הקרב על הרי אילת: מה יעלה בגורל עמק ססגון?

יש מאבקים סביבתיים, שעד שלא נמצאים בשטח ורואים בעיניים את האיום על הטבע והנוף, לא באמת מבינים את גודל הפגיעה הצפויה לאזור בעקבות הפיתוח. כזה הוא עמק ססגון שבבקעת תמנע, שעתידו יוכרע ביום שני הקרוב במוסדות התכנון בדרום.

עוד על המאבק על עמק ססגון:

• ארגוני הסביבה: "בנייה בססגון - נזק בלתי הפיך"
• היזם: "המדבר לא שייך רק לקיבוצניקים"
• מצילת פלמחים מתגייסת למען עמק ססגון
  

אל תוך עמק ססגון עצמו כמעט בלתי אפשרי להגיע בכלי רכב רגיל, בגלל תנאי השטח הטבעיים והפראיים. אפשר להשאיר את הרכב בקרבת מקום ולהמשיך ברגל, או להיכנס לעמק ברכב 4X4. הנוף בעמק הוא מרהיב ועוצר נשימה, אין מילה אחרת לתאר אותו. מישורים נרחבים, הרים עצומים וגבעות מחוספסות, מקום אליו יד האדם טרם הגיעה והוא נשאר יפה ובתולי כשם שנוצר.  

עמק ססגון(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

הביטוי "תמונה אחת שווה אלף מילים", הומצא בדיוק בשביל מקום כזה. מספיק להביט בתמונה ולהבין. גם אם תציבו פה כיסא בודד, הוא ייראה למרחקים ויבלוט בשטח. ודווקא פה רוצה יואב איגרא להקים את המיזם שלו, מתחם מלונאות בן 400 חדרי אירוח על פני שטח של מאות דונמים. אם אכן זה יקרה, במקום מישורים נרחבים נקבל כבישים ראשיים, במקום הרים עצומים נצפה במאות חדרי אירוח ובמקום גבעות מחוספסות נחזה בבריכות שחייה וחניונים לכלי רכב.

למה להרוס אם אפשר להזיז?

ארגוני הסביבה, בניגוד למה שנטען לעיתים על ידי יזמים, אינם נגד פיתוח. כפי שכבר הוכח בעבר, לא תמיד חייבת להיות התנגשות בין נדל"ן לבין שמירה על ערכי טבע ונוף. אנחנו מבינים את הצורך בפיתוח למגורים, לתעשייה או למלונאות.

אולם מאחר שעיסוקם של הארגונים הוא שמירה על הסביבה, הטבע והנוף, עבור כלל הציבור, השאלות הגדולות תמיד הן היכן ימוקמו המיזמים, האם נבחנו חלופות שונות והאם נבחרה בסופו של דבר החלופה שהשפעותיה על הסביבה ועל הנוף היא הקטנה ביותר? שהרי מדוע להקים מיזם במקום בו השפעתו על הסביבה היא הרסנית ובלתי הפיכה, אם אפשר להזיזו מספר קילומטרים, ולעיתים אף פחות, לאתר אחר, שם השפעתו תהיה מזערית, אם בכלל?

בדיקות שונות שהוכנו לגבי מרחב תמנע לבקשת מוסדות התכנון, הן על ידי החברה להגנת הטבע והן על ידי מומחי סביבה חיצוניים, הוכיחו כי קיימות חלופות אחרות וטובות יותר מבחינה נופית וסביבתית למיקום המיזם, חלופות שהשפעתן על הטבע והנוף תהיה קטנה באופן משמעותי מזו של עמק ססגון. 

כך למשל חלופת המבואה הדרומית, שהבבדיקות העצמאיות קבעו כי  היא המתאימה ביותר למיקום המיזם: היא צמודה לתשתיות קיימות, הנגישות אליה קלה, היא צמודה למבואה הקיימת ולכביש הכניסה לבקעת תמנע ועל כן מהווה אתר מתאים להקמת מלון.

(צילום: תימור כץ)

מחיר ה"דווקא"

הגיון ורצון לשיתוף פעולה, זה כל מה שנדרש מצד היזמים. אבל בישראל, משום מה, במקום ללכת בדרך הקלה, המהירה והנוחה, יזמים ככל הנראה מעדיפים כוחנות, רוצים לעשות דווקא, להגיע לבתי משפט ולהתמודד עם מאות התנגדויות, הפגנות ועצומות, שרק מזיקות לפרויקט שלהם, מעכבות אותו ופוגעות בתדמיתם הציבורית.

בשבוע הבא תחליט הועדה המחוזית בדרום האם לאשר את הקמת מיזם המלונאות דווקא בעמק הייחודי והרגיש, למרות ההתנגדות הנרחבת של ארגוני הסביבה והתושבים המקומיים, או לבחור באחת החלופות האחרות, המזיקות פחות לסביבה ומקובלות יותר על ארגוני הסביבה

אנו מקווים שמוסדות התכנון יקבלו את ההחלטה הטובה לציבור, לטבע, לסביבה ולנוף, החלטה שתשאיר את המקום המדהים הזה בשקט, כשרק השמש העזה תמשיך לחמם את האדמה, הרוח תכה בדפנות ההרים והגורם היחיד שישלוט בעמק יהיה הדממה, כפי שהיה מאז ומעולם וכפי שצריך להיות גם בעתיד.

הכותב הוא דובר החברה להגנת הטבע