ציינה כי המנוח היה בן למשפחה ניצולת שואה שהתייתם בילדותו מאביו, שירת בצבא, נלחם במלחמות ישראל והיה עמוד התווך במשפחתו, איש עם לב גדול שהסתלקותו גרמה להתפרקות המשפחה כולה".
"הנפש סולדת מאנשים כדוגמת הנאשם, אשר בקלות ראש, בחוסר מצפון ותוך זלזול מופגן בחיי אדם , חוברים לאחרים כדי לבצע מעשי שוד של בית עסק, אשר בכספותיו מוטמן הקורץ להם".
לפנייה לכתב/ת 
