ירידה לצורך ירידה: שוק המאמנים בארץ קורס
למרות הניסיון, המנהיגות, וההישגים הרבים, מאמנים איכותיים לא מוצאים את דרכם בישראל. יצחק שום, מרקו בלבול, משה סיני ומאמנים נוספים מנסים להסביר. ומה דעתכם? טקבקו
שוק מאמני הכדורגל בישראל מעולם לא היה רע כפי שהוא היום. מאמנים טובים, מנוסים ובעלי הישגים, שעשו דבר או שניים בחייהם, ממתינים להצעות מעניינות, אבל רוב הקבוצות מצמצמות תקציבים ומעדיפות מאמנים צעירים וזולים, שגם מוכנים לשמוע מהבעלים רעיונות מקצועיים. בלשון הרחוב קוראים לזה תכתיבים. הקהל לא פראייר, וממשיך להדיר רגליו מהמגרשים (פרט למשחקים מרכזיים), ורק התקשורת ממשיכה למלא תוכן בעיקר ממה שסביב הכדורגל, כדי שיהיה מעניין.
עוד ב-ynet ספורט:
- כריס פול לא יכול לחכות לעלות על המדים של הקליפרס
- לנדון דונובן חוזר לפרמייר ליג, נחשו לאיזו קבוצה?
- יורוליג פוסט: חגיגות ה-60 של מכבי תל אביב
"כשתראה מאמן מחייך, תודיע לי", כך אמר לי יצחק שום בן ה-63, שבעשור האחרון נחשב למאמן המעוטר ביותר. "פרט לרן בן שמעון, מאמן כדורגל בישראל לא מסוגל לחייך כי מכים אותו בכל המקומות. אני אקצין ואומר שאנחנו בתקופה הגרועה ביותר מבחינת מעמד המאמן. ברגע שמאמן צריך להביא אוכל לילדים, הוא מתפשר ומוכן לקבל תכתיבים. רק מאמן שיש לו גב כלכלי, ואני ביניהם, מרשה לעצמו לעמוד מאחורי דברים שהוא מאמין בהם", הוסיף שום.
שום הוא שם אחד מתוך רשימה ארוכה של מאמנים מכובדים שיושבים על הגדר. לצידו ממתינים להצעות אלי גוטמן, משה סיני, אלי כהן (השריף), מוטי איוניר, ניר קלינגר, ניצן שירזי, אורי מלמיליאן, מרקו בלבול, גיא עזורי, דוד אמסלם, מומי זפרן, מישל דיין, ירון הוכנבוים,
סלובודן דראפיץ', תומר קשטן, שרון אביטן, וזה עוד בלי שהזכרנו את אברהם גרנט, שמחפש קבוצה רק בשוק האירופי.
חמישה מועדונים כבר החליפו העונה מאמנים: בית"ר ירושלים, מכבי פתח תקווה, הפועל חיפה, באר הפועל שבע ועירוני רמת השרון. בעונה הבאה יקטן מספר הקבוצות בליגת העל ל-14, ועימו גם ילך ויחריף מרוץ המאמנים אחרי משרה פנויה. כבר העונה הצטרפו לליגת העל שלושה מאמנים שלא אימנו בה בעבר: טל בנין, ניסן יחזקאל ומנחם קורצקי/זפרן, מה שהכניס את השוק לסחרור.
אז כיצד קורה שמאמן עם הישגים מצוינים נמצא מחוץ למגרש? שום קיבל בחודש האחרון שלוש הצעות אימון בישראל, אבל סירב לכולן, כי לא ראה עצמו מתאים. למכבי תל אביב סביר שהיה הולך, אבל משהו בדרך השתבש.
שום, כמו גם מאמנים נוספים, בוחרים מרצון לשבת על הגדר ולהמתין להצעה טובה. קלינגר, שהתפטר מהפועל ב"ש, יכול היה לעבוד היום בהפועל חיפה שרצתה אותו, אבל העדיף להמתין לקבוצה עם אפשרויות גדולות יותר.
סיני בן ה-50 הוא דוגמה למאמן עם אורך רוח, שאחרי עבודה טובה בנבחרת הצעירה ובנבחרת הבוגרת, לא חיפש לאמן רק במועדונים גדולים, אלא הסכים לעבוד בליגה הלאומית ולבנות תשתית צעירה בתקציב נמוך במכבי הרצליה, מתוך הערכה שהצלחה כזו תיזקף לזכותו כשירצה לחזור לליגת העל.
