שימור דם טבורי באמת מציל חיים? תחקיר
בכל שנה מחליטים אלפי הורים נוספים לשמר את הדם הטבורי של ילדיהם לאחר הלידה. בדקנו מה מבטיחים הבנקים הפרטיים לשימור דם טבורי בישראל - והאם ברגע האמת אפשר יהיה להשתמש בדם שנאסף לטיפול בסרטן או מחלות אחרות
כשאמו של דניאל (שם בדוי) הקטן הרתה בפעם השנייה, התמלא הבית תקווה. העובר נמצא מתאים לשמש כתורם תאי גזע לדניאל הסובל מאנמיה אפלסטית (מחלה שבה מח העצם אינו מייצר די תאי דם לתפקוד תקין של הגוף).
מיד כשהגיח התינוק לאוויר העולם, נטלו הרופאים את דם חבל הטבור שלו, והרופאה האונקולוגית של המשפחה, ד"ר רונית אל חסיד מבית החולים דנה לילדים, ביקשה מחברת קריוסל, בנק דם טבורי פרטי הפועל במרכז הרפואי תל אביב, איכילוב, לשמור את הדגימה במשך כחצי שנה, עד למועד המתאים לטיפול בדניאל.
החברה התנדבה לעשות זאת באופן חריג, ללא עלות. ואכן, ביוני האחרון עבר דניאל את השתלת מח העצם שהצילה את חייו.
קראו עוד על שימור דם טבורי :
- מדריך: הכל על שמירת דם טבורי
זה עשר שנים פועלים בישראל ארבעה בנקי דם טבורי פרטיים: קריוסל, ביוקורד, תא לחיים וטבורית. על פי ההערכות יש היום בבנקים הפרטיים עשרות אלפי מנות, ובכל שנה מצטרפות למאגר הפרטי כ-6,000-5,000 מנות נוספות. למרות זאת, השתלת מח העצם שעבר דניאל הייתה הראשונה בישראל שנעשתה באמצעות מנה שנשמרה בבנק כזה.
העובדה הזאת לבדה יכולה אולי ללמד משהו על הסיכויים של משפחה שהשקיעה כמה אלפי שקלים בשימור הדם הטבורי של תינוקה, להשתמש בסופו של דבר בשירות הזה.
למה כדאי לשמור דם טבורי
שימוש בתאי גזע שמקורם בדם חבל הטבור, לצורך השתלה במח העצם של חולים במחלות ממאירות, מחלות תורשתיות נדירות ומצבים של חסר במנגנון החיסון, הוא טכנולוגיית טיפול מתקדמת ומבטיחה שתופסת את מקומה לצד הטכנולוגיה הוותיקה של השתלת מח עצם.
מאז בוצעה ההשתלה המוצלחת הראשונה של תאי גזע שמקורם בדם חבל הטבור ב-1988, טופלו בה כבר אלפים רבים של חולים (קשה למצוא נתונים מספריים מדויקים בספרות המקצועית), ובעשור האחרון חל גידול רב בהשתלות הדם הטבורי ברחבי העולם.
להשתלת תאי גזע מהדם הטבורי יש יתרון חשוב מאוד על פני השתלת מח עצם. פרופ' אילת שנער, מנהלת שירותי הדם של מד"א, מסבירה כי היא מאפשרת טיפול מציל חיים גם במצבים שבהם אין התאמה מלאה בסיווג הרקמות של התורם והנתרם.
בניגוד לבנקי הדם הטבורי הציבוריים, שמספקים לציבור הרחב שירות שמירה של דם טבורי שנתרם על ידי יולדות בבתי החולים (עוד על הבנקים הציבוריים במסגרת), הבנקים הפרטיים מציעים שירות פרטי בתשלום, שבמסגרתו נשמרת הדגימה באופן פרטני לטובת התינוק ובני משפחתו. עלות השמירה: 8,500-7,500 שקל למשך 20 שנה.
בנקי הדם הטבורי הפרטיים פורטים על הנימים הכי רגישים לכל הורה - היכולת בפוטנציה להציל בעתיד את חיי תינוקו או את חייו של בן משפחה קרוב אחר באמצעות שימור הדם הטבורי.
