פצלי השמן: כרייה יש, תמלוגים למדינה אין

אחרי יותר משנה של בדיקות החליט משרד התשתיות להמשיך לאפשר לכימיקלים לישראל לכרות את משאבי הטבע שלנו ולהפיק חשמל מפצלי שמן, מבלי לשלם תמלוגים לציבור. במשרד החליטו לקזז לחברה אפילו את עלות הבערת הפצלים והגיעו למסקנה שלא נותר לה רווח מכרייתם.

• כך מחלקת המדינה אוצרות טבע לעשירים
  
• נפט ראשון הופק בפרויקט פצלי השמן בעדולם
  
• סביבה או אנרגיה: המאבק על חבל עדולם
  

חברת רותם אמפרט, מקבוצת כימיקלים לישראל שבשליטת משפחת עופר, מפעילה כבר שנים ארוכות תחנת כוח שמוסקת בפצלי שמן. התחנה הוקמה כפרוייקט ניסיוני כשהחברה הייתה בידי המדינה, בשיתוף בתי הזיקוק וחברת חשמל. אחרי ששני הגופים פרשו וכי"ל עברה לידיים פרטיות, נותרה בידיה התחנה שנבנתה בכסף ציבורי.

התחנה, שיכולה לייצר כ‭6-5-‬ מגה וואט חשמל, פועלת בטכנולוגיה מיושנת ובמהלך פעילותה יש פליטה גבוהה מאוד של חומרים מזהמים. החברה כרתה את פצלי השמן במקביל לכריית הפוספטים ממכרות בנגב, אך מעולם לא שילמה עליהם תמלוגים. לאחר שהדבר נחשף הודיעה כי"ל כי בשל העלויות הגבוהות והנזק הסביבתי היא שוקלת לסגור את התחנה, אך למרות זאת לא עשתה זאת.

משרד התשתיות: נבצע סקר מקיף

מתברר שאחרי חישובים במשרד התשתיות הגיעו למסקנה שעל החברה לשלם כ‭10,000-‬ שקל בלבד כתמלוגים על כריית משאבי הטבע של הציבור, בגין ארבע השנים האחרונות (מתוך עשור בו מופעל המתקן‭.(‬ במשרד הציבו בצד אחד של המשוואה את מחירי החשמל שנחסכו לחברה, את שווי הקיטור שיצרה התחנה ורווחים ממכירת שאריות האפר.

מהצד השני מצאו במשרד סיבות להפחתת עלות הבערת הפצלים והובלתם לתחנה, עלות הטרקטורים והסולר שלהם, שכר הפועלים ותשלום לקבלנים חיצוניים. לחישוב לא הכניסו את העלות לציבור כתוצאה מזיהום האוויר שנגרם משרפת הפצלים במכרה ובתחנה. עכשיו אומרים במשרד התשתיות שיבחנו את העלאת התמלוגים על פצלי שמן לרמות הנהוגות בחוק הנפט, כלומר ‭12.5%‬ ולא פחות מאחוז בגין כרייה.

ממשרד התשתיות נמסר‭":‬סכום התמלוגים לפי פקודת המכרות מחושב כאחוז משווי המחצב בניכוי העלויות להפקתו. המשרד בחן את הנתונים, ודוח הביניים העלה שבשנים ‭2008 -2007‬ וב‭,2010-‬ הייתה החברה בהפסד וב‭,2009-‬ עליה לשלם כ‭10,000-‬ שקל. נבצע סקר מקיף בנושא תמלוגים מאוצרות טבע במדינות שונות ונעדכן במידת הצורך את גביית התמלוגים‭."‬

בכי"ל ממשיכים להבטיח שהם שוקלים לסגור את המתקן ומסרו: "החברה בדעה שאין הצדקה סביבתית או כלכלית לפרויקט, ושוקלת את סגירת המתקן ומסירתו חזרה למדינה, כולל הידע הנצבר בשנות הניסיון של הפרויקט. אין בפרויקט ניסיוני ומחקרי זה רווח כלכלי, והדרישה של משרד התשתיות לתמלוגים זעומים כל כך מוכיחה ומחזקת עובדה זו".

הכתבה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"