פרשת השבוע: לקחת מהעשירים זה לא בתורה
הנרטיב המקראי מספק שיפוט חיובי על דמויות האבות כבעלי רכוש וקניין רב, והם מהווים מודל לחיקוי לדורות הבאים. לעומת השיטה המודרנית של גביית מסים לשם צמצום פערים חברתיים, המקרא אינו רואה בכך כל צורך. אבי נוב בטור פרידה
בפרשת "וישלח" מסופר על המפגש בין יעקב לעשיו לאחר פרידה של יותר מעשרים שנה, אשר במהלכם יעקב צבר רכוש רב. בפגישה הזאת, יעקב מעניק לעשיו חלק נכבד מרכושו. הענקה וולונטרית זאת הקטינה את עושרו של יעקב והגדילה את עושרו של עשיו. המדינה המודרנית עושה זאת באמצעות כפיית מסים, ובכך היא מקטינה את רווחי העשירים ומגדילה את עושרם של העניים. פעולה זאת מכונה "חלוקה מחדש של העושר".
היטיב לתאר זאת יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), באומרו לאחר ההצבעה בכנסת השבוע על אישור רפורמה במערכת המס, כי רכיבי הצעת החוק הם תחת המוטו "לוקחים מעשירים ונותנים לעניים".
הרכוש של יעקב
במפגש בין יעקב לעשיו, יעקב מנסה לשכנע את עשיו לקבל ממנו מתנה יקרת ערך: מאות עזים, אילים, רחלים, גמלים, פרים ופרות, אתונות ועירים. עשיו מסרב בתחילה לקבל את המנחה המכובדת: "יש לי רב, אחי, יהי לך, אשר לך" (בראשית לג, ט). אך יעקב משכנע אותו לקבל את המתנה: "כי חנני אלקים וכי יש לי כל" (בראשית לג, יא).ביחס לעושרו של יעקב נאמר במקום אחר: "ויפרץ האיש מאוד מאוד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים" (בראשית ל', ל'). שימו לב גם לפרט מעניין: יעקב אומר לעשיו כי יש לו "כל", וזה מזכיר את מה שנאמר ביחס לסבו, אברהם, "ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל" (בראשית כד, א). ביחס לאברהם, נאמר כי היה "כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב" (בראשית י"ג, ב').
אין ספק כי יעקב היה איש עשיר מאוד. היום מכנים אנשים כאלה "טייקונים". מה שמעניין הוא שיעקב צבר את הונו באמצעות יוזמה, עבודה קשה רבת שנים, וניצול כישורים. יעקב צבר את עושרו מאפס בזכות עצמו, ולא באמצעות כספים שקיבל בירושה.
היחס לעשירים במקרא
בטור על פרשת משפטים הסברתי כי המסורת היהודית, בניגוד גמור לנצרות, מייחסת ערך רב לבעלות על רכוש ולצבירתו. עובדת היותם של אבות האומה הישראלית, אברהם, יצחק ויעקב, עשירים ובעלי נכסים, היא סימן לברכה. הנרטיב המקראי מספק שיפוט חיובי על דמויות האבות כבעלי רכוש וקניין רב, והם מהווים מודל לחיקוי לדורות הבאים.
היות והמקרא מייחס ערך רב לבעלות על רכוש ולצבירתו, אך טבעי שיתפתחו פערים כלכליים וחברתיים. הפערים הכלכליים קיימים לאור ההבדלים בכישורים שבין האנשים. בטור על פרשת תזריע הסברתי כי המקרא אינו רואה כל צורך במערכת שלטונית לצמצום הפערים הכלכליים.
חלוקה מחדש של העושר?
העמדה המקראית מקובלת מאוד בארצות הברית. פחות מ-30% מהאמריקאים סבורים כי תפקיד הממשלה הוא לצמצם את הפערים הכלכליים. נראה כי בישראל התמונה שונה לחלוטין, לאור השפעות סוציאליסטיות חזקות.ממשלת ישראל רואה בפערים הכלכליים בעיה שיש לפתור אותה, והיא עושה זאת באמצעות מערכת המס. הממשלה מבקשת למעשה לחלק מחדש את העושר באמצעות תחיבת ידה לכיסי העשירים, וחלוקת השלל למי שהיא בוחרת.
בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011, הממשלה החליטה להעמיק את הנטילה מהעשירים. בהתאם לפרק המסים בדו"ח טרכטנברג, בעלי הכנסות גבוהות במיוחד יהיו כפופים למס ההכנסה שולי ברמה של 50%, במקום 45% כיום, מס החברות יעלה לשיעור של 25%, ומס על השקעות יגיע ל-32% במדרגת המס הגבוהה. מטרת מדיניות המסים הזאת של הממשלה היא לקחת יותר מהעשירים והעסקים במטרה שניתן יהיה לעשות שימוש בכסף למטרות "חברתיות" כביכול.
הבעיה היא שהגדלת המיסוי כפי שמוצע בדו"ח טרכטנברג לא תשנה מהותית את הפערים הכלכליים. דברים אלה נאמרו על ידי מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, חיים שני, בכנס שדרות לחברה בדיון על אסטרטגיות לצמצום פערים בישראל.
לעמדתי, יש כאן בעיה חמורה יותר מהעניין הכלכלי. אני טוען כי המדיניות הזאת אינה מוסרית. ניתן לחדד את הנקודה האחרונה באמצעות המשל הבא המופיע בספרו של הפילוסוף רוברט נוזיק, "אנרכיה, מדינה ואוטופיה":
עשרה מלחים שניצלו מספינה טרופה, וכל אחד מהם הגיע לאי בודד אחר. כל אחד בהתאם לחריצותו ולכישרונו מנצל את הזמן בצורה שונה. חלק בונים ומגדלים מזון בחריצות, ואחרים משתזפים בשמש ואוכלים קוקוס ובננות. אחרי שנים הם מגלים האחד את השני, ודנים במצבם. אלה שהתבטלו מגלים שאחרים שעבדו בחריצות צברו עושר ונכסים. האם יש להם זכות לתבוע לחלק מחדש את הרכוש? הרי החלוקה הנוכחית משקפת בדיוק את מה שכל אחד מהם עשה בזמנו החופשי. האין זה ברור, שלזכויות שיש לבעלי הרכוש על הישגיהם אין קשר לצרכים שיש, אולי, לאחרים? מדוע לאדם אחד צריכה להיות זכות כלשהי על הישגיו ונכסיו של רעהו?
וגם, מילה לסיום: הטור הזה הוא האחרון בסדרת טורים על כל פרשות התורה אשר פרסמתי במדור זה במשך שנתיים. נהניתי מאוד מהאינטרקציה עם קוראי ynet. המשיכו לקרוא, להגיב ובעיקר להשפיע על המדיניות הכלכלית!
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי, ובעליו של אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים הכולל מאמרים וחדשות מיסוי. ניתן לפנות אליו במייל - avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
