המשכה של ידידות מופלאה: Rayman Origins

נהוג להגיד שיין ישן משתבח עם השנים, ואם לשפוט לפי Rayman Origins, גם גיבורי פלטפורמה מזדקנים עוד לא אמרו את המילה האחרונה. מאז ריימן 3 שיצא אי שם ב – 2003 נעלם הגיבור חסר הגפיים כמעט לגמרי, אולי למעט הופעה חד פעמית ב – Raving Rabbids, משחק מסיבה שהורכב ממיני משחקים והיה להיט בעיקר על ה – Wii.

עוד ב-Games

• Modern Warfare 3 מכניס מיליארד דולר
• Amazing Spiderman: הריפרס מתקיפים את מנהטן!
• Bioshock Infinite: טריילר In The Sky
  

Raving Rabbids, דרך אגב, היה אמור להיות ספין-אוף צידי של ריימן, עד שהתגלתה הפופולריות של הארנבים הפסיכוטים שכיכבו בו, ואז הפך לסדרה שלמה של משחקים שדחקה את רגליה של הדמות המקורית אל גלות ארוכה.

עכשיו, לאחר כמעט עשור שנים בהן הוא ויתר על הבמה, ריימן חוזר. Rayman Origins לא מסמן רק את חזרת הסדרה למקורותיה הדו-ממדיים, אלא גם את הפעם הראשונה מאז ריימן 2 בה חוזר מישל אנסל, יוצר הדמות, להוביל את פיתוח המותג.  

הכול מתחיל במלחמת נחירות

גם אם בעבר ריימן נלחם בפיראטים מהחלל החיצון ובמכשפים לבושים בשילוב מזעזע של כחול-סגול, דבר מאלה לא הכין אותו לקרב של חייו - מלחמת נחירות מול השכנים מלמטה! כן, מסתבר שהצלילים הערבים אותם מפיקים ריימן וחבריו תוך כדי שינה לא נועמים לאזניהם של כל אותם יצורים מבחילים כמו הציידים וסיירי הביצות החיים בחלק של העולם הידוע כארץ המתים הזועמים (Livid Dead, משחק על Living Dead כמובן).

ריימן וחבריו מצליחים להדוף את מתקפת הפתע של יצורי השאול, אך רעשי המלחמה מערערים את שלוותו של "חולם הבועות", שחלומותיו מלאים ביצורים כחולים ושמחים בשם אלקטונים שאחראים על שמירת האיזון בעולם. כאשר שלוותו של חולם הבועות מתערערת, גם האלקטונים נעשים פגיעים יותר וניצודים על ידי המפלצות מהעולם התחתון. כעת על ריימן להילחם באותן מפלצות שהחלו לצוץ בכל מקום, אך גם לשחרר את האלקטונים כדי להחזיר את האיזון לעולם.

ריימן על סטרואידים

ריימן של 2011 הוא לא ריימן של 1995, והדבר הראשון ששמים לב אליו הוא קצב המשחק המהיר מאוד שלא יורד אף פעם מ – 60 פריימים לשנייה למרות הגרפיקה המצוירת המפורטת להחריד. במקום לאגרף את ידיו בהילוך איטי או לטפס על גבעולים במשך דקות ארוכות, ריימן יכול להשתמש בסדרת אגרופים מהירה או לדלג מקיר לקיר במהירות הבזק . ככל שנפתחים שלבים נוספים, כך ריימן מקבל יכולות חדשות כגון צלילה במעמקי הים (תכונה אותה ירש מריימן 2), דאייה באוויר ואפילו ריצה על קירות במהופך.

בין שלבי הפלטפורמה הרגילים ישנם גם שלבים מיוחדים כמו זה בו ריימן רוכב על גבו של מוסקיטו (היתוש הענק והבוס הראשון בריימן המקורי) ויורה באויביו ממרחק, ממש כמו במשחקי החלליות של פעם.

דווקא השלבים בסופו של כל עולם מעט מאכזבים: בחלק מהם אין כלל בוסים, וגם הבוסים שכן טורחים להופיע לא נוטים לאתגר או לדרוש מהשחקן תחכום יוצא דופן. 