מנגד, מצהירים רופאים רבים ששמירת הדם הטבורי בבנקים הפרטיים היא למעשה חסרת טעם, לפחות נכון להיום. הקולג' האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים פרסמו לפני כמה שנים הצהרה שלפיה שמירת דם טבורי בבנקים פרטיים אינה מומלצת, ומדינות אחדות, בהן איטליה וצרפת, אף הגבילו את אפשרויות האחסון לבנקי דם ציבוריים בלבד ואסרו את פעילות הבנקים הפרטיים.
אז האם הדם הטבורי באמת יכול להציל את חיי הילד שלכם או את חייו של בן משפחה קרוב אחר? מהם הייעודים שמבטיחים הבנקים הפרטיים לשימוש בדם הטבורי שנשמר ומה הם יכולים לקיים? הכתבה שלפניכם מנסה לעשות סדר בתחום.
1. במקום השתלת מח עצם?
ההבטחה: אם התינוק יחלה בעתיד, יהיה אפשר לטפל בו באמצעות השתלה עצמית של מח עצם.
המצב בפועל: הסיכוי לכך קטן במיוחד, ובפרט אם התינוק חולה במחלה גנטית כמו לוקמיה (סרטן הדם).
פרופ' יצחק יניב, יו"ר האיגוד להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים, ומנהל מערך המטולוגיה-אונקולוגיה בבית החולים לילדים שניידר: "כיום ידוע שלפחות בחלק ממקרי הלוקמיה, הדם הטבורי של הילד מכיל את התאים שמהם התפתחה הלוקמיה, כך שאי אפשר להשתמש בו".
פרופ' אלה נפרסטק, מנהלת המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי תל אביב, איכילוב, ומנהלת מעבדת הדם הטבורי שבה מבוצעים ההקפאה ושימור דם טבורי עבור חברת קריוסל ישראל (בנק הדם הטבורי הפרטי הוותיק ביותר בארץ) מאשרת את הדברים.
ניר קהאן, מנכ"ל קריוסל ישראל, מציג שורה ארוכה של מחלות אחרות שבהן כבר נעשו השתלות עצמיות.
ואכן, במאמר שפורסם ב-2010 בכתב העת הרפואי Transfusion מתוארים 184 מקרים של ילדים שחלו במחלות עצביות נרכשות ועברו השתלה עצמית של דם טבורי, לאחר שהוריהם שמרו אותו עבורם בבנקי דם טבורי פרטיים בארצות הברית. ואולם, פרופ' יניב טוען שמדובר בניסויים רפואיים שטרם הוכיחו את עצמם.
2. שימוש עבור בני משפחה אחרים
ההבטחה: אם אחד מבני המשפחה יחלה בעתיד, יהיה אפשר להשתמש בדם הטבורי שנשמר.
המצב בפועל: ברוב המקרים יהיה אפשר להשתמש גם בהשתלת מח עצם מאח, כך ששימור הדם הטבורי מיותר. עם זאת, שימור דם טבורי מומלץ במקרים שבהם כבר יש במשפחה ילד חולה שפוטנציאלית יכול להיעזר בהשתלת דם טבורי מאחיו שצריך להיוולד (תרומה ייעודית).
"הסיכוי הסטטיסטי שהדם טבורי של היילוד יתאים לאחד מאחיו זהה לסיכוי להתאמה של מח העצם בין אחים, ואם כך, מדוע צריך לשמור את הדם הטבורי, הרי האח ישנו ותמיד אפשר לקחת ממנו מח עצם", טוען פרופ' יניב. "למעשה, כשקיימות בפניי האפשרויות לקחת דם טבורי או מח עצם מאותו אח, אעדיף לקחת את מח העצם משום שהסיכון לזיהומים בהשתלת מח עצם נמוך יותר.
"מאחר שכמות תאי האב המופקים מדם חבל הטבור קטנה יותר מזו שאפשר להפיק ממח העצם, לוקח למח העצם של החולה זמן ממושך יותר להשתקם לאחר ההשתלה. הבעיה היא שככל שהתקופה שבה אין לחולה מח עצם פעיל הולכת ומתארכת, הסכנה לזיהומים מסכני חיים הולכת ועולה משמעותית, וכך גם הסיכון לתמותה".
