בדיקה: איזו עמותה היעילה ביותר בארץ?

תארו לעצמכם שתי עמותות העוסקות באותו הנושא: מניעת נשירה של תלמידים מבית הספר התיכון. לשתי העמותות תקציב שנתי זהה: 10 מיליון שקלים, לשתיהן קהל מוטבים של 1,000 תלמידי תיכון. הוצאות המינהל של העמותה הראשונה מגיעות ל- 1.5 מיליון שקלים, ואילו הוצאות המינהל של העמותה השנייה מגיעות ל- 3 מיליון. למי תתרמו? באופן טבעי רובנו נעדיף לתרום לעמותה הראשונה, שבה הוצאות המינהל נמוכות. רובנו נרצה שהתרומה שלנו תגיע למי שזקוק לה באמת, ולא נרצה לממן את הוצאות המינהל ושכר העובדים בעמותה. אלא שאם נוסיף ונאמר כי העמותה הראשונה הצליחה בשנה החולפת למנוע נשירת 166 תלמידים מהתיכון, בעוד שהעמותה השנייה מנעה נשירת 763 תלמידי תיכון מבית הספר קרוב לודאי שדעתנו תשתנה.

• למדריך העמותות של ynet הקישו כאן
  

בראש מידות עומד איש העסקים והסופר יעקב בורק, המשמש כיו"ר הוועד הציבורי ולצידו משמשים כחברי ועד אנשי עסקים ואנשי ציבור מוכרים נוספים: טליה אהרוני, ירום אריאב, אורנה דריזין, צבי זיו, אלי חוטר, דר' מיכל חמו-לוטם, עו"ד דוידה לחמן מסר, אבנק סטפק, טל פריימן ומאיר שני. 

האג'נדה של מידות קשה לעיכול. קל יותר מבחינה ציבורית ותקשורתית להתמקד בשכר מנהלי עמותות ולבחון הכול דרך הפריזמה של הוצאות המינהל. לעומת זאת, לפי מידות, מבחנה האמיתי של כל עמותה הוא: האם היא מצליחה להשיג את המטרה לשמה הוקמה? הדוגמה של שתי העמותות שיעודן מניעת נשירת תלמידי תיכון מבית הספר מדגימה תפיסה זאת, שכן העמותה השנייה שמנעה נשירת 763 תלמידי תיכון היא האפקטיבית בין השניים, והראויה יותר לתרומות, בין היתר בזכות הוצאות מינהל גבוהות יותר, שכוללות השקעה במחשוב מודרני בעמותה ובאמצעותו תקשורת עם תלמידי התיכון דרך רשתות חברתיות, נסיעות לימוד של המנכ"ל בשנה החולפת לחו"ל לשם לימוד שיטות פעולה של עמותות דומות בעולם, העסקת כח אדם מקצועי נרחב יותר מאשר בעמותה הראשונה ועוד. כל מי שישמע על הוצאות המינהל הגבוהות ויתעלם משורת התוצאות של העמותה יחשוב בטעות שמדובר בהתנהלות בזבזנית. מי שיסתכל על התוצאות - ישנה כמובן את דעתו.

תורמים מתוך הרגל

מספר דובי ארבל, מנכ"ל מידות, ששב החודש מכנס ייסוד ארגון בינלאומי של אנליסטים חברתיים בשם SIAA (Social impact Analysts Association): "יש תחושה שבעולם הפילנתרופיה והעמותות החל עידן חדש, בו האפקטיביות, מדידת התוצאות והערך החברתי הופכים להיות פרמטרים מרכזיים. אנו שמחים על כך שאנו שחקנים חשובים בייסוד הארגון הבינלאומי לצד ארגונים דומים לנו מאנגליה, משוודיה, מגרמניה, מארה"ב, משוויץ ומהולנד.

עם זאת, בקרב הציבור הרחב המסר הזה של התמקדות בתוצאות עדיין לא הופנם. לאחרונה בדק ארגון מידות באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה את הרגלי התרומה של הציבור הישראלי היהודי מגיל 18 ומעלה. מהסקר עלה כי התרומה הממוצעת המצטברת של הישראלי היא 380 שקלים בקירוב, כאשר השיקול המרכזי של התורמים הוא תרומה לעניין הקרוב ללב. הציבור תורם בעיקר לעמותות, שעוסקות בנושאים שחשובים בעיני התורם.

השיקול השני קשור לזמינות. תורמים לעמותות, שפונות בבקשת תרומה.

השיקול הבא ודאי אינו מפתיע בחברה הישראלית: תורמים על סמך היכרות אישית עם האנשים בעמותה.

שיקול רביעי: תורמים לעמותות אפקטיביות, שעושות שינוי.

השיקול החמישי והשישי: תורמים לעמותה שפונה ראשונה, וכן מתוך הרגל, לעמותות שתרמנו להן בעבר.

5 השאלות הפשוטות בדרך ליעילות

הפנייה למידות לערוך דו"ח על עמותה מגיעה מצד משקיע חברתי (פילנתרופ), שמתלבט בין עמותות שונות, או מעוניין לדעת האם יש ערך של ממש לתרומה עתידית שלו לעמותה מסוימת. תהליך הבדיקה של מידות כולל עבודה מקיפה של אנליסט חברתי הבוחן את מבנה העמותה, דרך פעילותה ותוצאותיה. הבדיקה מתחילה מ-5 שאלות בסיסיות שמקבלת העמותה. מדהים עד כמה יש קושי במענה על שאלות אלה. עד כמה מתקשה מי שעומד בראש עמותה לדווח על הישגים ותוצאות, או אפילו להגדיר את הזירה בה הוא פועל. ובו זמנית, עד כמה חושש מביקורת.

השנייה - מה העמותה עושה כדי לפתור או לצמצם אותה?

השלישית – מהם הישגי העמותה?

הרביעית – איך יודעת העמותה מה היא מצליחה להשיג?

והחמישית – מה לומדת העמותה וכיצד היא משפרת פעילותה?

מי העמותה היעילה בארץ?

כדי לקדם את עניין האפקטיביות יוענקו השבוע לראשונה בישראל (ואולי אף בעולם), אותות לתורמים פרטיים, לתאגידים ולעמותות אפקטיביים על ידי ארגון מידות יחד עם מרכז שיתופים (לקידום החברה האזרחית), ארגון מעלה (ארגון הגג של עסקים לקידום אחריות תאגידית) ואתר העמותות גיידסטאר (מאגר המידע המקיף ביותר על עמותות בישראל).