שינויי האקלים: ישראל לא תוכל להתחמק

ועידת דרבן לשינוי אקלים, הסתיימה כשחצי הכוס מלאה או ריקה - תלוי בנקודת מבטו של המסתכל. לאחר שבועיים של ניסיונות קדחתניים לאישור מחדש של פרוטוקול קיוטו והשגת מפת דרכים ליצירת הסכם משפטי מחייב שיכלול את כל הפולטות הגדולות, הגיעו הצדדים לאחר הרגע האחרון להסכמה. הוועידה הוארכה ביום וחצי והסתיימה מאוחר בהרבה מהמתוכנן, הכל על מנת לאפשר השגת הסדר. בשלוש לפנות בוקר התכנסה המליאה להכריז על התוצאות.

ועידת האקלים - כותרות אחרונות:

• הסכם בדרבן: המזהמות יצמצמו את פליטות הגז
• האפגנים באו ללמוד מאיתנו על שינויי האקלים
• ועידת אקלים? פליטות גזי החממה בעולם בשיא
  

הדיונים, שאופיינו בעליות ומורדות, הותירו את המשתתפים בתחושה של רכבת הרים שהתרסקות שלה נמנעה ברגע האחרון. כמי שהשתתפה בחלקם נוכחתי בתחושת הרצון הטוב של רבות מן המדינות ובעיקר בניסיונות הנואשים של הגוש האירופאי להביא להסכמה, גם במחיר של וויתור על אחריות משותפת ומקבילה מצד מדינות כמו ארה"ב יפן וקנדה.

הרצון הטוב של האיחוד והנכונות ללכת על מתווה המטיל נטל לא שוויוני בין המדינות המפותחות, ושמשמעותו ויתור מרחיק לכת לארה"ב על הצטרפות לתקופת התחולה השנייה של פרוטוקול קיוטו, הביאו להסכם הדומה לגבינה שוויצרית. החלק שהושג טעים, אבל גם חסר ומלא חורים.

ושוב - ארה"ב בחוץ

פרוטוקול קיוטו, המנגנון המשפטי המחייב היחיד של אמנת האקלים, נכנס לתוקף בשנת 2005 וההתחייבויות הגלומות בו יפוגו בשנה הקרובה - 2012. המו"מ בין הצדדים הביא, לאחר מאמצים רבים, לחידוש תוקפו של הפרוטוקול לפחות בחמש שנים נוספות עד 2017 או עד 2020.

אולם החובות המשפטיות המוטלות מכוחו לא יחולו על ארה"ב, שלא הייתה חתומה על הפרוטוקול בעבר. כמו כן, הכלכלות בהאצה, סין והודו אינדונזיה וברזיל, גם הן לא יהיו כפופות לחובות הפחתה. עם זאת, צדדים אלו התחייבו למפת דרכים שתביא להסדר משפטי מחייב עד שנת 2020 לכל המאוחר.

בניגוד לעבר לא הוספו בינתיים לתוך פרוטוקול קיוטו יעדי הפחתת פליטות מוחלטים ושוויוניים למדינות החתומות. אלו יתבססו על התחייבויותיהן החד צדדיות שניתנו בוועידת קופנהגן לפני שנתיים.

הסכמה נוספת ומשמעותית שהושגה בוועידת דרבן קשורה בהפעלתה של הקרן אקלימית. קרן זו הוקמה בוועידת קנקון בשנה שעברה, אך טרם החלה לפעול עקב העדר מבנה מוסדי ואי הסכמה על חלקן של המדינות התורמות. הקרן תוקם, אולם בשנים הראשונות תהיה קטנה ממה שתוכנן מלכתחילה. תקציבה יעמוד על כמה עשרות מיליארדי דולרים במקום מאה מיליארד דולר.

היבט נוסף של ההסכמות הוא הקמת ועדת הסתגלות לשינוי אקלים, שתקדם מדיניות הסתגלות בקרב המדינות המתפתחות. הקמת הוועדה מבטאת את ההכרה בפועל בכך שבמציאות הקיימת דגש על הסתגלות לשינוי אקלים הוא חיוני ובלתי נמנע. הסתגלות תהפוך ללא ספק לחלק מרכזי במדיניות ההתמודדות של מרבית המדינות.

ישראל לא כפופה - אך מחוייבת

במסגרת החלטות הועידה לא חל שינוי בסיווגה של ישראל כמדינה מתפתחת תחת פרוטוקול קיוטו. משמעות הדבר שישראל עד שנת 2017 או 2020, בהתאם למה שיוחלט על ידי הצדדים, לא צפויה להיות כפופה למשטר בינלאומי מחייב להפחתת גזי החממה.