אלקטונים שבויים

על מנת להתקדם במשחק צריך ריימן לשחרר מספיק אלקטונים משביים. במשחקים הקודמים חלק מהכלובים הוחבאו במקומות קשים מאוד לגישה ודרשו מהשחקן לחזור ולהשתמש בכוחות משלבים מאוחרים יותר. הפעם המצב קצת יותר פשוט ומעבר לכלוב אחד שנמצא תמיד בסוף השלב וכלובים שנפתחים אם אוספים מספיק "לומים" (טיפות אנרגיה המוחבאות בשלב), שני כלובים טמונים בחדרים צדדיים של השלב. ברגע שנכנסים לחדר כזה צריך לחסל את כל האויבים בו כדי לשחרר את ההגנה הקיימת על הכלוב, וחלק מהחדרים הללו הם מיני משחקים מיוחדים, כמו למשל זה בו צריך לנוע בזהירות בין חומרי נפץ כדי להגיע אל הכלוב.

העובדה שקל יחסית להגיע אל הכלובים הפעם לא גורעת מן ההנאה, אלא מדרבנת את השחקן לחפש היטב בשלב הנוכחי כדי שלא יצטרך לחזור אליו בעתיד. מאחר ובמשחק יש לא פחות משישים שלבים, חזרה על עקבותיכם לא נחוצה כדי לספק ל-Origins את העובי והמסה הדרושים לחוויית משחק מלאה.

קשה לבד, קל ביחד

Rayman Origins הוא המשחק הראשון בסדרה שמציע מצב שיתופי לעד ארבעה שחקנים. בהתחלה אפשר לבחור רק בין ריימן, גלובוקס ושני טינסיס (המכשפים הקטנים), אבל בהמשך נפתחות דמויות נוספות שהן למעשה אותן הדמויות בשינויי צבע או גודל. לכל הדמויות יש את אותן יכולות, אבל הן מבצעות את התנועות בצורה מעט שונה - הטינסיס, למשל, משתמשים בלחשים לטווח קצר במקום באגרוף.

בניגוד להרבה משחקי פעולה-פלטפורמה אחרים כמו Splosion Man או Shank, אין הפרדה בין השלבים לשחקן יחיד והשלבים השיתופיים. המצב השיתופי פשוט הופך את השלבים הרגילים להרבה יותר קלים: כשמשחקים לבד, מספיקות לכל היותר שתי פגיעות כדי שהדמות שלכם תתנפח בדרך להיפסל, אבל אם משחקים עם עוד שחקנים הם יכולים לפוצץ את הבועה ולהציל זה את זה מספר פעמים בלתי מוגבל .

לראות, לשמוע, להתאהב

אחת הסיבות להצלחתו של ריימן המקורי הייתה העולמות הויזואליים מלאי הדמיון שלו. מי ששיחק בוודאי יתקשה לשכוח את עולם התמונות הנעות שכולו הורכב בהשראת ציירים מפורסמים , כולל כתמי דיו ענקיים ועפרונות צבעוניים לקישוט, ואזורים אחרים במקור הססגוני. Rayman Origins מעט פחות אבסטרקטי אבל לא פחות מרהיב וכולל נופים החל מג'ונגל המשופע בצמחים מטפסים ומפלים שוצפים ועד לאוקיינוסים עמוקים מלאי דגים ואלמוגים צבעוניים. חלק מהאזורים האלו ייראו מעט מוכרים לחובבי הסדרה הותיקים, אבל רמת הפירוט שלהם לא דומה לשום דבר שנראה קודם.

את האווירה המיוחדת של המשחק משלימה מוזיקה יוצאת דופן המורכבת משילוב אקזוטי של כלי הקשה, זמזומים, שריקות ושאר קולות לא שגרתיים. קצת קשה לי לאפיין אותה במילים, לכן אני פשוט ממליץ להקשיב לאחד מקטעי הוידאו, האוזניים שלכם לא יצאו נפסדות.

Rayman Origins הוא משחק פלטפורמה מופתי: הוא מרהיב ביופיו, ידידותי מאוד לשחקנים מתחילים אבל מציע לא מעט גם לשחקנים מתקדמים שלא מסתפקים בסתם הישרדות לסוף השלב. היה אפשר לשפר מעט את אתגרי סוף עולם, שירגישו יותר כמו רגעי שיא, וגם התמחור הנוכחי שלו (50-60$) עלול קצת להרתיע כשמדובר במשחק פלטפורמה ועוד דו-מימדי, אבל אלו הן מגרעות קטנות שלא מפריעות לי להכתיר אותו לאחד ממשחקי הפלטפורמה הטובים ביותר שתוכלו למצוא.

יאהבו: כל מי שלוקח את ז'אנר הפלטפורמה ברצינות הראויה

ישנאו: אלו שפסגת הפלטפורמה שלהם היא Doodle Jump בדולר לאייפון