את כל הביצים

מכירים את "מבחן הקוף"? זה ניסוי שהולך כבר הרבה שנים, כל פעם בפורמט קצת שונה, ומטרתו להוכיח עד כמה בחירת מניות היא משחק ולא מדע. בגירסה ידועה אחת של המבחן הזה העמידו בצד אחד שורה של אנליסטים מצטיינים, ומולם בחירה אקראית בין ילדה בת ארבע לקוף אמיתי. לאלה ולאלה אמרו לבחור מניות כאוות נפשם, ותיעדו את הבחירות. האנליסטים בחרו בקפידה לאחר ניתוח מעמיק, קריאת דוחות והערכות שווי; הילדה בחרה תוך מספר שניות לפי החשק; והקוף? הוא פשוט זרק קליפות בננה על ניירות אקראיים או משהו בסגנון. בבחינת התיקים כעבור שנה נראה שכל המשקיעים נחלו הפסד מול המדד פעם אחר פעם, והגדילו להפסיד האנליסטים - שרובם ככולם נכשלו מול הקוף ומול הילדה.

לפני כחמש שנים ערך "ידיעות אחרונות" מבחן דומה לחמישה בתי השקעות ולקוף וירטואלי אחד. התוצאות? האנליסטים לא רק שלא היכו את המדד, אלא הפסידו לקוף, שמצידו דווקא הצליח לנצח את המדד וסיים במקום השני. ובואו רק נזכיר שבניגוד לאנליסטים, מר קוף לא היה רשאי להחליף מניות במהלך השנה.

ואם הביצועים של האנליסטים לא משהו, מה נגיד על דמי הניהול? בקרנות מנייתיות עומדים דמי הניהול על שלושה־ארבעה אחוזים בשנה, ולעיתים אף יותר. זה לא רק עולה לנו כסף אלא אומר גם שמנהל קרן צריך לייצר תשואה של כ־20% בחמש שנים, לפני הריבית דריבית, וזאת בנוסף לתשואה שרשם המדד עצמו. אם מלכתחילה הוא לא מכה את המדד, הוא מתחיל איתנו ברגל שמאל של מינוס 20%; אם הוא רושם תשואה כמו המדד, נסיים שוב במינוס 20%. בקיצור, לא היה הרבה יותר פשוט אילו יכולנו לוותר על חסדי האנליסטים והקרנות ולקנות את המדד לבדו? אז ככה חשב גם מי שהמציא את תעודות הסל.

(צילום: gettyimages)

תעודת סל היא נייר ערך בנאלי להפליא. היא מתאימה מאוד למי שרוצים להרוויח בלי יותר מדי כאבי ראש, ולמי שנכנסים לראשונה לשוק ההון ומתלבטים מאיפה להתחיל - מניות, אג"ח, סחורות או אופציות. כמה רווח יש בה? פשוט מאוד: תשואת המדדים היא זאת שיניבו תעודות הסל המחקות את המדדים האלה, בדיוק ובלי חישובים מורכבים.

ניקח לדוגמה את מדד תל אביב 25, המכיל את 25 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר. עלייה של אחוז אחד במדד הזה תניב לנו תשואה של אחוז אחד בדיוק, כאילו קנינו את כל מניות המדד לפי חלקן היחסי בסל; התעודה היא למעשה התחייבות מהמנפיק (גוף פיננסי), המגובה על ידי הבורסה, שיישמר המתאם האמור בין המדד לתעודה.

תעודות הסל נסחרות כמו כל נייר ערך בשלב הרציף, כלומר לאורך כל היום, ולכן ניתן לרכוש ולמכור אותן בכל רגע נתון. חוץ מהסחירות הנוחה, המשקיע מקבל כבדרך אגב פיזור מרבי של ניירות ערך: לרוב מחקות תעודות הסל מדד המורכב מניירות ערך רבים, ולכן נפילה במניה כלשהי אינה משפיעה דרמטית על התיק.

למען הסר ספק, אתם לא צריכים להבין בסחורות או להתעדכן במחירה הנוכחי של אונקיית זהב. עושה השוק (מי שאחראי לתאם בין התעודה למדד) כבר ידאג לתת לכם פער של דולר בין קנייה למכירה, ולאותת לכם שהמחיר הנכון הוא אי שם באמצע. מכיוון שאותו עושה שוק לא באמת מתאמץ בשביל לנהל, ולמעשה לא מפעיל שיקול דעת אלא מחקה את המדד משל היה בעצמו קוף, גם עלויות הניהול שלו לא יסתכמו ביותר מרבע אחוז לשנה. ואגב זהות המנפיק, אל תטעו: התעודה אינה אלא מוצר גנרי, עובדה שרק מגבירה את התחרות על כיסכם, ולכן לא באמת חשוב של מי התעודה - בתנאי שמדובר באותו מדד ובאותה נוסחה.

היתרונות שמניתי כאן אינם שוליים, ומובן שהם לא נעלמו מעיני משקיעים מתוחכמים או סתם כאלה שהבינו שהם יכולים להכות את הקוף. בשנת 2000 הונפקה בישראל תעודת הסל הראשונה, ומאז הפכנו למעצמה של 350 תעודות המנהלות נכסים בהיקף של 50 מיליארד שקל. זה חתיכת דבר גדול. וממש כמו בסלולריים לנפש, כך ישראל ממוקמת ראשונה ובפער ניכר משאר העולם במספר התעודות לנפש.

