ים המלח גוסס מול עינינו, אבל לממשלה יש זמן

בשנת 2004 נחנכה בחמי עין גדי נקודה תיירותית שנקראה אז "המקום הכי נמוך בעולם", בגובה 417 מטר מתחת לפני הים. כיום, 7 שנים לאחר מכן, מי שעומד בנקודה זו צריך להשקיף אל קו החוף שהתרחק. עם קצב נסיגה שהגיע כבר לכמטר בשנה, עומד עתה מפלס ים המלח על גובה של 425.36 מטר מתחת לפני הים, לאחר שצנח ב-17 ס"מ במהלך חודש נובמבר לבדו.

• המבקר: "מפעלי ים המלח נהנים מהקרבה לשלטון"
• נדחתה הצעה לחיוב המפעלים לשקם את ים המלח
• מסתמן: המדינה תסייע לכיל במימון קציר המלח
  

על פי נתוני השירות ההידרולוגי, במהלך 4 השנים האחרונות לבדן, מאז 2007, צנח המפלס בים המלח בכ-5 מטרים, מגובה של 420.59 מטר מתחת לפני הים.

ירידת המפלס הנוכחית, בחודש נובמבר, נחשבת לחריגה במיוחד. אמנם במהלך נובמבר ירדו גשמים רבים ברחבי הארץ, אך באזור ההיקוות של ים המלח כמויות המשקעים היו נמוכות. המפלס הנוכחי מבטא ירידה שנתית של 1.35 מטר, זאת לאחר שבחודש ספטמבר צנח המפלס ב-11 ס"מ.

קצב ירידת המפלס מתגבר

ירידות המפלס האחרונות גבוהות בהרבה מהירידה השנתית הממוצעת בעשור האחרון, העומדת על 0.999 מטרים בשנה. הירידה השנתית הממוצעת בעשור שלפניו, עמדה על 0.703 מטרים. 

בחלקו הצפוני של ים המלח יורד המפלס בהתמדה כתוצאה מהעצירה ההיסטורית של זרימת המים מנהר הירדן ובשל שאיבת המים על ידי מפעלי ים המלח. באגן הדרומי לעומת זאת, המפלס עולה בהתמדה בשל הצטברות מלח בקרקעית כתוצאה מפעילות המפעלים.

רק לפני כשבועיים דחו שרי הממשלה את הצעת החוק "הגנה ושיקום ים המלח", שחייבה את המפעלים לשקם את הנזקים שנגרמו לים המלח ומחייבת אותם למנוע פגיעה סביבתית עתידית. "מדינת ישראל, שזרוע אחת שלה אמרה לנו שאם נצביע לים המלח נסייע בהצלתו (במסגרת קמפיין "פלאי הטבע החדשים" - ב.פ), תורמת להריסתו בזרועה האחרת", טוען גדעון ברומברג, מנכ"ל ארגון ידידי כדור הארץ (המזרח התיכון). "היא מונעת את זרימת המים מהכנרת אל ים המלח, דרך חלקו הדרומי של נהר הירדן".

לדבריו, "בעבר זרמו בירדן 1.3 מיליארד קוב מים בשנה, שסיפקו חיים לא רק לחי ולצומח סביבו, אלא גם לים המלח. שאיבת המים המוגברת מהכנרת, הירמוך והירדן הפכה אותו לתעלת ביוב צחיחה, האחראית ל-60% עד 70% מירידת המפלס של ים המלח".

הוויכוח על התמלוגים ועל קציר המלח

באגן הדרומי של הימה, שהפך עם השנים לאוסף של בריכות אידוי תעשיתיות, גורמת פעילות המפעלים הכימיים להצטברות מלח בקרקעית. הצטברות המלח הזו גורמת לעלייה של 20 ס"מ בשנה במפלס הבריכה, שלחופה נבנו המלונות הנמצאים בסכנת הצפה.

הנזק הסביבתי, שמלווה גם בפגיעה ברווחיות התיירות באזור, גרמו למשרד לאיכות הסביבה ולארגונים ציבוריים להגביר את הלחץ על המדינה, למצוא פתרון לבעיה. מבין החלופות שנבדקו, הוחלט ליזום פעולה שנקראת "קציר מלח" - פעולה במסגרתה "תגורד" השכבה העליונה המצטברת בקרקעית, פעולה שתביא לירידה מחדש של המפלס.

ההחלטה ליזום קציר מלח עוררה ויכוח בין חברת כימיקלים לישראל, המפעילה את המפעלים בדרום ים המלח, לאוצר, סביב השאלה מי ישלם על העבודות, שעלותן מוערכת במיליארדי שקלים. החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, המחזיקה ברוב המניות של כימיקלים לישראל, או מדינת ישראל - ששלטה בכימיקלים לישראל עד שנת 1992, אז הופרטה החברה.

בחודשים האחרונים התברר, כי במשרד האוצר נפלה ההחלטה לכרוך את סוגיית המימון של פעולות קציר המלח בסוגיית התמלוגים שמעבירה כימיקלים לישראל למדינה, בגין השימוש באוצרות הטבע של ים המלח. על פי חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה , שיעור התמלוגים שמועברים למדינה הוא נמוך ויש מקום להעלותם מ-5% ל-10%.

כעת נמצא המו"מ בין המפעלים לאוצר על גובה התמלוגים ועל מימון עבודות קציר המלח בישורת האחרונה. על פי מידע שנמסר ל-ynet, המו"מ צפוי להסתיים בשבועות הקרובים ובמסגרתו עתידים להסכים על העלאת התמלוגים שמשלמים המפעלים לקופת המדינה. בתמורה, תסכים המדינה להשתתף בעלויות של מימון עבודות קציר המלח.