פרופ' נפרסטק מסכימה שכמות התאים הקטנה יחסית בדם חבל הטבור מהווה מגבלה, אבל טוענת שהמגבלה הזאת רלוונטית בעיקר כאשר החולה מבוגר. "כשמדובר בילד, מספר התאים מספיק, ולכן רוב ההשתלות נעשות בילדים חולים ולא במבוגרים", היא מסבירה.
עם זאת, היא מצביעה על יתרון חשוב אחר בהשתלת דם טבורי: הפחתת הסיכון לדחיית תאי הגזע ולפיתוח תגובה חיסונית חריפה לאחר ההשתלה. "החיסרון הזה מתקזז עם היתרון שבהשתלת דם טבורי כי הסיכון לדחיית תאי הגזע ולפיתוח מחלת שתל מאחסן (תגובה חיסונית חריפה שבה תאי הגזע המושתלים מזהים את גוף המקבל כזר ותוקפים אותו, שהינה אחד הסיבוכים הקשים ביותר המופיעים לאחר ביצוע השתלת תאי גזע - י.ש), קטן יותר.
מספר ההשתלות מבנקים פרטיים שבוצעו עד היום בין אחים אינו ברור אף הוא, שכן הבנקים עצמם אינם מפרסמים נתונים אלה.
בניגוד להסתייגות משמירת דם טבורי בבנקים פרטיים באופן כללי, עולם הרפואה מכיר בחשיבותה של "תרומה ייעודית" - שמירת דם טבורי לבן משפחה חולה במחלה שפוטנציאלית ניתנת לריפוי על ידי השתלת מח עצם.
גם האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מסייגת לטובה את השימור לבן משפחה שכבר חולה, או כאשר יש במשפחה היסטוריה של מחלה גנטית. לדברי פרופ' יניב, מצבים כאלה הם החריגים היחידים שבהם השימור של הדם הטבורי עבור בן משפחה כן מומלץ. "הסיבה היא שאם כבר יש ילד חולה שעלול להזדקק להשתלה בטווח הקרוב, קשה לקחת מח עצם מתינוק בן חודש או חודשיים, ולכן עד שהתינוק שנולד יגדל ויהיה אפשר לקחת ממנו מח עצם, הדם הטבורי הוא האפשרות היחידה".
קופות החולים גם מממנות את השימור, כך שהמשפחה אינה משלמת עבורו.
3. חידוש רקמות ושיקום איברים
ההבטחה: בעתיד יהיה אפשר להשתמש בדם הטבורי לשיקום איברים וחידוש רקמות.
המצב בפועל: מדובר בתחום ניסיוני שאכן מעורר תקווה עצומה ואף נערכו כמה ניסויים מוצלחים בתחום.
תחום זה מכונה רפואה רגנרטיבית - תחום חדש ברפואה העוסק בשחזור רקמות ואיברים ובשיקומם. מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על הפוטנציאל של תאי הגזע להפוך לכל תא אחר בגוף (כגון תאי עצב, תאי סחוס, תאי שריר ועוד), ולהפוך למרכיבי רקמות שונים, כגון רקמת כליה, רקמת לב ועוד. הפוטנציאל הזה, טוענים בבנקים הפרטיים, פותח פתח לטיפול במגוון מחלות שכיחות כמו סוכרת ומחלות לב באמצעות שיקום ושחזור איברים ורקמות פגועים.
לדברי פרופ' נפרסטק, תחום זה, שכרגע נשמע אולי כמו מדע בידיוני, הוא הפוטנציאל הגדול ביותר של בנקי הדם הטבורי הפרטיים, ולמעשה - הייעוד המרכזי שלהם, להבדיל מהבנקים הציבוריים, שמטרתם העיקרית היא מציאת תרומת תאי גזע מדם טבורי לחולים הזקוקים להשתלה ואינם מוצאים תרומת מח עצם במשפחה הקרובה ובמאגרים.
לאחרונה דיווחה חברת פלוריסטם הישראלית על תוצאות חיוביות בשלב הראשון בניסוי הקליני שלה בתאי גזע המופקים משליה של נשים אחרי לידה לטיפול בחולים הסובלים מאיסכמיה קשה בגפיים התחתונות ומועמדים לכריתת גפיים. המחקר, שנועד לבחון את יעילות הטיפול, הוכיח שאפשר להזריק את התאים האלה בביטחה ללא התאמה גנטית.