לפופולריות של התעודות המקומיות תרם מיעוט האפשרויות שמוצעות למשקיע הישראלי. כאן לא סוחרים ישירות בזהב, כסף או קפה; לשם כך צריך למצוא תעודת סל על סחורות, בארץ או בארצות הברית. זה נכון גם בנוגע לתעודות על מדדים סביב העולם, שערי מטבע, ובעצם כמעט כל דבר שאפשר לסחור בו. תוסיפו לכך את התעודות הישראליות על מניות, אג"ח או מדדים סקטוריאליים (בנקים, נדל"ן וכדומה), המאפשרות לקנות סל שלם בלי לבזבז זמן ועמלות על קנייה נפרדת של כל נייר, וקיבלתם פיתרון מעולה לבעיה ישנה.

צורך נוסף וקריטי בבורסה הוא היכולת להרוויח גם בזמן ירידות. התעודות המרוויחות כשכולם מפסידים נקראות תעודות שורט, והן מבטיחות תשואה הפוכה: ככל שהמדד ירד, כך התשואה תעלה. נחזור לת"א 25 ונראה שירידה של אחוז בתעודה רגילה תניב ירידה של אחוז בתעודת הסל הרגילה, אבל בתעודת השורט תניב ירידה של אחוז רווח של אחוז אחד בדיוק. בהיעדר מכשיר אחר בבורסה - להוציא שוק הנגזרים, המסוכן יותר - תעודות שורט הן הכלי היחיד למי שרוצה להגן על עצמו מפני ירידות או מעוניין להרוויח בזמנים קשים.

למתקדמים יש תעודות ממונפות שמבטיחות תשואה כפולה ואפילו משולשת על המדד בעליות או בירידות, תעודות שמאגדות מספר ענפים, ותעודות בעלות הרכב משתנה - מין תיק השקעות שמשתנה בהתאם למשקל הנכסים בתעודה, ללא מעורבות יד אדם. למשקיע מן השורה נותר רק לבחור את מנפיק התעודה,

 להיכנס לאתר שלו ולקבל הסבר על המוצר, פרטים על אופן החישוב ואת הנוסחה המלאה. המקצוענים שביניכם יכולים לבצע ארביטראז' (רווח בטוח) בין מדד למניה, ובכלל: הבנאליות הבסיסית של תעודת הסל יכולה לשמש לרווחים מתוחכמים. אבל בשביל זה נדרשת מקצוענות כאמור, וזאת מגיעה רק עם הזמן ועם הניסיון.

לא תמיד מדובר בסל של שלוש נקודות. אפשר למנות כמה מגרעות של המכשיר הזה, למשל העובדה שמנהלי התעודות הם אלה שמקבלים את הדיבידנד ולא המשקיע, ועוד כמה באגים קטנים. אבל כל אלה בטלים בשישים לעומת היתרונות שהזכרנו. בעיקר ראוי לשנן את הנחת העבודה: בשוק ההון אין הבדל גדול בין משקיע הדיוט לשימפנזה מצוי, ולכן מיותר לבזבז זמן על קריאת דוחות ועל המצאת שיטות בשקל. הרבה יותר פשוט לרכוש מדד מסוים שמאמינים בו מאשר לעמוד על הדקויות והבדלי הביצועים שבין מניה אחת לרעותה.

כדי להמחיש את הנאמר, תשמעו מעשה שהיה: ב־18 בינואר השנה, המדד המרכזי בבורסה - שוב ת"א 25 - שבר את שיא כל הזמנים וניצב על 1,346 נקודות. עכשיו, בהיגיון מתמטי פשוט היינו מניחים שאם המדד שבר את השיא, רוב המניות צריכות להיות במחירי שיא. אלא שלא ממש. מניה אחת בלבד מהמדד, פריגו, הייתה ברמות שיא - וכל יתר המניות השתרכו מאחור, רובן רחוקות משיאן בסביבות 40־50 אחוז.

את העיוות המדובר ניתן לנצל בקלות, אבל קודם ההסבר בקליפת אגוז: פעמיים בשנה, באמצע יוני ובאמצע דצמבר, מבוצע בבורסה בתל אביב עדכון מדדים. בעקבותיו נפלטות כמה מניות חלשות ממדד ת"א 25, ובמקומן נכנסות מניות חזקות ואטרקטיביות. מכיוון שמלכתחילה מדובר ב־25 מניות בלבד, לכל מניה במדד יש משקל חשוב (מוגבל עד 11%). באופן מטפורי זה הופך את המדד לקטר שגורר קרונות: כל הזמן הוא מגיע ליעד חדש, אבל בדרך מאבד קרונות חלשים ומחליף אותם בקרונות תקינים.

עכשיו נלך עד הסוף עם המטאפורה. אם נשקיע בקרונות, כלומר במניות מסוימות, חלקם אולי ישמחו אותנו וחלקם יאכזבו אותנו מאוד. אם מראש נשקיע בקטר, הלוא הוא המדד, ובו בלבד - אין ספק שהוא ישיג תשואה גבוהה יותר, כי הוא פועל על כוחם הממוצע של כל הקרונות שמאחוריו. יאללה, סעו.

• הכותב הוא בעלים ומנכ"ל של חברת קרנות הגידור CBGN Finance, ומבעלי האתר "שחקן מעו"ף "
  

• אין לראות באמור לעיל משום המלצה או ייעוץ מכל סוג. הפועל על פי הכתוב עושה כן על דעת עצמו בלבד