"רק בישראל כל המסתננים שקרנים?"

מאז 2008 ועד עתה, העניק משרד הפנים מעמד פליט רק ל-17 מבקשי מקלט. שאר המסתננים, 43 אלף, חיים בישראל בצורה חוקית ומוגנים מגירוש אך אינם זוכים לשירותים רפואיים, אשרת עבודה, חינוך וסעד. כך נוצרו מרכזי עוני מחרידים, שמייצרים באופן בלתי נמנע תופעות פליליות.

עוד דיווחים על המסתננים ב-ynet:

הממשלה: יוקם מתקן, יגובש נוהל גירוש

תוכנית המסתננים אושרה: שלוש שנים במעצר

אורית מרום, רכזת פעילות ציבורית בא.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים) הסבירה כי למעשה "אין הגדרה עבורם, מבחינת החוק הישראלי הם שקופים. הם לא עובדים זרים, לא תיירים ולא תושבים". לדבריה, "מרגע שאותם מסתננים מסיימים את התהליך הקצר במתקן קציעות לאחר חציית הגבול, אוטומטית הם משוחררים ומקבלים אשרה שמגנה עליהם מגירוש והופכת את שהייתם בארץ לחוקית, אך אינה מקנה רישיון עבודה או כל זכויות אחרות". מעמד פליט, להבדיל, מקנה תעודת זיהוי כחולה לשנה אחת ולפיכך גם את כל הזכויות המשתמעות מכך, מלבד הזכות להצביע.

אריתריאים וסודנים? לא פליטים

למעשה, כל הסודנים והאריתריאים, שמהווים למעלה מ-88% מהמסתננים בישראל, אינם זוכים אפילו להגיש בקשה לקבלת מעמד פליט. זאת אף על פי שגורמים רשמיים בממשלת ישראל מכירים במצב בדרפור ובאריתריאה.

סגן שר החוץ, דני איילון, התייחס לנושא בדיון בכנסת לפני כחודשיים: "יש שם שלטון שלא שומר על זכויות אדם, ומי שחוזר לשם נתון בסכנה, כולל סכנת מוות". ראש ועדת חוץ וביטחון, שאול מופז, התייחס לנושא לאחרונה בעת סיורו בשכונות דרום תל אביב: "יש לעשות מאמץ עליון לעצור את גלי המסתננים השוטפים אותנו ממצרים, אך בד בבד לא להפקיר ולהזניח את אלו שחיים בתוכנו. הפקרה כזו, מעבר להיותה בלתי אנושית ומוסרית, יש בה סכנות רבות".

זרים השוהים כיום בישראל

ברשות האוכלוסין וההגירה אומרים כי "נציבות האו"ם לפליטים שיבחה את מדינת ישראל על ההגנה לה זוכים המסתננים לעת הזו".

ד"ר יובל לבנת מהקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב הסביר כי משרד הפנים מקשה באופן מכוון ולא מקצועי ודוחה בקשות של אנשים שעונים על הגדרת הפליט בנימוקים שונים. "לא יכול להיות שברוב מדינות העולם אחוזי ההכרה בפליטים גבוהים בהרבה. דווקא לישראל הגיעו כל ה'שקרנים'?"

כלא סהרונים. תחנת מעבר למבריחי הגבול(צילום: עמית מגל)

ברשות האוכלוסין וההגירה מסבירים כי הסיבה לשיעורי הזכאות הנמוכים נובעת מכך שמדובר בעובדים זרים, שסיימו את תקופת עבודתם החוקית בארץ וביקשו להאריכה באופן בלתי חוקי באמצעות התחזות והגשת בקשת מעמד פליט".

אך ללבנת יש הסבר נוסף למספרים הנמוכים: "בניגוד לפרשנות המשפטית שרווחת במדינות המערב, בחרה ישראל שלא להכליל בכוונה תחילה נשים ואנשים הנרדפים על רקע מיניות ומגדר לאמנה". כלומר, אליבא די ממשלת ישראל, נשים והומוסקסואלים לא יכולים להיות פליטים. "כל המדינות המערביות בחרו להכניסם בהכרת האמנה, אבל בארץ בחרו בפרשנות שונה כדי לצמצם את מספר מקבלי המעמד". 

הליך בקשה שנמשך 12 שנים

רבים מאלו שמגישים בקשה להכרה בהם כפליטים, נתקלים בסחבת ארוכת שנים מצד משרד הפנים, ללא כל תוצאה: אוסקר אוליבייה שהגיע מקונגו לפני 16 שנים הוא אחד מהם. ב-12 השנים האחרונות הוא נמצא בתהליך של בקשת מעמד פליט, אך טרם קיבל תשובה. "עדיין אסור לי לעבוד ואני לא יכול לקבל שירותים רפואיים בישראל", אמר בשיחה עם ynet.

קידנה אייזק שהגיע בשנה שעברה מאריתריאה כלל לא יכול להגיש בקשה להכיר בו כפליט: "אנו חיים כאן ללא ביטחון או תנאים סוציאליים", סיפר. "לא רק שאנו חווים שנאה מהציבור הישראלי, אם אני חולה, בבית החולים מבקשים ממני כסף. איך יהיה לי די כסף אם גם לעבוד אסור לנו? כשאנו מקבלים עבודה זה כמו עבדות מודרנית. צריך לעבוד המון שעות בעבודות קשות פיזית בלי שעות נוספות. אנו מנוצלים וחיים במצב תמידי של לחץ נפשי וגופני".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "מעמד פליט נקבע בהתאם לכללים שנקבעו באמנת האו"ם לפליטים. מעמד זה ניתן רק למי שסבל באופן אישי מרדיפה על רקע של דת, גזע, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית או הבעת דעה פוליטית. מעמד זה אינו ניתן למבקש להגר מטעמי חיפוש עבודה או מצוקה כלכלית. הרוב המוחלט של מבקשי הבקשה התבררו כלא זכאים למעמד הפליט על פי קריטריונים שנקבעו באמנת האו"ם לפליטים".