קציר המלח: המדינה תוותר לכיל על מס רווחי יתר

המשא ומתן בין חברת כימיקלים לישראל (כיל) לבין משרד האוצר, באשר למימון קציר המלח בים המלח, הגיע במהלך סוף השבוע לנקודת סיום. צוותי המשא ומתן הגיעו להסכמה על המתווה הכללי וכעת הם ממתינים לראות האם דירקטוריון כיל מצד אחד, וראש הממשלה ושר האוצר מצד שני, יקבלו את ההסכמות ויאשרו אותן.

• מו"מ בין כיל לאוצר: קציר מלח תמורת מס רווח  
• המבקר: "מפעלי ים המלח נהנים מהקירבה לשלטון"
• טרום-חנוכה במפעלי ים המלח: אייפד לכל עובד
• מי באמת אשם בהרס ים המלח?
  

על פי המתווה שעליו הוסכם, כיל תממן 90% מעלות קציר המלח, פעולה שנועדה למנוע את הצפת המלונות שלחוף ים המלח, ובתמורה המדינה תימנע מלהטיל מס רווחי יתר על החברה, שמייצרת אשלג ממי ים המלח. 

אם ייחתם ההסכם והמדינה תתחייב שלא להטיל מס מיוחד על מפעלי ים המלח, יסכימו המפעלים להעלאת התמלוגים שהם משלמים למדינה מ-5% ל-10% על מכירות וייצור של יותר מ-2 מיליון טון אשלג בשנה. על פי חוק זיכיון ים המלח, רשאית המדינה להעלות את התמלוגים עד לרמה של 10% בגין ייצור של יותר ממיליון טון בשנה, אך עד כה כל ניסיון לעשות זאת נתקל בהתנגדות נחרצת של המפעלים. 

כמו כן, המדינה התחייבה לתת למפעלים לבצע את פעולות קציר המלח בעצמם ועל פי חישובי העלות שלהם, שעומדים על כ-3.8 מיליארד שקל (2 מיליארד שקל בנייה ו-30 מיליון שקל לשנה תפעול).הערכת העלות של המלונות עמדה על יותר מ-6 מיליארד שקל. 

במידה ותהיה חריגה בעלויות הפרויקט, ישאו המפעלים במלוא העלות של החריגה. עם זאת, משרד האוצר התחייב באמצעים שונים שלא לגרום לעיכוב בפרויקט ואף לסייע בקידומו מול הרשויות הרלוונטיות. 

בסיכומו של עניין, כיל הסכימה לממן את הפרויקט להצלת המלונות בשיעור כמעט מלא, למרות שעד כה נשאה רק ב-40% מעלויות ההגנה על המלונות ולמרות שלמעשה מדובר במלונות שהוקמו בשנות ה-70 לחופי בריכות האידוי של המפעלים חרף אזהרות חריפות של הנהלת המפעלים (שהיו אז בבעלות המדינה) כי בעתיד תגרום פעילותם להצפת המלונות וכי הם אינם נושאים באחריות לנזקים לכשיגיעו. 

לפי ההסכם החדש, המפעלים יממנו 90% והמדינה 10% מעלות קציר המלח, כאשר עד כה מימנו המפעלים 40% מפעולות המיגון, המדינה מימנה 40% ו-20% נוספים היו אמורים להיות ממומנים על ידי המלונות והמועצה האזורית, אך בפועל גופים אלה לא מימנו את המיגון וכעת לא יממנו אותו באופן רשמי.

מנגד, ויתרה המדינה לכיל על כסף רב בתשלום מסים. עוד בספטמבר, כשהיה המשא ומתן בחיתוליו, הגיש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, חוות דעת שלפיה על מפעלי ים המלח לשלם מס רווחי יתר למדינה וכי התמלוגים שהם משלמים נמוכים מדי. 

למדינה ולכיל סכסוך ארוך שנים בנוגע לתמלוגים שמשלמת החברה, שעיקרו שתי סוגיות: האחת, כיל משלמת תמלוגים לפי ערך האשלג שהיא מייצרת. בפועל, היא מייצרת מוצרי המשך רבים נוספים שערכם לעתים גבוה בהרבה. סוגיה שנייה היא שמחיר האשלג בעולם זינק בשנים האחרונות וכיל מרוויחה היום הרבה יותר משניתן היה לתאר כאשר הופרטה החברה בשנת 1995.

בהסכם הנוכחי מסכימה המדינה לוותר על מס רווחי יתר ולהעלות את התמלוגים מ-5% ל-10% במקרה שהייצור יעלה על 2 מיליון טון בשנה. למעשה, סיכמו כיל והמדינה ליישם בהסכמה, ובריכוך מה, את מה שכבר מפורט בחוק זיכיון ים המלח והוא שהמדינה רשאית להעלות את התמלוגים עד לרמה של 10% על ייצור ומכירה של יותר ממיליון טון בשנה. 

להישגי כיל יש לצרף גם את ההסכמה לכך שהפרויקט יבוצע בהתאם להערכת העלות הנמוכה יותר, ואת הסכמת האוצר לרתום את הרשויות לקידומו בפרק זמן מינימלי, מה שיוזיל גם כן את עלויות ביצועו.

המרוויחים הגדולים מההסכם הם המלונות שלחופי בריכה 5 שלא יישאו בעלויות של הפרוייקט הגרנדיוזי והיקר שנועד להצלתם ויוכלו להמשיך ולשכון במיקום יוקרתי על קו המים. את המחיר ישלמו אזרחי מדינת ישראל שיוותרו על ועדת ששינסקי ב', שהייתה עשויה להעלות משמעותית את חלקו של הציבור ברווחים האדירים שגורפת חברת כיל מאוצרות הטבע של המדינה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לידיעה: "שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, מנהל בחודשים האחרונים באמצעות החשב הכללי משא ומתן ארוך ואינטנסיבי בנושא מימון קציר המלך ושיעור התמלוגים. בשבוע שעבר העביר שר האוצר הצעה אחרונה לפיה תישא כיל ברוב המכריע של מימון הקציר וכן תסכים ברצון להכפלת שיעור התמלוגים לטובת הציבור והמדינה. החברה טרם השיבה להצעת השר, ותשובתה אמורה להתקבל עד יום ג' הקרוב בחצות. שר האוצר הבהיר כי במידה ולא תתקבל תשובה חיובית, תוקם תוך ימים ספורים 'ועדת ששינסקי ב'', שתבחן את חלקה של המדינה במשאבי ים המלח".