שיר נקמה שצונזר: כך הפך מעוז צור להמנון חנוכה

המקצב העליז של הפיוט "מעוז צור" לא מסגיר את הביוגרפיה הקשה שלו. השיר החגיגי הזה, שהולך טוב עם סופגנייה ונרות, נכתב ככל הנראה בגרמניה של תחילת המאה ה-13, בהשראת מסעות הצלב. מדובר באחת התקופות האיומות שידעה יהדות אשכנז: במשך 200 שנה יצאו תשע מסעות צלב מרכזיים, שבמהלכם הושמדו קהילות יהודיות שלמות.

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• צפו: נוסעת בחזית קווי המהדרין
• מצגר נגד קווי המהדרין: לא מדינה של החרדים
• מתי מדליקים נרות חנוכה? ועד מהלכות החג  
  

העובדה שהעם היהודי שרד כל-כך הרבה שנים איפשרה לו לצבור לא-מעט סיבות לנקמה, והפיוט "מעוז צור" מפרט רק חלק מהן. ארבעה בתים מתוך שישה מתארים לפי סדר כרונולוגי את האימפריות ששיעבדו את עם ישראל בעבר - מצרים, בבל, פרס ויוון. מאחר שאצלנו לכל חג יש אסון משלו, ניתן היה להצמיד את השיר הזה גם לפסח ולפורים, ואכן ישנה סברה כי הוא לא נכתב מלכתחילה לחנוכה, אלא שודך אליו בהמשך.

"יש מעט מאוד פיוטים לחנוכה וזה די מתמיה", אומרת חנה פתיה, עורכת ראשית באתר הזמנה לפיוט, "לא בטוח שהפיוט הזה יועד לחנוכה, אבל אולי הוא נקשר אליו נוכח מיעוט הפיוטים המתאימים לחג. אנשים חיפשו מה לשיר על-יד הנרות, ומספיקות כמה מילים כדי ליצור את האסוציאציה המתאימה. בשיר הזה יש לנו גם את 'חנוכת המזבח' וגם את 'יוונים נקבצו עלי', אז זה התאים. מאחר שזהו השיר היחידי שהודפס בסידורים עתיקים, אני מעריכה שזה השיר היחידי שהכירו לחנוכה".

פרופסור אפרים חזן, המתמחה בשירה ופיוט עבריים בימי הבניים, לא לגמרי מסכים עם פתיה ונוטה לראות בפיוט שיר שכן נכתב דווקא לחנוכה: "הפתיחה של הפיוט רומזת, לדעתי, לכך שהוא כן נכתב לחג, שכן הוא מתחיל בחנוכת המזבח. אבל מה שמייחד אותו היא העובדה שהוא נתפס כל-כך חזק".

מי מכיר את מרדכי?

אז למה דווקא "מעוז צור" הפך להמנון? לא לגמרי ברור. פתיה מטילה את האחריות על הגננות: "מי שהפך אותו לנפוץ בארץ הן דווקא הגננות", היא מסבירה, "ההגמוניה האשכנזית בראשית המדינה הביאה לכך שזה היה השיר שלימדו בגן לקראת חנוכה, וזה השיר שהילדים הביאו איתם הביתה וכך גם ההורים שמעו. השיר הזה לא מופיע בשום מחזור פיוטים ספרדי. התיווך בין הפיוט האשכנזי לקהילות הספרדיות נעשה פה בארץ, כשבהמשך כל קהילה הלבישה עליו לחן שהתאים לה". אגב, יש משהו מעט אירוני בלחן המוכר שרובנו שרים, שכן מדובר כנראה במארש גרמני מהמאה ה-16.

את השיר כתב, כך מעריכים, פייטן בשם מרדכי, שאותיות שמו מוטבעות בראש כל בית. חוקרים לא הצליחו לזהות באופן מובהק במי מדובר, ולרוב נוטים לייחס את הטקסט לפייטן בשם מרדכי בן יצחק. כך או כך, מתברר שהפיוט הפופולרי הוכר במשך מאות שנים בגירסה מצונזרת: הבית השישי והאחרון "נעלם" לתקופה של כ-500 שנה, והופיע באופן מפתיע רק בתחילת לפני יותר מ-200 שנה באמסטרדם.

הסיבה להדרתו של הבית האחרון מהשיר נעוצה באופיו. אם הבתים הראשונים של השיר עוסקים בהיסטוריה, הרי שהבית האחרון מדבר בזמן הווה ודורש ישועה, אבל לא בסגנון של זאב וכבש, אלא משהו יותר נקמני, כמו: "חשוף זרוע קודשך וקרב קץ הישועה, נקום נקמת דם עבדיך מאומה הרשעה".

אמנם רעיון הנקמה מופיע כבר בתחילת השיר במילים: "לעת תכין מטבח/ מצר המנבח" שבו המשורר לא מסתיר את רצונו בכך שאלוקים יטבח באויביו, אבל הבית האחרון סוגר ומבהיר שלאור כל המתואר לעיל - יציאת מצרים, גלות בבל ואחרים - באמת שהגיע הזמן לעשות משהו ומהר.

בית שנכתב בשואה

הופעתו הפתאומית של הבית האחרון עוררה מחלוקת בקרב חוקרי הפייטנים האם מדובר בבית מקורי או בתוספת מאוחרת. בספר "אוצר השירה והפיוט" מציין העורך, ישראל דוידזון, כי ייתכן שמדובר בתוספת מאוחרת או שחלק זה הושמט "מתוך אהבת השלום". רוב החוקרים בני ימינו סוברים כי רגש השלום לא היה זה שכיוון את היהודים, אלא צנזורה כתוצאה מפחד.

חזרתו מהגלות של הבית האחרון גם יצרה יחס מיוחד לשיר - ואיפשרה במהלך הדורות לאנשים שונים להוסיף לשיר בתים משלהם לפי הצרות

שפקדו אותם באותה התקופה.

"במשך הדורות יהודים תמיד הזדהו עם השיר, הוסיפו לו בכל דור בית שהתאים לתקופה", מסביר פרופ' חזן, "כל דור מוצא בו את הביטוי שלו ואת הסיבה להצטרף אליו, זה נובע מכך שהוא עוסק בצרות העיקריות שפקדו את ישראל, ומאז שהוא נכתב אנשים בכל דור ממשיכים להרגיש שגם בתקופתם הצרות לא נעלמו".

בתים חדשים רבים נכתבו לפיוט, וב-1971 גם נעמי שמר כתבה בהשראתו את השיר "שבחי מעוז" - על המוצבים (מעוזים) שהותקפו במלחמת ההתשה. אחת התוספות העצובות שנכתבו לשיר היתה בסוף המחצית הראשונה של המאה ה-20, בזמן מלחמת העולם השנייה, על ידי הרב יצחק סמואל, שהובל לאושוויץ ב-1941 ונרצח שם. הוא הוסיף לשיר בית משלו:

"אל תתן ה' מאוויי רשע/ זו גרמניה של אדום

שאלמלא הם יוצאים/ לכל העולם אין שלום

זממו אל תפק שלא ישחית את ישראל

והשב שבות שבטי יעקב והושיענו למען שמך"