ואכן, ההצלחה של סיני לא נעלמה מעיני מועדונים בליגת העל, אבל הוא נפגע בגלל היושר שלו. בפגרה הונחה בפניו הצעה סגורה ממכבי פ"ת, אבל סיני כבר נתן הבטחה לבני יהודה והמתין לחוזה, אלא שבסוף הזהובים מינו את יוסי אבוקסיס, ופ"ת שלא יכולה הייתה לחכות, החתימה את בלבול.
סיני, שטיפח שחקנים צעירים רבים במהלך הקריירה שלו, סיפר: "הכל מתחיל ונגמר בכסף. המצב היום הוא שתקציבי המועדונים נמוכים, וקשה לראשי המועדונים למנות מאמן בכיר שלוקח נתח גדול מהתקציב. הם מעדיפים מאמנים צעירים ולא בררניים בשכר, כאלה שלוקחים כל הצעה, העיקר לעבוד.
"לצערי, יש גם מאמנים שעובדים בקבוצות בוגרות ואפילו במועדוני נוער ומעולם לא היו שחקנים, כאלה שמלמדים כדורגל מהתיאוריה, ובעלי המועדונים לא נותנים על זה את הדעת. כשבעל מועדון ממנה מאמן עם ניסיון הוא יודע מה הוא מקבל, ובעיתות משבר המאמן המנוסה יודע כיצד להגיב. האמת היא שבקבוצת בוגרים תמיד יש משברים".
עוד ב"צבע טרי", כתבות המגזין של ynet ספורט:
בלבול בן ה-44 הוביל את בני סכנין לאחת העונות הטובות בתולדותיה ב-2009, וסיים במקום השביעי המרשים. לאחר תקופת מנוחה עבד באנגליה כשנה ומשם הגיע למכבי פ"ת. בלבול הצליח בקבוצה, אבל עבד בסביבה מאוד בררנית בלי אורך רוח מצד הבעלים, ולבסוף פוטר.
בלבול, מסוג המאמנים שמשקיע המון בקבוצות בהן הוא עובד, אמר: "זה מבורך שמקצוע המאמן הפך למבוקש, וכמו בשוק עורכי הדין, גם אצלנו נוצרת תחרות, זה קיים בכל העולם.
בעונה שעברה כשחיפשו מאמן לקבוצת המילואים של ווסטהאם, 300 מאמנים הגישו הצעות. הצעירים שאפתנים, אבל בשוק הזה, רק המקצוענים ישרדו, דרור קשטן הוא דוגמה טובה".
קלינגר בן ה-45, שזכה באליפות וגביע מדינה עם מכבי ת"א, והוביל אותה לליגת האלופות, מוסיף: "אני מתאר לעצמי שלא אשאר הרבה זמן מחוץ לכדורגל, אבל אלך למועדון מבחירה שלי, כשארגיש שזה מתאים לי. זה דווקא טוב לעשות הפסקה מאימון מפעם לפעם כדי להתרענן ולעבור השתלמות. לצערי, בשביל הפרנסה, יש מאמנים שלא עומדים על עקרונות, והמקצוע שלנו נפגע מכך".
אלי כהן יצא לחופשה מרצון כדי לבנות בית, ולקראת העונה הבאה בכוונתו לחזור ולאמן. כהן, שנחשב למאמן מצליח וזכה באליפות עם בית"ר ירושלים ובגביע מדינה עם מכבי ת"א, אמר: "למאמנים שלא מוכנים להתפשר בנושאים מקצועיים זה לא פשוט לעבוד במועדון עם תקציב נמוך. זה מאלץ אותנו להתפשר, ואחר כך זה משתקף בתוצאות.
למאמנים המוכשרים אין תחליף, ולכן את קשטן, יוסי מזרחי, גוטמן ואחרים תמיד ירצו, כי הם לא שכחו את העבודה. ללכת על מאמן צעיר זה הימור שלא כל בעל מועדון לעשות. במקרה של בן שמעון זה הצליח יפה".
"בועטת", מדור הרכילות של ynet ספורט:
בליגה הלאומית המצב אפילו מסובך יותר. פרט לפרדי דוד, לופא קדוש ואלי מחפוד, יתר המאמנים הם או כאלה שהשלימו עם היותם מאמני ליגה השניה, או כאלה שהיו מאמני נוער וקיבלו קידום, כמו שקרה במכבי הרצליה, הפועל כפ"ס ועירוני בת ים.
המוכשרים ביניהם ודאי יכנסו למעגל התחרות בליגת העל עוד ארבע או חמש שנים. בינתיים, מאמני הליגה הלאומית עובדים בתקציבים נמוכים, לרוב עם שחקנים אלמוניים, ונמצאים רחוק מהכותרות. מישהו למשל יודע מי המאמן של הפועל נצרת עילית?
לפנייה לכתב/ת 