האומנם תרומת הדם הטבורי אינה מזיקה לתינוק?
הקונצנזוס בקרב המומחים, הן מהבנקים הציבוריים והן מהבנקים הפרטיים, הוא שתרומת הדם הטבורי אינה מסוכנת לאם או לעובר. אלא שהורים רבים טוענים שבמקום לתרום את הדם הטבורי המצוי בעת הלידה בשליה, הם מעדיפים להשהות את חיתוך חבל הטבור במשך כמה דקות, כך שהדם הטבורי שבשליה יועבר לתינוק. הטענה הזאת זוכה לגיבוי ממחקר חדש שפורסם בגיליונו האחרון של כתב העת היוקרתי BMJ.
במחקר שנערך בשוודיה בדקו החוקרים את מצבם של 400 תינוקות, שבלידה של חלקם נחתך חבל הטבור בתוך פחות מעשר שניות לאחר הלידה, ואילו אצל השאר עוכב החיתוך לפחות בשלוש דקות לאחר הלידה. ממצאי המחקר הראו שבגיל ארבעה חודשים, התינוקות שאצלם הושהה החיתוך היו בעלי רמות ברזל גבוהות יותר והיו בסיכון נמוך יותר לסבול מאנמיה מאלה שחבל הטבור שלהם נחתך מיד לאחר הלידה.
עוד הוסיפו החוקרים שהשהיית החיתוך גם מגבירה את נפח דם היילוד בכשליש. להערכת החוקרים, אפשר למנוע לפחות מקרה אחד של חוסר בברזל לכל 20 תינוקות על ידי השהיית החיתוך, ולכן הם ממליצים לשקול את ההשהיה כסטנדרט בכל הלידות המסתיימות במועדן לאחר הריון תקין.
יש לציין שמחקר זה מחזק את ממצאיה של סקירת מחקרים שפורסמה ב-2007 בכתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקאית, שגם בה נמצא שהשהיית החיתוך של חבל הטבור בשתי דקות לפחות משפרת את ספירת הדם של היילוד ומפחיתה את הסיכון לחוסר בברזל ולאנמיה.
למי אכפת מבנק דם טבורי ציבורי?
מדי שנה נוספים בארץ כ-800 חולים חדשים הזקוקים להשתלת תאי גזע, אך רק לכ-25% מהם נמצא תורם מח עצם מתאים גנטית להשתלה בקרב בני משפחתם הישירה. השלב הבא בחיפוש הוא אחר תרומת מח עצם, כשברוב המקרים החיפוש הזה נעשה במירוץ נגד הזמן. כשלא נמצאת תרומה גם במאגרי מח העצם, הפתרון היחיד האפשרי הוא תאי גזע מדם טבורי.
בישראל פועלים כיום שלושה בנקי דם טבורי ציבוריים: בנק הדם הטבורי של מד"א, בנק הדם הטבורי במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ו"בדמייך חיי" בירושלים.
המנות מתקבלות מיולדות המסכימות לתרום דם טבורי. לאחר האיסוף התרומה עוברת עיבוד, בדיקה וסיווג רקמות, נשמרת באופן אנונימי ומוכנסת למאגרי הנתונים הלאומי והבינלאומי.
"מרגע קליטת התרומה בבנק אין למנה כל זיהוי שהוא או שייכות לתורם", מסבירה פרופ' איילת שנער, מנהלת שירותי הדם של מד"א. "כשחולה זקוק להשתלת תאי גזע ולא נמצא לו תורם מתאים במשפחתו או במאגרי מח העצם, מבוצע חיפוש במאגרי הבנקים הציבוריים לדם טבורי, וכשמאותרת מנת גזע אב מתאימה מבין המנות הקפואות היא מועברת אליו להשתלה".
לדברי פרופ' יצחק יניב, יו"ר האיגוד להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים, ומנהל מערך המטולוגיה-אונקולוגיה בבית החולים לילדים שניידר, בישראל יש לאיסוף כמות גדולה ומגוונת ככל האפשר חשיבות גדולה במיוחד. "לחולים שמוצאם מקבוצה אתנית קטנה או כזאת שאינה מיוצגת כיאות במאגרי התורמים העולמיים, קשה יותר למצוא התאמה במאגר בגלל הייחודיות והשוני הגנטי.
