אהרון עמרם: "הגעתי לגראמי אבל לא דיברו איתי"

זה היה הראיון הכי קשה שקיימתי בחיי. לא בגלל שהמרואיין היה סגור או משעמם. להיפך. אהרון עמרם הוא אחד האנשים האדיבים וצנועים שפגשתי בחיי. אבל איך אפשר לעשות ראיון מקיף עם גבר בן 76 שהחל את צעדיו הראשונים על הבמות כבר בגיל 9, שהוציא קרוב ל-150 אלבומים, זכה לתהילה בינלאומית עם שניים מהשירים המצליחים ביותר בתולדות ישראל וזכה לעשרות פרסי הוקרה על פועלו כשהאחרון הוא פרס מיוחד מטעם אקו"ם לשנת 2010?

עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:

• ריאליטי צ'ק: מה קורה לזמרים בתוכניות ריאליטי?
• איזו מדינה: איפה המוזיקה המזרחית של פעם?
• גיא יעקובי מציג: חלום של רבע מיליון שקל  
  

גם עמרם יודע שהמשימה קשה. כשהגיל המדויק הוא בגדר נעלם אבל הזיכרון חד מאי פעם, הוא מפליג בזיכרונות ושופך אור על מפגשים מרתקים עם דמויות מיתולוגיות, תהליך היצירה הפורה - וגם על תחושת התסכול הקלה על שמעולם לא זכה להכרה האמיתית לה הוא ראוי.

אהרון עמרם בהיכל התרבות

"גרנו בצנעא בבית בן שלוש קומות כשאבי היה מוכר בקרב כל יהודי העיר מתוקף תפקידו כשליח הציבור של הקהילה" נזכר עמרם בשנות חייו הראשונות. "הבית היה מאוד דתי. כבר בשתיים בלילה אבי העיר אותנו יחד עם כל תושביה היהודים של העיר לתפילה. כשהייתי בן תשע, עלינו ארצה ונחתנו ישר במעברה בשם ראש העין.

"אני לא שוכח עד היום את הבוקר הראשון בישראל. ימים ספורים לפני עלייתנו לארץ עוד ישנתי במיטה מפנקת עם שמיכה חמה ופתאום מצאתי את עצמי מתעורר באוהל קר כשמסביבנו רק קוצים ודרדרים שהיו יותר גבוהים ממני. חברים של אבי הקניטו אותו: 'הנה ארץ ישראל שלך' כי הוא היה זה שדחף ועודד לעלייה לארץ הקודש - אבל כולנו הרגשנו שהגענו למדבר בסוף העולם".

"סימנו אותי עוד במעברה כילד עם קול יפה שכדאי לטפח אותו ואכן זכיתי. יו"ר הכנסת דאז ישראל ישעיהו שלח אותי ללמוד מוזיקה קלאסית. החברים בכלל ביקשו ממני שירי ארץ ישראל ולא נתנו לי לשיר בתימנית, אבל אני לא שחקן והלכתי עם הלב. אהבתי את עולם המוזיקה שנפתח בפניי וגיליתי תחום חדש ומסעיר.

"הרגשתי שאני צריך להשתמש בקול ובכישרון כדי לשמר את המוזיקה התימנית ובעיקר ידעתי שבדרך זו אצליח להרוויח את לחמי ולעזור בפרנסת הבית. מעודד מהתגובות הטובות שקיבלתי, הצעתי את עצמי בגיל 14 כזמר בחתונות ואירועים של העדה. התחלתי בשתיים וחצי לירות עבור הופעה משש בערב ועד לשש בבוקר למחרת ונהניתי מכל רגע. אני חושב שאני הזמר הראשון בישראל שהחל לשיר בחתונות".

במקביל להופעות החל עמרם להקליט עשרות תקליטי קצרים ואריכי נגן המצויים כיום רק בידי אספנים. לימים כונסו הקלטות אלו בשלושה תקליטי אוסף של שנות החמישים: "זאהי אלשִפאת","'איומה הַמשי" ו"יום אזכרה". בתקליטים אלו הוקלטו והתפרסמו לראשונה בישראל רבים משיריהם של משוררי תימן, ובראשם ר' שלום שבזי.

