קצין מג"ב שהרג: "אם לא הייתי יורה, הייתי מת"
רב-פקד ניר סומך שהואשם ברצח בן טל בקיבוץ זיקים ב-2009 אמר בבית המשפט כי אם לא היה יורה בו שלוש פעמים "הייתי נהרג באותו יום". לדבריו, "זה היה טק טק טק, פחות משנייה". על הזמן שחלף מאז סיפר: "סוג של סרט אימה שלא מרפה"
קצין המשטרה שהואשם ברצח חברו מספק לראשונה את גרסתו לאירוע. קצין מג"ב, רב-פקד ניר סומך, טען בעדותו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כי לא הייתה לו ברירה, אלא להגן על עצמו ולירות בבן טל בקיבוץ זיקים לפני כשנתיים. היום (ג') נערכה חקירתו הנגדית שבמסגרתה הודה סומך כי שגה.
הרצח בקיבוץ זיקים - כותרות אחרונות:
קצין מג"ב הואשם ברצח בזיקים: 'לא הגנה עצמית'
חשד: קצין מג"ב ירה למוות בחברו על רקע סכסוך
עוד בחדשות ynet:
בעדותו בחודש שעבר, המתפרסמת כאן לראשונה, שבר סומך שתיקה בת שנתיים והסביר לבית המשפט מה הוביל אותו לשלוף את האקדח ולירות שלוש יריות בטל, עמו היה לו סכסוך קודם.
"נאלצתי לירות בבן כצעד מיידי במצב של אין ברירה", הסביר קצין המשטרה, "כשהוא שועט לעברי עם לום ברזל במרחק של מטר, מטר וחצי ממני... הייתי חייב לפעול כפי שפעלתי ואין לי ספק שאם לא, עם כל הטרגדיה שבעניין, הייתי נהרג באותו יום".
"זה היה טק טק טק"
סומך, המיוצג על-ידי עורכי הדין אבי חימי, יאיר גולן ונחשון שוחט, סיפר כי הגיע ברכב המשטרתי והבחין בבן ובאשתו משוחחים, "כשאני חולף להחנות את הרכב אני הרי מסתכל עליו. באופן ממש אינסטינקטיבי אני עוצר את הרכב, פשוט רץ צועק לטלי לכי, עופי. האקדח נמצא בנרתיק, אני לא יצאתי מהרכב ביריות. אני נכנס לרכב, צועק לו תירגע, והוא פשוט אחוז תזזית".
סומך הדגיש כי כל העימות נמשך שניות בודדות. "הוא תופס את המוט, אני רואה אותו מתכופף, מוציא לום, ואני רואה אותו מתרומם ועכשיו הידיים שלי כבר על האקדח, אני שולף את האקדח, משחרר את הנרתיק ודורך בגובה המותניים, אבל ברור לי שבסיטואציה הזאת אוטומטית יוצא כדור, זה לא משהו שאני אוכל לשלוט.
את שני הכדורים הנוספים שירה הסביר קצין המשטרה כך: "זה היה טק טק טק, פחות משנייה כל האירוע של הירי והמוט והתזוזה והכול. אני חשבתי אולי פגעתי בו והוא נהדף, אולי הוא נבהל מהרעש. אני רואה אותו יורד אליי ובשלב הזה, אין פה הליך של מחשבה, אין לי מה לעשות, אני מסיט את האקדח ויורה עוד שני כדורים לכיוון הראש".
סומך הסביר לא יכול היה לנטרל אותו בצורה אחרת. "הלוואי והייתה לי אפשרות. טווח של מטר וחצי, בן אדם שועט לעברי עם לום, אין שום פעולה אנושית שאני מסוגל לעשות בשביל להתחמק מדבר כזה".
למרות הטענה הזו, בכתב האישום נטען כי הגרסה הזו הופרכה על-ידי עדויות אוביקטיביות שנגבו מעדי ראייה לארוע, בהם חברי קיבוץ המתגוררים במקום. כמו כן מהממצאים הבליסטיים בכתב האישום עולה כי טל נורה ממרחק של פחות ממטר, וכי הירי בוצע מצדו השמאלי, מלמעלה לכיוון מטה, כשטל עצמו אינו עומד אלא ככל הנראה כפוף מטה.
על השנתיים שחלפו בהן סירב להתראיין ולספק את גרסתו אמר סומך: "גזרתי על עצמי שתיקה. רציתי שבית המשפט ישמע בפעם הראשונה את הסיפור ממוצא פי, ולא דרך אמצעי התקשורת".
לדבריו, השנתיים האחרונות היו עבורו "חלום בלהות, סוג של סרט אימה שפשוט לא רוצה להרפות ממני. כל האירוע הזה הוא בניגוד מוחלט למי שאני כאדם. אני האדם האחרון שרצה לפגוע בבן טל. התמונה הזאתי שנתיים הולכת איתי, אני הולך לישון איתה, אני עושה הכול איתה".
סומך הגיב לטענה כי שתל במקום את המוט ואמר "הרי ברור שהמוט היה שמה. לפרסם בתקשורת שאני השתלתי את המוט, שאני מתחנן על נפשי בחדרי חקירות, תיקחו טביעות אצבעות. למה?".
סוגיית הרומן: "האמנתי לאשתי"
במהלך העדות בכה קצין מג"ב כשתיאר את שיחת הטלפון לאביבה, אמו של בן, לאחר האירוע. "התקשרתי אליה, אמרתי לה אביבה אני מצטער, אני ממש מצטער, הוא ניסה להלום בי במוט ברזל ולא הייתה לי ברירה יריתי בו. הוא מת".
בחקירתו הנגדית היום ניסה עו"ד משה סעדה ממח"ש להפריך את גרסתו של סומך לגבי השתלשלות האירועים. לדברי סומך, טל היה אובססיבי לגבי המשפחה, והוא ניסה לעזור ולטפל בו,
בעוד שאם המנוח טענה כי היה רומן בין בנה לבין טלי, אשתו של הנאשם.
עו"ד סעדה שאל את סומך אם לא נראה לו מוזר שהם יעזבו את היישוב בו חיו ויעתיקו את חייהם למקום אחר בגלל בן? "חיי אדם הם מעל הכול. הסיטואציה לא הייתה פשוטה", אמר סומך. כשנשאל על סוגיית הרומן, השיב סומך כי "לאורך כל הדרך האמנתי לאשתי, הספקות נגמרו אחרי יום אחד".
סומך נשאל מדוע לא התלונן כאשר קיבל איומים מבן, והשיב כי "בפרספקטיבה לאחור ברור שלקחתי סיכון אדיר. לא האמנתי שבן יעשה מעשה נואש לפגוע בנו. אני מסכים ששגיתי, הייתי צריך לראות את הסכנה הזו".
לפנייה לכתב/ת 
