לא למדנו כלום. גם צאצאי העולים לא נקלטים

קליטתם של עולי אתיופיה לא רק שאינה משתפרת עם השנים, אלא שמצבם של אלו אשר נולדו בארץ קשה יותר משל אלו אשר הגיעו ארצה במבצע משה, אי שם ב-1984. צאציאי העולים מאתיופיה עדיין נתקלים בקשיים ומחסומים, ולא רק זאת אלא שהחברה הישראלית והמדינה טורקות בפניהם דלתות ומערימות קושי על קושי. זאת בנוסף למאבק הקיום היומיומי, ההופך קשה שבעתיים לנוכח קשיי קליטה. הדור אשר בצאתו מביתו רואים בו אתיופי זר ובבית הוריו כבר נתפס כישראלי-מקומי יליד הארץ, מתקשה לגשר על הפער.

מסקנות עגומות אלו עולות מנתונים שנאספו על מנת ליצור תמונה מלאה של השתלבותם של יוצאי אתיופיה. הנתונים הם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ג'וינט-מכון ברוקדייל ומתוך מחקריה של ד"ר חן ליפשיץ מהמכללה האקדמית אשקלון. המחקרים הללו נערכו לקראת כנס בנושא קליטת עליית אתיופיה, שייערך ביום שני במכללה האקדמית באשקלון.

בשנים האחרונות, חלו מספר מגמות מעודדות – של צמצום אחוז המבוגרים בעלי השכלה של עד 8 שנות לימוד מ- 77% ב- 1996 ל- 54% ב- 2007. כמו כן נרשם שיפור באחוז בעלי השכלה של 13 שנות לימוד ויותר – מ- 6% ב- 1996 ל- 14% ב- 2007. נתונים מעודדים אלו מסייעים גם שיפור ההשתלבות של עולים מאתיופיה בעבודה, ובעבודה מקצועית בפרט. אולם, עדיין, רק כמחצית (53%) מהגברים וכשליש (32%) מהנשים משולבות בעבודה.

מהנתונים עולה כי המשפחה יוצאת אתיופיה, אשר חווה את המעבר מאתיופיה, המסורתית לישראל, המערבית – מתמודדת עם מספר קשיים ייחודיים, גם לאחר שנים של שהות בישראל:

• אחוז המשפחות החד הוריות גבוה במיוחד – 27%, (לעומת כ- 13% בקרב האוכלוסייה היהודית הוותיקה).
• כשני שלישים (65%) מהקהילה הינם ילדים עד גיל 18 בהשוואה ל 24% בקרב האוכלוסייה היהודית הוותיקה.
• כמחצית (48%) מהמשפחות עם 3 ילדים (עד גיל 17) ויותר – לעומת כ- 30% מהמשפחות היהודיות הוותיקות.
  

הקליטה רחוקה מלהיות מושלמת(צילום: חגי דקל)

האחוז הגבוה של משפחות גדולות ומקורות ההכנסה המצומצמים העומדים לרשות המשפחות, מביאים לכך שכמחצית מהמשפחות (52%) מהמשפחות יוצאות אתיופיה חיות מתחת לקו העוני (לעומת 15% מכלל המשפחות היהודיות הוותיקות), על כל ההשלכות לכך. ד"ר ליפשיץ מציינת כי המחסור הכלכלי מעמיד את ההורים בסיטואציה מתסכלת, בה הם אינם יכולים לממן עבור ילדיהם שירותי העשרה, מורים פרטיים ונגישות למחשבים ולאינטרנט, המהווים מרכיב חשוב עבור כל ילד בישראל.

ווביט וורקו מנגיסטו, דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטה העברית, אשר עלתה בעצמה במבצע משה בשנת 1984 ועובדת כיום כחוקרת נוער בסיכון בקהילה האתיופית טוענת: "לצערי אני יכולה לומר שהקליטה נהייתה יותר קשה. מצב קליטתם בחברה הישראלית של מי שהגיעו במבצע משה טוב יותר ממי שנולדו כאן בארץ. צאצאי העולים מאתיופיה עדיין נתקלים בטריקת דלת, בחוסר נכונות ומוכנות לקבלם, ומוסדות המדינה אינם קשובים לצרכיהם. מנגד, המשפחות שעסוקות בהישרדות יומיומית לא תמיד פנויות לתת את התמיכה הרגשית במובן התרבותי המקובל בחברה הישראלית".

ממצאים ראשוניים מעבודת הדוקטורט של מנגיסטו מדאיגים מאד ומצביעים על אחוז גבוה של נשירה, גלויה וסמויה, מהלימודים. מנגיסטו מוצאת כי האפליה מצד המורים על רקע מוצאו האתיופי של התלמיד וחוסר היכולת של המשפחה לתמוך רגשית בנערים, משפיעה על נשירתם מהמערכות השונות. לטענתה, המערכת בישראל לא למדה מהטעויות של שנות ה-50, "כאילו דבר לא נלמד...".

קידומם תלוי בהעצמת ההורים. דור שני לעלייה(צילום: עופר עמרם)

מנגיסטו מוסיפה "אני מאוד רוצה להיות אופטימית ומאמינה שניתן להביא לשינוי, אבל לשם כך כל המערכות הממסדיות צריכות להתאמץ. קהילת יוצאי אתיופיה נמצאת בהתמודדות והישרדות קיומית. אנחנו לא יכולים להאשים את ההורים שהם לא מעורבים ולא לוקחים אחריות. אם המערכת תדע לשתף את ההורים כשותפים שווים בכל התהליכים ולא להתייחס אליהם כאל 'דור מדבר', נוכל להצליח. אני מניחה שהשתלבותם של בני הנוער בחברה תהיה טובה יותר אם נעצים את ההורים, ו'דור המדבר' יהיה דור שאפשר גם ללמוד ממנו. למשל, שיתוף ההורים בוועדות בית ספריות, בתחומי מוסיקה, אומנות או ספורט שבהם הם יכולים לתרום מהידע שלהם, ובכך להעצים את דימויים העצמי של הנערים, ולהגביר את המוטיבציה לשילוב בחברה הישראלית".

ביום שני הקרוב, 19.12.11, יתקיים כנס 'התבוננות במודלים של הצלחה בקרב קהילת יוצאי אתיופיה', במרכז הכנסים הבינ"ל במכללה האקדמית אשקלון. הכנס פתוח לקהל הרחב וללא תשלום. הכנס יפגיש אנשי מקצוע יוצאי אתיופיה וישראלים ותיקים, העוסקים בקידום הקהילהלתיאום הגעה לכנס, יש ליצור קשר: 08-6789269, או במייל: liz@ash-college.ac.il