עמרם החל להקליט את יצירותיו ולחניו המקוריים, שבמרוצת השנים הפכו לקלאסיקה של השירה התימנית: "ישקף אלוהים", "דרור יקרא", "אם ננעלו", "גלבי" ורבים אחרים. "למרות שמהשירים שלי נהנו קרוב למאה אלף תימנים, אף אחד מהשדרנים לא השמיע אותי", הוא אומר. "כששאלתי אמרו לי שאני משתמש בכלים כמו תוף ופח וזה לא אותנטי לדידם. הסברתי להם שכך ניגנו בבית המקדש. בזמנו נפגשתי המון באולפן ההקלטות עם ג'ו עמר והבנתי את התסכול העמוק שלו, למרות שיחסית אליי, אותו כן השמיעו.

"אני לא נפגעתי כמוהו וניסיתי לשכנע אותו שזה הפסד שלהם, אבל הכאב היה לו קשה והוא חש קיפוח - עד שעזב ונסע לאמריקה. כשהתחלתי לקבל הכרה ממסדית וזכיתי לעדנה בארץ בשנות ה-70, האמנתי שאם היה נשאר, הוא היה זוכה לכבוד דומה, לא רק לפני מותו".

"החוקרים ידעו את ערכי. הם הבינו שאני משמר את המוזיקה התימנית האותנטית כפי ששרו אותה בתימן עצמה במשך דורות רבים. למרות שהייתי רק בן 9 כשעליתי לארץ, הפנמתי וזכרתי את הנגינות והצלילים מבית הכנסת. ידעתי מהי ההגייה הנכונה שדיברו בה וקלטתי את כל מה ששמעתי. כשהתחלתי בהקלטות, האמנתי שאני שליח שבא לשמר את המוזיקה הזו והניגונים האלה, אחרת הם יישכחו.

"קיבלתי מהאקדמיה תארי כבוד, הוא מספר. "הם הזמינו אותי להרצאות ושתו בצמא את מוצא פי. אני גם היוצר הישראלי היחידי שחבר באקדמיה למוזיקה אתנית באמסטרדם, החשובה בתחומה בעולם. האקדמיה חיבקה אותי כי עם כל הצניעות, הקדשתי את חיי למפעל הזה: הקלטתי על גבי דיסקים את כל חמשת חומשי תורה, מחזורי השנה, תפילות משמחות ועד אבלות, מגילות, תהילים וזמירות השבת. יחדיו הם מסתכמים בכ-120 אלבומים. בנוסף, הקלטתי אלבומים בביצוע שלי ליצירות שאת רובם כתבתי והלחנתי וכן הוצאתי שני ספרים בנושא".

אהרון עמרם עם המשלחת ללונדון. שיחות בתימנית עם שושנה דמארי

במשך השנים, החל עמרם לקבל בכל זאת הכרה ליצירתו. בשנת 1963 הוא נבחר על ידי שרת החוץ גולדה מאיר לייצג את ישראל במופע שצולם ל-BBC בלונדון, יחד עם "שלישיית גשר הירקון" ושושנה דמארי. עמרם מפליג בזיכרונות: "היינו אריק, בני, יורם ושושנה והיה כיף גדול. שושנה ידעה מי אני ואני בתור מעריץ גדול שלה, התרגשתי. היא הייתה אישה מכובדת אבל מצחיקה. דיברנו בתימנית מאחרי הקלעים והיא גם הייתה הראשונה שהקליטה את 'אם ננעלו'".

אבל דמארי לא לבד. על שיריו של עמרם גדלו דורות של מבצעים, החל מעפרה חזה ז"ל, זהר ארגוב ז"ל, אחינועם ניני, יזהר כהן ואביהו מדינה ועד לציון גולן שנחשב לממשיך דרכו. את סיפור היכרותו עם שניים מהם הוא לא ישכח לעולם: "בלילה שיזהר כהן זכה באירוויזיון קיבלתי טלפון משלמה צח שביקש שאבוא למשרד שלו ואחתום שבאריך נגן של יזהר יהיה בצד אחד 'אבנינבי' ובצד השני את 'גלבי'. זכרתי עוד מאבי שעסקאות לא חותמים בלילה כי השטן מקטרג ולכן אמרתי לו שאבוא רק בבוקר.

