הגשם לא מגיע, ואתם תשלמו על זה ביוקר
החקלאים חוששים שדצמבר היבש מבשר רעות, וכבר נאלצים להשקות את הגידולים במים מתוקים או במי קולחין. זאת לאחר שכבר ייבשו מטעים שלמים: "עשינו לעצים משפט שלמה, מי לחיים ומי למוות". את מחיר ההשקייה תשלמו בסופרמרקט
עוד דיווחי בצורת בחדשות ב-ynet:
מחקר: בעשורים הקרובים - פחות גשם בצפון
טיפות גשם ברחבי הארץ אך החקלאים עדיין צמאים גשמי נובמבר: עוד סנטימטר בלבד לכנרתרק 17 אחוזים מכמות המשקעים הממוצעת בחודש דצמבר ירדה השנה, וספק אם המערכת החורפית שצפויה בסוף השבוע תצליח להביא ליישור קו של מאזן הגשמים החודשי. "כבר שלושה שבועות שלא ירד גשם משמעותי, אנחנו במצב גרוע ביחס לדצמבר מבחינת הכמויות", הסביר החזאי נחום מליק מ"מטאוטק". "זה לא בהכרח מצביע על מגמה שלפיה החורף הקרוב יהיה שחון. אבל צריך לזכור שאנחנו צריכים גשם לשתייה וגשם לחקלאות. בקשר לשתייה - החורף עוד לפנינו, אולם מבחינת החקלאות זה לא טוב. החיטה אולי נבטה אבל בינתיים צריך להשקות אותה ואין גשם".
עופר ברנע מקיבוץ חולתה בגליל העליון צריך לדאוג להשקייה של 15 אלף דונם גידולי שדה, "כמו להשקות את חצי עפולה מבחינת שטח. את החיטה שזרענו באמצע נובמבר אנחנו משקים עכשיו בממטרות, כי לא יורד גשם, וברור שזה מייקר את העלויות", הסביר. "כשזורעים חיטה מתבססים על גשמים, וכשאין גשם משתמשים במכסות המים שקיבלנו, ואם חורגים מהן, משלמים קנסות", הוסיף ברנע.
"מכסות מים" הן כמעט קללה עבור חקלאים כמו גיא בן דור מיסוד המעלה. "מהשנה הבאה אמורים להחזיר לנו את מכסות המים שקוצצו בעשור האחרון. הטילו עלינו קנסות מטורפים, נאלצנו לקצץ ולשלם מיליוני שקלים קנס על חריגה מכל מכסת מים. בחמש השנים האחרונות ירדה הצריכה השנתית של מים מתוקים לחקלאות מ-1.2 מיליארד קוב ל-450 מיליון קוב. ומי שספג את המכה הם החקלאים בצפון. היה צריך לייבש מטעים. עשינו לעצים 'משפט שלמה' - מי לחיים ומי למוות".
המקל והגזר
בן דור ועמיתיו נדרשים להשקיע כעת הרבה יותר כסף לגידול הגזר שלהם, מפאת הצורך בהשקייה יזומה, ולכן הצרכן ייאלץ לחטוף את המקל כשיגיע לקופה עם שקית גזרים. גם דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים יודע מי ישלם את מחיר ההתייקרות. "את הגידולים שזקוקים למים עכשיו, כמו האשכוליות, התפוזים והלימונים, חייבים להשקות כדי לשמור על החיוניות שלהם. ברור שהשקייה בעונה זו מייקרת את העלויות, היא באה על חשבון מכסות המים שהוקצבו לחקלאים", אומר אמיתי.
"כשעלויות היייצור גבוהות יותר מהממוצע, הן בסופו של דבר יתגלגלו לצרכן. הסיבות לכך הן מחסור בגשמים, קרה, מחירי מים גבוהים וקיצוץ במכסות מים לחקלאים".
רוב החקלאות בישראל מתבססת על השקיית מי קולחין, מי ביוב שממוחזרים לצורך השקייה בלבד. 75 אחוז מהביוב ממוחזר לשימוש חוזר, לדברי אורי שור מרשות המים, אך בן דור הסביר כי בצפון נאלצים חקלאים רבים להשקות במים מתוקים, כיוון שאין די מי קולחין באזור.
תקוותם של חקלאים רבים לשיפור במצב אולי תתממש עם התקדמות פרויקט ההתפלה של רשות המים. כיום פועלים שלושה מפעלי התפלה, באשקלון, בפלמחים ובחדרה, המספקים 40 אחוזים מהמים. עד סוף 2013 מתכננים ברשות המים להתפיל 70 אחוזים מהמים לצרכים אלו, ועד סוף 2020 להתפיל 100 אחוז מהם. על פי ההערכות מדובר בהתפלה של כ-750 מיליון קוב מים בשנה, שתביא אולי להתייצבות משק המים.
"משק המים נמצא כעת בגירעון של קרוב לשני מיליארד קוב מים", הסביר שור. "הגשמים שירדו בחודש נובמבר תרמו אמנם לעלייה של סנטימטר אחד במפלס הכנרת, אבל לעומת זאת נרשמה ירידה של 30 סנטימטר במפלס בחודשיים האחרונים. אנחנו נמצאים רק 70 סנטימטר מתחת לקו האדום התחתון", ציין שור, והסביר כי לכנרת חסרים 4.9 מטרים כדי להגיע לקו העליון. "המטרה של מפעלי ההתפלה היא לשקם את מקורות המים הטבעיים. מובן שיש כרגע פגיעה בחקלאות. חקלאים נאלצו לעקור מטעים של 15 שנה, אבל אין מה לעשות, אם אין לך – צריך לקצץ".
לפנייה לכתב/ת 
