החלום: אלפי משרות ירוקות לבעלי מוגבלויות

כשדני קוגן עלה ארצה בגפו מאוקראינה בגיל 23 לא היה לו כיוון ולא שקל בארנק. "לא ידעתי את השפה, לא היה לי מקצוע וישנתי שלושה ימים בשדה התעופה, כי לא היה לי לאן לפנות" הוא מספר. 20 שנה אחר כך, קוגן הוא בעל המפעל "אקולוגיה לקהילה מוגנת" שיושב בקיבוץ יסעור בצפון הארץ ועוסק במיחזור ציוד אלקטרוני ישן כמו מחשבים שעבר זמנם.

• כך תסייע המדינה למעסיקים של עובדים מוגבלים
• חיים אריאל נכנס לעסקי השמת בעלי מוגבלויות
• לאט אבל בטוח. על שילוב נכים בעבודה
  

המפעל הרווחי שלו מעסיק כ-60 עובדים המוגדרים בהכללה "אנשים עם מוגבלויות". העובדים מפרקים את המכשירים הישנים והמקולקלים עד לרמת הבורג וממיינים את הרכיבים השונים. לאחר מכן ממוחזרים החומרים השונים לשימוש בתעשייה. גם המפעל הביטחוני רפא"ל עושה שימוש בשרותי המפעל לפירוק מחשבים וכוננים קשיחים.

מאז עלה ארצה הספיק קוגן לבנות עסק מצליח בתחום הדנטאלי, להקים משפחה ובזכות כישרונו לטעום על קצה המזלג קורט מהקפיטליזם, שהיום הוא מכנה אותו "קפיטליזם חזירי". הוא לא הרגיש מאושר כבעל עסק רגיל. "היתה לי תחושה שאין כל הזמן רודף אחרי הכסף, בלי לחוש הצלחה אמיתית" הוא אומר.

עובדים במפעל "אקולוגיה לקהילה מוגנת"(צילום: אקולוגיה לקהילה מוגנת )

המהפך בחייו התחולל לפני כחמש שנים, עם הולדת בנו השלישי. "הילד שלנו נולד אוטיסט", הוא מספר, "פתאום הבנתי שלילד כזה לא תהיה תעסוקה ופרנסה, כי היחס אל אנשים עם מוגבלויות הוא כאל אנשים שאינם יכולים להשתלב בשוק העבודה. זה הרגע שהחלטתי להקדיש את חיי לשילוב האנשים הללו במפעל שייתן להם פרנסה אמיתית, סיפוק מקצועי ותרומה אמיתית לשוק העבודה".

פסולת רעילה ומסוכנת

מבחינה אקולוגית, עיקר תרומתם של מפעלי מיחזור הציוד האלקטרוני הוא בצמצום משמעותי בכמות הפסולת הנשלחת להטמנה וגידול משמעותי בכמות הפסולת שנשלחת למחזור. מדובר בחיסכון משמעותי בתשלום היטלי ההטמנה, במניעת זיהום הסביבה בפסולת אלקטרונית בלתי מתכלה ובהשבת חומרים יקרים כמו נחושת, כסף וזהב, לשימוש נוסף.

פסולת אלקטרונית (צילום: אקולוגיה לקהילה מוגנת)

ההתקדמות הטכנולוגיה והעלייה ברמת החיים גורמות לכך שהתחלופה של מכשירים חשמליים אלו היא גבוהה מאוד והפסולת שנוצרת כתוצאה מהשלכתם גדלה משנה לשנה. אי מחזור הפסולת האלקטרונית הוא דבר מסוכן, בגלל שזו פסולת רעילה שמזהמת את הסביבה.

מכשירים אלקטרוניים ישנים שמושלכים במזבלות ואתרים השלכה פיראטיים עלולים לזהם את הקרקע בעופרת, כספית, קדמיום, נחושת, ניקל, בריליום, אבץ, אנטימון וארסן. המתכות הללו מצטברות במי תהום ובקרקע, גורמות לזיהום אוויר, וכך מוצאות את דרכן אל רקמות צמחים ובעלי חיים וכמובן גם לגוף האדם.

עבודה בשכר ותנאים הולמים

דו"ח נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לשנת 2010 בישראל מלמד כי בישראל חיים כ-750 אלף אנשים בגילאי 64-20, שסובלים ממגבלויות פיזיות, חושיות, נפשיות, שכליות וקוגניטיביות. כאנשים אלה מנסים להשתלב בעולם התעסוקה, הם נאלצים להתמודד לא רק עם קשיים הנובעים מעצם מוגבלותם, אלא גם עם מחסומים שמעמידה בפניהם החברה.

