שנה וחצי למשט: נפגעי השייטת מחכים להכרה
3 חיילים שהותקפו על-ידי נוסעי המרמרה בהשתלטות על המשט לעזה ונפצעו, עדיין מחכים להכרה מלאה כנכי צה"ל. התהליך שאמור היה להסתיים תוך 4 חודשים מתמשך, והם נדרשים להמציא הוכחות אף שהעולם כולו ראה את הלינץ' בהם. משרד הביטחון: הליך התביעה כלל לא נמשך זמן רב
שנה וחצי עברה מאז המשט הטורקי לעזה, שבמהלכו נפצעו חיילי צה"ל בפשיטה על האונייה "מרמרה". אבל באגף השיקום של משרד הביטחון טרם אישרו לשלושה מלוחמי שייטת 13 שנפצעו במבצע הכרה מלאה כנכי צה"ל.
בשבוע שעבר דווח ב-ynet על כך שהמשרד הכיר ראשונית בלוחמי השייטת, שנפצעו באורחים שונים - מבינוני עד קשה, כנכי צה"ל. אלא שמתברר כי ההכרה עדיין אינה מלאה, וזה קרוב לשנה נאלצים החיילים המדוברים להמציא עוד ועוד הוכחות שיאפשרו את ההכרה המלאה בהם כנכי צה"ל.
המשמעות היא שלמרות הזמן הרב שחלף מהאירוע, החיילים טרם קיבלו את מלוא הזכויות, התגמולים וההטבות שייתכן שמגיעים להם. "ההכרה בהם היא חלקית לגמרי, והם צריכים לקבל יותר אחוזים לפי הפציעות שלהם", הסביר ל-ynet גורם יודע דבר, "לא סתם הם שכרו באופן פרטי עורכי דין שמנהלים עבורם את התביעה שהגישו נגד משרד הביטחון".
לדברי אותו גורם, אם הכל היה תקין, את ההכרה המלאה הם היו מקבלים כבר שלושה או ארבעה חודשים אחרי תחילת התהליך. "אין שום סיבה שבעולם שהם יצטרכו לקחת עורך דין. הם חשים מושפלים מעצם הדרישה של משרד הביטחון שימציאו הוכחות על הנזקים שנגרמו להם. אחד הרגעים הכי קשים לנכה צה"ל בחייו הוא זה שבו הוא עומד מול חברי הוועדה הרפואית וצריך להוכיח את נכותו", סיפר הגורם.
"חיילים ערכיים שעשו הכל כדי לחזור לשרת"
תהליך ההכרה בחייל כנכה צה"ל מורכב בין היתר מניסוח דו"חות רפואיים ומגביית עדויות של מפקדים על האירוע שבו נפצע. ככל שהאירוע "טרי" יותר ודיווחי הרופאים זמינים ונגישים יותר, כך גדל הסיכוי לזרז את התהליך מול משרד הביטחון. בחלק ניכר מהמקרים נכי צה"ל פוטנציאלים כלל לא נזקקים לעורכי דין. במקרה הזה, של חיילי השייטת, ההשתלטות על המרמרה והאלימות כלפיהם תועדו בכמה מצלמות, ותמונות הסטילס והווידאו שודרו בארץ ובעולם, מה שאמור היה לזרז את התהליך - אבל לא כך קרה בפועל.
אם משרד הביטחון יסרב להכיר באופן מלא בלוחמי השייטת וידחה את תביעתם, הם יוכלו להגיש ערעור לוועדה הרפואית העליונה באגף השיקום של משרד הביטחון. אם זו תדחה את ערעורם, תינתן להם האפשרות לפנות לבית המשפט. קרובי
הלוחמים הדגישו את העובדה שמדובר בצעירים ערכיים מאוד, שעשו הכל כדי לחזור ולשרת, למרות תהליך השיקום והטיפול שהם עוברים.
הפשיטה על האונייה מרמרה בוצעה ב-31 במאי 2010 לפנות בוקר. אחרי שחיילי צה"ל קראו לספינה, שיחד עם כמה אניות אחרות ניסתה לשבור את המצור על עזה, לעצור, עלו עליה לוחמי השייטת, ואז הותקפו באלימות קשה על-ידי הפעילים - שטענו כי הם "פעילי שלום" אך בפועל היו חמושים וערוכים לקרב. חיילי צה"ל השיבו באש שממנה נהרגו תשעה פעילים טורקים.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "בניגוד לנטען בכתבה, הליך התביעה כלל לא נמשך זמן רב. תביעותיהם של שלושת הלוחמים הוכרו עקרונית ימים ספורים בלבד לאחר שהתקבלו. מאז הם מקבלים טיפול רפואי מלא ודמי קיום חודשיים. מעבר לכך, לא נוכל לפרט מכיוון שלא הוצג כתב ויתור סודיות מטעם הלוחמים, כפי שנדרש בחוק. עובדי אגף השיקום עושים וימשיכו לעשות כל שביכולתם, ואף מעבר לכך, כדי להעניק לעשרות אלפי נכי צה"ל את הטיפול הטוב והמסור ביותר".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