עם זאת, התחייבויות החד צדדית שניתנה על ידי ממשלת ישראל בקופנהגן, שרירות ומחייבות אותה במישור הבינלאומי. אלה כוללות יעד של הפחתת 20% מפליטות גזי חממה ביחס "לתרחיש עסקים כרגיל" עד שנת 2020. ייצור של 10% חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים וכן התייעלות אנרגטית בשעור של 20%.

על מנת להשיג מטרות אלו, אימצה הממשלה בנובמבר 2010 את התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה. לצורך יישום התכנית נקבע כי עד שנת 2020 יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת בתחומי התייעלות אנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה.

תקציב התמיכות לשנים 2011-2012 עומד על 151 מליון שקל, מתוכם 40 מליון שקל מיועדים לתמיכה בטכנולוגיות ישראליות חדשות, 43 מליון לפרויקטים במגזר תעשייתי וחקלאי, 43 מליון לפרויקטים במגזר המסחר והשירותים, 15 מליון לפרויקטים במגזר המוניציפאלי ו-10 מליון לפרויקטים במגזר התחבורה.

היקף התקציבים השנתיים בצד מסגרת התקציב הרב שנתית הם חסרי תקדים ויש לקוות כי יביאו לכך שישראל תוכל בקלות לעמוד ביעדים שקבעה. בצד הענקת סובסידיה להפחתת פליטות, שהיא כלי חשוב וחיוני, יש מקום לשקול חקיקה, שתחייב לנקוט פעולות שיגבירו את היעילות האנרגטית. לרוב אלה פעולות שיש בצידן גם תועלת כלכלית, ללא מתן תמריצים כלכליים מתקציב המדינה.

מוקדם להספיד

מאפייניה הייחודיים של תופעת שינוי האקלים, בצד ההצדקה הכלכלית והאנושית לפעולה רב צדדית מונעת, מצביעים על כך שמוקדם להספיד את המו"מ הרב צדדי שמוביל האו"ם.

אמנם פעולות חד צדדיות, כפי שישראל עומדת לנקוט, יכולות להביא להפחתת פליטות מסוימת. אולם ההפחתה שתושג בדרך וולונטרית זו, לא תספיק להשגת יעד בינלאומי של הגבלת ההתחממות. לשם השגת היעד יצטרכו מדינות רבות יותר לחסות תחת חובות שיוטלו על ידי אמנה בינלאומית מחייבת, שתקבע יעדי הפחתה שאפתניים הרבה יותר.

לאור זאת יש לצפות כי בעתיד, וודאי עד שנת 2020, תורחב מסגרת האמנה וישראל בדומה למדינות נוספות, תחויב משפטית להפחית פליטות באופן דרמטי. לפיכך טוב שהמדינה מתחילה בפעולות אלו כבר עתה, אך נכון יהיה גם להתחיל לגבש את עיקריה של תוכנית ארוכת טווח שתאשר לישראל להגיע ליעדי הפחתה שאפתיים בהרבה.

לאור ההסכמה שהושגה בדרבן והאפשרות הממשית שהתחממות האקלים תעלה על 1.5 מעלות עד שנת 2035, תצטרך ישראל, גם להקדיש בשנים הקרובות, מחשבה ומאמצים רבים לפעולות המכוונות להביא להסתגלות בת קיימא לשינוי האקלים שיתרחשו באזורינו ושבחלקם כבר בלתי נמנעים.

לשם כך נכון לבחון הקמת מוסדות שיעסקו בהתוויית מדיניות הסתגלות, כמו התאמת משק המים לתחזיות העדכניות, התאמת המגזר החקלאי, תכנון רגיש להצפות באזורי החוף ובנייה חסכונית שתייעל את השימוש בחשמל לקירור מבנים.

אנו בקק"ל לוקחים לתשומת ליבנו את שינוי האקלים, משקיעים משאבי מחקר ונוקטים בפעולות מגוונות על מנת להכין את היער הישראלי לאקלים המשתנה. ככל שנקדים לבצע את השינויים וההשקעות הנדרשות בצעדי ההסתגלות הדרושים, כך ימנעו ההשלכות החמורות שיהיו לשינויים הללו באזורינו. בדרך זו תוכל ישראל גם לפתח את מעמדה כמרכז ידע המסוגל לחלוק שיטות וטכנולוגיות ההסתגלות עם מדינות העומדות בפני מצב דומה ברחבי העולם.  

הכותבת היא ראש משלחת הקק"ל לועידת האקלים וחברת סגל האוניברסיטה הפתוחה