המשרד להגנת הסביבה התרשל - נתניה זוכתה
עיריית נתניה זוכתה מעבירות של הטלת מי שפכים לים לאחר שהמשרד לא עמד בנטל ההוכחה. ביהמ"ש קבע, כי המיוחס לנאשמים לא הוכח מכיוון שמקור הזיהום לא נבדק, על אף שניתן היה לעשות זאת בקלות
המשרד להגנת הסביבה לא בדק לעומק מקור של הזרמת שפכים, ובכך כשל מלהוכיח מעל לכל ספק את המיוחס לנאשמים - כך נכתב לאחרונה בנימוקי הכרעת דין של בית משפט השלום בכפר סבא, לזיכויה של עירייה נתניה ובעלי תפקידים בה מעבירות הטלת מי שפכים לים.
- דו קיום? ביוב ישראלי-פלסטיני הורג עצי זית
- ביי מקדחה, היי רובוט: החלפת צנרת במאה ה-21
- מדרשה דתית חשודה בהזרמת ביוב לשמורת טבע
תחילת הפרשה בשנת 2004, אז הגיש המשרד כתב אישום כנגד העירייה ומי שהיו מנכ"ל העירייה וראש מנהלת המים באותה עת, בגין עבירות הטלת שפכים לים. בכתב האישום נטען, כי במועדים שונים בשנת 2003 איתרה מפקחת מטעם המשרד, זרימה של שפכי ביוב מתעלות ניקוז בעיר לים, זאת לטענתה כתוצאה מתקלות רבות במערכת החשמל בשתי תחנות שאיבה בעיר - תחנת חוף ארגמן שבדרומה ותחנת חוף צאנז שבצפונה".
באשר לתחנת חוף ארגמן נטען, כי מקור הזרמת השפכים אמנם לא אותר בבדיקה מקצועית, בשל הקושי להגיע למערכת הביוב והניקוז, אולם ריח הביוב שהריחה המפקחת באזור, אישש כי זהו אכן מקורם.
באשר לתחנת חוף צאנז נטען, כי הנאשמים ידעו על התקלות אשר גרמו להפסקת פעולת המשאבות, שאפשרה את זרימת השפכים לים. למרות זאת הם לא פעלו לתיקונן, אלא רק לאחר שלושה ימים, וכשהתבקשה העירייה לשאוב את השפכים שנחסמו בתעלת הניקוז, לא עשתה כן, למרות שידעו שהדבר עלול לגרום לדליפה מחודשת.
בכך, טען המשרד, לא נקטו הנאשמים בכל האמצעים הסבירים שהיו בידיהם על מנת למנוע את הזרמת הפסולת לים. בדיון שהתקיים בפני בית המשפט הוסיף המשרד, כי ייתכן שמקור הזרמת השפכים בדרום העיר נבע מתקלה בתחנת שאיבה נוספת באזור- תחנת פלדמן.
הנאשמים: מקור השפכים לא הוכח
הנאשמים שיוצגו על ידי עוד אריה נייגר, טענו בין היתר, כי לא הוכח כי מקור השפכים היה מאזור תחנת ארגמן, וכי המשרד לא ערך כל בדיקה לאיתור מקורם והסתמך אך ורק על ריח הביוב בו חשה המפקחת - המהווה השערה בלבד.
עוד נטען, כי הוספת האפשרות כי מקור השפכים נבע מחוף אחר באזור, מוכיחה כי המשרד עצמו אינו יודע בוודאות אם מקור השפכים נבע ממערכת הביוב העירונית או ממקור אחר, דוגמת הבסיס הצבאי בית גולדמינץ הנמצא בקרבת מקום ואינו נמצא באחריותם.
באשר לשפכים מהחוף הצפוני טענו, כי התקלה במערכת החשמל הייתה חד פעמית ונדירה, כך שלא הי ניתן לצפותה. עוד נטען, כי בכל מקרה לא הובאה כל ראיה המוכיחה שידעו על נסיבות האירוע או הוזהרו לגביהן, אלא נהפוך הוא - העדויות מראות, כי העירייה השקיעה משאבים רבים בתכנון התחנה ותחזוקתה התקינה.
חוש הריח של המפקחת אינו ראיה למקור השפכים
השופטת נאוה בכור זיכתה את הנאשמים מחמת הספק, לאחר שקבעה כי המשרד להגנת הסביבה לא עמד בנטל ההוכחה. באשר להזרמת השפכים בדרום העיר נקבע, כי ישנן כמה אפשרויות חלופיות למקורה - אמנם שתיים מתוכן הן תחנות הנמצאות בשליטת העירייה - תחנת ארגמן ותחנת פלדמן, אך יש אפשרות נוספת לפיה מקור השפכים היה הבסיס הצבאי בית גולדמינץ, הנמצא בקרבת מקום ואינו בשליטת העירייה.
לבסוף נפסק, כי מקור השפכים לא נבדק, על אף שניתן היה בנקל לעשות זאת, והמשרד אף לא פעל על מנת לשלול את האפשרויות החלופיות למקור השפכים. השופטת קבעה כי טענות נסמכו בעיקר על חוש הריח של המפקחת ואין בכך כדי להוכיח כי השפכים הוזרמו ממקום שהיה נתון לאחריות העירייה.
באשר לתקלה שאירעה בחוף הצפוני נפסק, כי המשרד לא הביא כל ראיה המוכיחה כי מי מהנאשמים היה מודע לנסיבות שגרמו לה, כאשר מנגד הוכח כי התחנה תוכננה ותוחזקה כראוי והושקעו בה אמצעים ומשאבים רבים. לפיכך נפסק, כי לא הוכח במידה הנדרשת כי העירייה או מי מטעמה פעלו בצורה לא מספקת או לא נאותה למניעת התקלה.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
