חוק מגרון יידחה: "ישוב כמנוף לחץ על נתניהו"
הצעת החוק הקוראת להכשרת מאחזים ביהודה ושומרון צפויה ליפול היום בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך יוזמיה משוכנעים: הדחייה מבורכת, עיתוי העלאתה בעתיד יתאים יותר מבחינה פוליטית וציבורית. "שלום עכשיו": "הצעת החוק מכשירה גניבה"
תוכנית המגירה של הימין. אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, צפוי "חוק מגרון", הקורא להכשרת מאחזים ביהודה ושומרון, ליפול היום (א') בהצבעת ועדת השרים לענייני חקיקה, בין היתר בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. עם זאת, מודים גורמים רבים בימין כי הדחייה הזו רק תשרת אותם בעתיד - כ"מנוף לחץ מאסיבי" על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שייאלץ בסופו של דבר להתקפל ולהכשיר את המאחזים.
עוד בערוץ החדשות :
גורמים בקואליציה מודים שהעיתוי הנוכחי אינו מאפשר לאשר את החוק, בין היתר בגלל האירועים האלימים בשבוע שעבר. "אנחנו מבינים שהזמן בעייתי מבחינה ציבורית ופוליטית", אמרו גורמים בקואליציה ל-ynet. "כשהחוק יחזור לוועדת השרים לדיון בערר, אנחנו סבורים שאפשר יהיה להעביר אותו או להפעיל באמצעותו לחץ על ראש הממשלה לפתור את בעיית המאחזים".
לפי ההצעה, אותה יזמו חברי הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי) וזאב אלקין (הליכוד) ועליה חתמו 18 חברי כנסת נוספים - בהם כל יושבי ראש סיעות הקואליציה - אם בעל קרקע ביהודה ושומרון לא פנה תוך ארבע שנים מרגע הקמת שכונת המגורים על הקרקע שבבעלותו לבית המשפט, לא יפונו המבנים שנבנו עליה ובעל הקרקע יסתפק בפיצוי עבורה.
יוזמי החוק מודים כי הוא אינו מתייחס לכלל המאחזים ואף הגדירו אותו כ"חוק מגרון". לדבריהם, הוא אמור לטפל במספר מאחזים גדולים, בהם מגרון, רמת גלעד, גבעת האולפנה ואחרים.
לפי גורמים בקואליציה, נפילת החוק בוועדה היא חלק מתוכנית מגירה. לאחר דחיית החוק, לדבריהם, יוגש ערר בעניינו והוא יגיע שוב לוועדת השרים, הפעם בזמן "נפיץ" פחות וכשנושא ההתנחלויות לא יעמוד בראש סדר היום, כפי שקורה כעת, על רקע אירועי "תג מחיר" ותקיפת מפקד חטיבת אפרים. "אנחנו מבינים שהזמן הוא בעייתי מבחינה ציבורית ופוליטית", הבהירו.
על פי הערכות, יוזמי החוק אף מעדיפים שהוא ייפול בוועדה ויעלה לדיון נוסף בערר מאוחר יותר, מאשר שיעבור ויעלה לדיון על שולחן הממשלה, שם "ייבלע" בין מאות עררים אחרים, הממתינים אף הם לדיון. "אנחנו מבינים שמדובר בתקופה בעייתית להעביר חוק כזה", הודה גורם פוליטי. "זה לא נכון מבחינה ציבורית ופוליטית. ברגע שהחוק ייפול, יתחיל סיפור חדש והוא יחזור לוועדה בזמן טוב יותר".
"החוק מתייחס לשישה או שבעה מאחזים שעומדים על סדר היום", אומר אורלב. "מה שמאפיין את היישובים הוא גודלם. בכולם מתגוררות כמה עשרות משפחות זה שנים ארוכות וטענת הבעלות הגיעה מאוד מאוחר. היישובים הללו חוברו לחשמל, נלקחו משכנתאות, נבנו גני ילדים ועוד", הדגיש.
אורלב אף התייחס למאבק נגד הכשרת היישובים, המנוהל, לטענתו, בעיקר על בסיס משאבי ארגוני השמאל. "מה שמקומם הוא שמי שהגישו את דרישת הבעלות הם ארגוני שמאל שעבדו קשה כדי למצוא כל בדל ראיה על מנת לתבוע בשם בעל הקרקע. בעיניי, מדובר בדבר מעצבן ומרגיז שאותם ארגונים שלא מצליחים להשיג מטרותיהם באמצעים דמוקרטיים עושים זאת באמצעות בית המשפט".
"די לאפליה בין התנחלויות לבין תל-אביב"
ח"כ אלקין הוסיף כי "הנקודה הבסיסית היא שאם אדם מתיישב במקום, הרשויות מעורבות ואף אחד לא בא במשך שנים לטעון לבעלות, אי אפשר לפנות אדם על לא עוול בכפו. לגישה הזו יש גם בסיס משפטי שאומר שניתן לפתור זאת באמצעות פיצוי בלבד".
לדברי ח"כ דני דנון, שחתום אף הוא על ההצעה, החוק יהווה מנוף לחץ למציאת פתרון לבעיית ההתנחלויות. "אנחנו רוצים להפסיק את האפליה שקיימת בין יהודה ושומרון לתושבי תל-אביב", אמר. "אם קיימים מקרים שצריך לפצות בעל קרקע, אז תימצא הדרך לפצות בלי לפגוע במשפחות. המטרה של החוק הזה היא, בין היתר, לקדם את הקמת הצוות הממשלתי לאישור המאחזים ולהגביר את המוטיבציה למציאת פתרון".
מזכ"ל "שלום עכשיו", יריב אופנהיימר, סבור כי "הצעת החוק מנוגדת לעקרונות משפט חוקתיים בסיסיים. היא מכשירה דבר גניבה ושוללת מאדם שדורש בעלות על הקרקע את הזכות לקבלה שוב לחזקתו. אם ההצעה תעבור כלשונה, המתנחלים
שפלשו לאדמות פרטיות במאחזים שנמצאים על הפרק יזכו לחסינות ויוכלו להישאר בשטח. גם אם החוק יעבור את הליכי חקיקה, ספק רב אם יימצא משפטן אחד בפרקליטות שיסכים להגן עליו בבג"ץ".
עורך הדין מיכאל ספרד התייחס אף הוא לחוק, ואמר כי "מדובר למעשה בחוק של הלאמה, בדומה למה שנהוג היה במשטר הקומוניסטי, שם היו חוקים שגרמו לאדמה פרטית להפוך לקניין של המדינה". לדבריו, משמעות ההצעה היא "הלכה למעשה, הלאמה של קניין פרטי בכוח. במשך שנים, המתנחלים מתלוננים על כך שאדמות שהיו יהודיות לפני 48 לא מוחזרות לידיים יהודיות. החוק הזה פותח אפשרות שגם אדמות שהיו של יהודים לפני 48 לא יוחזרו לידיים יהודיות אלא למי שמשתמש בהם כרגע", הדגיש.
לפנייה לכתב/ת 
