סגלוביץ' על חוק ההסתרה: "צריך לחקור בחושך"
פרקליט המדינה לדור אמנם מתנגד להצעת החוק להטיל איסור גורף על פרסום חומרים ועדויות מחקירות משטרה ולמנוע פיקוח ציבורי על החקירות, אבל ראש אגף החקירות תומך בהצעה. "צריך לחקור הרחק מעיני הציבור. לפעמים כולנו צריכים אח גדול"
"מבחינתי, צריך לחקור בחושך". כך הגיב הערב (יום ד') ניצב יואב סגלוביץ', ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה להצעה לתיקון חוק העונשין שמקדם משרד המשפטים, הקוראת למנוע פיקוח ציבורי על חקירות משטרה. לדבריו, "לפעמים כולנו צריכים 'אח גדול'". לעומתו, פרקליט המדינה משה לדור התנגד להצעה במתכונתה הנוכחית: "היא איננה אפקטיבית ולא מהווה פתרון לבעיה".
חוק ההסתרה: מעבירים את החקירות למחשכים
על פי ההצעה המתגבשת, שעלולה לשנות דרמטית את היחסים שבין מערכת אכיפת החוק, התקשורת והחשודים בפלילים, יוטל איסור גורף על פרסום חומרי גלם ועדויות מחדרי החקירות - וזאת ללא הגבלת זמן. המדינה מתכוונת לקבוע בחוק שורת הגבלות, שמבחינה מעשית משמעותן היא כאילו הוצא צו איסור פרסום גורף לכל חומרי החקירה בישראל. מי שיעבור על החוק צפוי לשנת מאסר. הצעת החוק לא תאפשר פרסום גם במקרים של חקירות אישי ציבור, או חקירות בעלות עניין ציבורי משמעותי.
"מבחינתי צריך לחקור בחושך, הרחק מעיני כל הציבור", אמר סגלוביץ' במהלך כנס שעסק בנושא. "יש זכויות של קורבנות עבירה, אך השיח הציבורי קטן מדי עבורן. השתנה משהו בשנים האחרונות. התקשורת השתנתה והמשטרה השתנתה".
עוד בערוץ החדשות :
ראש אגף החקירות פירט מה השתנה: "חומר דיגיטלי לא היה, לא פרסמו הארד קופי של עדויות. לא זוכר יח"צנים בתיקים שמתראיינים בשם הלקוח או בשם משרד עורכי הדין. אמון הציבור במערכות אכיפת החוק ובתקשורת חייב להיות מוגן. הוא ערך שראוי להגן עליו בחברה דמוקרטית", הכריז סגלוביץ', תוך שהוא מדגיש כי ההצעה עשויה לשפר את אמון הציבור במערכת. "התחרות גדולה מאיתנו ולפעמים כולנו צריכים אח גדול", סיכם. סגלוביץ' הבהיר כי הוא מעוניין לרכך את ההצעה, כך שלא יפורסמו חומרים גולמיים. עם זאת, אמר כי אינו מתנגד לפרסום ציטוטים מתוך חקירות.
לדור: חושבים שאנחנו אחראים להדלפות
ההצעה עוררה הדים רבים עם פרסומה, והביאה לחשיפת מחלוקות פנימיות עמוקות בין גורמים בכירים בפרקליטות ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. עם זאת, ניתן לומר כי קיים קונצנזוס בין בכירי מערכת אכיפת החוק לגבי בעייתיות ב"כללי המשחק" הנוכחיים. "יש בעיה במדינה וצריך לראות איך פותרים אותה. ההצעה איננה אפקטיבית. היא לא הפתרון לבעיה שיש במדינה ואיננה נכונה במתכונתה הנוכחית", אמר פרקליט המדינה, משה לדור.
לדברי לדור, "המציאות השתנתה. החששות וזיהוי התופעות שעמם אנו צריכים להתמודד מצדיקים חשיבה רעננה. העולם השתנה בקצב ענק. כמעט באופן בלתי נשלט. הפרסומים תמיד מייצרים את החשד שמערכת אכיפת החוק עומדת מאחורי ההדלפות, הפגיעה היא באמון מערכת האכיפה. המציאות במדינה היא מאוד קשה, עם פגיעה ונזק שנגרמים לחשודים".
הן לדור והן וינשטיין סבורים כי המציאות הנוכחית קשה וגורמת נזק לחשודים ולנאשמים. וינשטיין עצמו התבטא כבר בעבר בנושא, ואמר כי יש להילחם בתופעה של מעצרי חשודים בפרהסיה ופרסום חומרי חקירה גולמיים מתיק החקירה. הוא הדגיש כי חזקת החפות נתונה לכל אדם, והוסיף עם זאת כי יש חשיבות לחופש העיתונות ולאיזון בין הקטבים. בסיום הכנס ציין ויינשטיין כי ימשיך לבחון את הנושא ואמר שטרם החליט דבר.
בניגוד לעמדת לדור, סבורים גורמים בכירים בפרקליטות ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה כי התזכיר מייצג נאמנה את הצורך בשינוי המדיניות וכי הוא ניתן לאכיפה ונכון לתקופה זו. במהלך הכנס, בו נכחה צמרת מערכת המשפט ונציגי התקשורת,
הדגישו בכירי הפרקליטות כי התזכיר איננו סופי וכי ישנה חשיבות רבה לדעה של התקשורת, היכולה אף להשפיע על הנוסח הסופי של הצעת החוק המדוברת. הגורמים אף ציינו כי זו פעם ראשונה שמתקיים כנס כזה במעמד נציגי התקשורת.
רז נזרי, המשנה של היועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, הוסיף כי "בשבועות האחרונים הועלו הצעות חוק שונות שניתן אולי היה לקשר עם הנושא הזה, אך אין כל קשר. החוק לא צריך להיות מוצג כחוק ההשתקה 2 או כחוק לשון הרע 3", הדגיש.
לפנייה לכתב/ת 