"מאחר שהאוכלוסייה הישראלית היא קיבוץ גלויות של מוצאים שונים ומגוונים, מציאת תורם מתאים היא בעייתית במיוחד. מה שמקשה עוד יותר הם הנישואים בין הקבוצות האתניות בארץ, שמתרחשים כבר כמה דורות ויוצרים מגוון של סיווגי רקמות שהסיכוי למצוא משהו דומה להם במאגרים העולמיים נמוך במיוחד. לכן, חשוב ליצור מאגר משלנו, עם מגוון גנטי גדול ככל האפשר, כדי להגדיל את הסיכויים למצוא התאמה בעת הצורך לכל חולה בישראל".
ואכן, על פי נתוני המאגר העולמי BMDW, כ-42% מהמנות החדשות בבנקי הדם הטבורי הציבוריים בישראל הן ייחודיות במאגר העולמי מבחינת סיווג הרקמות.
מה הסיכוי של חולה לקבל תרומת תאי גזע מהבנקים הציבוריים?
פרופ' יניב: "קשה לומר, אבל יש בארץ בכל רגע נתון עשרות, אם לא מאות חולים, שתקוותם היחידה היא השתלת תאי גזע".
הרחבת המאגר תגדיל את כמות האנשים שיוכלו להיעזר בו, אבל היא מתעכבת בשל בעיית תקציב. עד לפני כשנה נשענו הבנקים הציבוריים על תרומות בלבד, בין היתר של האגודה למלחמה בסרטן (שתרמה מקפיא לשימור דם טבורי ומממנת חצי תקן של מנהלת המעבדה).
לראשונה השנה תקצב משרד הבריאות את הבנק הציבורי, אך לטענת פעיליו הוא עשה זאת באופן חלקי: "העלות של איסוף תרומת דם טבורי בבנק ציבורי, בדיקתה ושימורה מסתכמת בכ-5,000 שקל למנה. בפועל, התקציב שמועבר לבנקים הציבוריים הוא שלושה מיליון שקלים בשנה, סכום שמתחלק בין כל שלושת הבנקים ומספיק רק ל-600 מנות ולא ל-1,000 כמובטח", טוענת שלי קפוסטה, יו"ר עמותת ICBB - העמותה הישראלית למען בנק ציבורי לדם טבורי.
קפוסטה, שבעצמה חלתה בלוקמיה לפני כ-12 שנה והחלימה בזכות תרומת מח עצם שקיבלה מאחותה, פועלת לצד השר משה כחלון לקידום חוק הדם הטבורי.
הח"כים זאב ביילסקי (קדימה) וחיים כץ (ליכוד) התגייסו לעזור לבנקים הציבוריים מול משרד הבריאות. ח"כ ביילסקי: "במקום ללכת לקראת המאגר הציבורי ולרצות להאדיר אותו ולהציל חיים של אנשים, משרד הבריאות מערים קשיים וטוען שהעלויות של המנות נמוכות יותר מהחישוב שהגישו הבנקים. במקום לראות את ההתלהבות מצד משרד הבריאות, אני מוצא את עצמי נאלץ להיאבק בהם".
תגובת משרד הבריאות: "עלות המנות חושבה על פי נתונים שנתקבלו משלושה בנקים ובעקבות מפגשים עם אנשי המקצוע העובדים בהם. בכפוף להערכת העלות תוקצבו הבנקים בשלושה מיליוני שקלים, סכום לאיסוף 1,000 מנות. ברור שיש גורמים בבנקים שרוצים תעריפים גבוהים יותר. הערכת העלות הוצגה בדיון של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, בנוכחות ח"כים ואנשי מקצוע, אושרה וסוכמה על ידי הועדה בראשותו של ח"כ חיים כ"ץ. לאחר תקופת הפעלה מתאימה תיבדק שוב הערכת העלות".
עוד מידע על הבנק הטבורי הציבורי, למענה על שאלות ולקבלת מידע וחומר הסברה, ללא תשלום, אפשר לפנות ל"טלמידע" של האגודה למלחמה בסרטן 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.
לפנייה לכתב/ת 