נכון להיום, כמחציתם אינם משתתפים כיום במעגל העבודה, וכתוצאה נאלצים להסתפק בקצבאות נכות ולחיות על סף העוני או בעוני מחפיר. אלה שכן עובדים, מועסקים בעבודות מונוטוניות בתחומים כמו אריזה או הרכבה.

לעומתם, עובדי המיחזור של דני קוגן נהנים מעבודה בעלת אפקט משקם, בתנאי סביבה הולמים, ובקבלת שכר הולם על עבודתם, שלא נופלת באיכותה מזאת של כל עובד. הניסיון שהצטבר כבר מוכיח, כי עבודה בפירוק ומיון הרכיבים בתחום המיחזור, משפרת את הדימוי העצמי ומתאימה ליכולות של אוכלוסייה.

רכיבים שפורקו ויועברו לשימוש חדש(צילום: אקולוגיה לקהילה מוגנת)

"החלום שלי הוא ליצור מקצוע עתידי של מיחזור אקולוגי לאנשים עם מוגבלויות" אומר קוגן. "הכי חשוב לי שנוכל יום אחד ליצור אלפי מקומות עבודה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. אני רוצה שיופנם בציבור ובתעשייה שהעסקת אנשים כאלה היא משתלמת לטווח ארוך היא חלק בלתי נפרד מהערך של שמירה על איכות הסביבה", אומר קוגן.

עולים על הגל

השבוע התברר שהמפעל "אקולוגייה לקהילה מוגנת" הקדים את זמנו: בבית הנשיא נחתמה אמנת "השותפות הבין מגזרית לקידום העסקת אנשים עם מוגבלות", בטקס חגיגי בו השתתפו נציגים מהתאחדות התעשיינים, הסתדרות העובדים, ארגוני הנכים ואנשי ג'וינט ישראל.

גם המשרד להגנת הסביבה נרתם לפני כשנה לשילוב בעלי המוגבלויות בשוק המיחזור, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים. התכנית זוכה לתקצוב התחלתי של שני מיליון שקלים, שהם סכום סמלי בינתיים. הרעיון בבסיס היוזמה הוא לשפר את מגוון ואיכות התעסוקה של בעלי המוגבלויות ולהסיר חסמים והתנגדות בקרב מעסיקים פוטנציאליים והציבור הרחב בכלל.

בפרוייקט יישתלבו אנשים שהם בעלי מוגבלות בשיעור של 20% לפחות, כולל אנשים עם מוגבלות פיזית דוגמת ליקויי שמיעה או ראייה, אנשים הסובלים ממוגבלויות כמו אוטיזם, ספקטרום ה-PDD, בעלי ליקויי למידה חמורים, הפרעות קשב וריכוז יחד עם תפקודים שכליים והסתגלותיים נמוכים, ועוד.

עובד במפעל של קוגן. עבודה שמשפרת את הדימוי העצמי(צילום: אקולוגיה לקהילה מוגנת)

גם ארגון מלר"ז (המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום), מקדמת העסקת אנשים עם מוגבלויות בתחום המיחזור. בפרויקט "מגדלים ירוקים למען הסביבה" שהם יזמו, נאספים למיחזור ראשי דיו, טונרים של מדפסות ומכונות צילום וסוללות להטמנה.

בפרויקט משתתפים בעלי תסמונת דאון, פיגור שכלי קל, הלם קרב ולקויות נפשיות, שמקבלים שכר הוגן ותנאים סוציאלים כמקובל בחוק. כל הכנסותיו מיועדות לשילוב עובדים נוספים בשוק האקולוגיה, מתוך תפיסה חברתית-סביבתית ששואפת לקדם צדק חברתי עם צדק סביבתי.

בטקס שנערך השבוע במשכנו, הצליח נשיא המדינה שמעון פרס לרגש, כשאמר: "שילוב אנשים עם מוגבלות זהו צו מוסרי, צורך קיומי ומצווה חברתית. הזכות השווה להיות שונה אינה נופלת בחשיבותה מזכותו של כל אדם להיות שווה בן שווים". לפחות בתחום המיחזור האלקטרוני, דבריו נופלים על אזניים קשובות.