התאבדויות נוער: "בית הספר הוא זירת פשע"

"בית הספר שבו למד בני הוא זירת פשע, בני הנוער מדברים ומתנהגים כמו ארגון פשיעה". כך תיארה הבוקר (יום ג') לימור מזרחי, אמו של דודאל בן ה-16 שהתאבד בעקבות התעללות שחווה בפייסבוק, את סביבתו הלימודית-חברתית בימים שקדמו למקרה.

התעללות והתאבדות - כותרות אחרונות ב-ynet:

• נער התאבד בעת גלישה בפייסבוק: "הקניטו אותו"
• הורי הנער שהתאבד: "מי מגדל מפלצות כאלה?"
  

עוד בערוץ החדשות :

• עם פייסבוק, בלי פורנו: אינטרנט לגדוד החרדי
• "תאום לכדור הארץ": כוכב לכת חדש יאפשר חיים?
  

בדיון מיוחד של ועדת החינוך של הכנסת בנושא אובדנות בקרב תלמידים בישראל, הועלו נתונים לפיהם נרשמים בין 400 ל-500 מקרי התאבדות בשנה, בנוסף למאות מקרים בהם לא ברורות נסיבות המוות או שהמשפחות לא מפרטות את הסיבה מתוך בושה או חוסר ידיעה.

אמו של מזרחי בהלוויה(צילום: גיל יוחנן)

מזרחי, שבחר לשים קץ לחייו בתחילת השנה, היה נתון ככל הנראה להצקות והשפלות חוזרות ונשנות מצד תלמידים בבית ספרו, עד שלא יכול היה לשאת את ההתעללות. אמו מסתובבת מאז ברחבי הארץ, מרצה ומשוחחת עם תלמידים ומורים כדי לקדם את המודעות לנושא. באחרונה, לקראת יום השנה למותו, הוציאה המשפחה ספר המגולל את הסיפור ומתריע מפני מקרים דומים ומה שמכונה על ידם "קוד השתיקה".

"אני בטוחה שדודאל שלי נמצא כמעט בכל בית ספר בישראל", אמרה מזרחי לחברי הוועדה. "מקרים כמו שחווה ודאי מתרחשים בבתי ספר רבים. הגעתי להעביר כאן מסר ולצאת נגד קוד השתיקה, שגם הבן שלי היה שותף לו. הוא נמצא אצל בני הנוער אבל לא רק. במקרה שלו, כולם שמרו על הקוד ואנחנו ההורים יושבים בבית ולא יודעים מכלום".

"דחקו אותו לפינה" 

מזרחי הציגה לחברי הוועדה תמונה של בנה ואמרה כי "ככה ראיתי אותו. הכי שמח בעולם, יוצא לבית הספר שמח וחוזר ממנו שמח. תמיד אומר לי: 'אמא, הכול בסדר'. הוא ניטרל מה שעבר עליו במשך התקופה". היא העלתה סברה הגורסת שמי שהתעלל בבנה לא עשה זאת בתום לב. "דחקו אותו לפינה ואני מניחה שידעו את זה", אמרה. "אני לא יודעת עד איזו רמה, אבל הצוות החינוכי ידע ואם לא ידע, צריך לסגור את שערי בית הספר הזה".

עמוד הפייסבוק של בנה ששימש, לדברי מזרחי, "זירה בעייתית שבה חווה השפלות קשות", הפך לדף פעיל ובו אלפי חברים המשתפים מסרים, מקדישים שירים וכותבים דברים לזכרו. מזרחי הביעה תרעומת על היעדר טיפול ראוי לנערים

המתעללים. "מה אנחנו בעצם משדרים לבני הנוער? יש לכם לגיטמיציה להמשיך", שאלה בגרון חנוק.

"הכי קל להתכסות בשמיכה ולצלול לכאב ולאבלות, אבל בחרנו להוציא ספר, להפיץ אותו בבתי ספר ובספריות העירוניות", אמרה מזרחי, שהסבירה כי את מסכת ההתעללויות בבנה הבינה רק יום לאחר הלווייתו. "מבחינתי", סיכמה, "בית הספר היה זירת פשע. הבן שלי הלך יום יום לזירת פשע. אני מזדעזת לשמוע איך בני הנוער מדברים היום. זה ממש ארגון פשיעה. זה מזעזע ואלו פני החברה".