"ישבו שם מנהלים גדולים וכל בכירי המוזיקה ודחפו אותי לחתום. אמרו שזה ייתן לי הכרה עולמית. היה שם בחור שהיה הנגן שלי בעבר ואמרתי לו שרק עליו אני סומך ושאלתי לדעתו. הוא המליץ לי בפה מלא ללכת על זה והאמנתי לו. חתמתי - ובכך וויתרתי על הזכויות לשיר. לידי, חתם על המילים באנגלית מנכ"ל חברת תקליטים ידועה, אבל לא ידעתי ברגע החתימה שהוא קיבל על זה כסף ושאני לא אראה פרוטה. כשהשיר ללהיט וביקשתי את חלקי הם טענו שזה בכלל לא שיר שלי.

באה אליו הביתה. אהרון עמרם עם עפרה חזה ז"ל

"ניגשתי איתם למשפט ואבא של יזהר כהן הביא זקנה תימניה שתשיר את השיר כדי להראות שלא מדובר ביצירה שלי אלא בשיר תימני ישן. מיד כשהיא התחילה לשיר השופט הפסיק אותה ונזף בהם על הניסיון לחמוס ממני את היצירה - ופסק לטובתי. בסופו של דבר מי שכן קיבלה על השיר תהילת עולם היא עפרה חזה ז"ל שבניגוד לקודמים, עשתה הכל ביושר, אנושיות ותמיד פרגנה לי בכל במה אפשרית".

"גרתי אז בפתח תקווה ועפרה הגיעה אליי הביתה. היא סיפרה בתוכנית טלוויזיה שהתארחה בה שההורים שלה פותחים את מוצאי שבת עם אלבומים שלי ורוקדים. היא ישבה איתי ימים ארוכים והדרכתי אותה כיצד לבצע נכון את השירים ומה המשמעות שלהם - ובזכות האלבום הזה היא זכתה להצלחה בינלאומית חסרת תקדים.

"אבל עפרה, בניגוד לכהן, ידעה לתת לי כבוד בחזרה ולרגע לא שכחה אותי ולכן איתה כבר לא עניין אותי הכסף כי התרגשתי ושמחתי בשבילה. בזכותה השירה התימנית התפרסמה בכל העולם וחצתה גבולות. תמיד הכירו את השירים שלי בקרב בני העדה ואפילו אצל הערבים בתימן עד היום אבל היא הכניסה את הסגנון הזה לארצות כמו גרמניה, הולנד וברזיל וראיתי בכך המשך ישיר לעשייתי.

"התקשורת הישראלית לא שאלה מי מאחרי המילים והלחן של השירים ואפילו כשהיא הגיעה לגראמי לא דיברו איתי. פעם אחת לא עשו עליי תוכנית או ראיון בטלוויזיה הישראלית. עד היום אגב. עפרה הייתה כל כך רגישה לזה שכל פעם שיכלה היא הזכירה אותי ואפילו ביקשה לראיין אותי במסגרת ספיישל שהיה בזמנו בערוץ 1, רק כדי לתת לי במה והכרה. אישתי שולחת עד היום מכתבים לטלוויזיה ולעיתונות כי לה זה יותר חשוב מאשר לי".

"מפעל חיים שיישאר לדורי דורות"

בשלב הזה אשתו שרה מבקשת את רשות הדיבור. ניכר בה שהיא מדברת מדם ליבה: "אהרון עשה פה מפעל חיים שאין יוצר דומה לו בהיקפו בארץ ועדיין מעולם לא חיבקו אותו באמת. עשו עליו ראיונות ספורים לעיתונות לאורך השנים וכשאני פונה לטלוויזיה אומרים שהוא לא מעניין. אדם שכתב אלפי שירים, הקליט מאות דיסקים, הופיע בבמות הגדולות בעולם - איך זה יכול להיות? אנחנו אנשים גאים ואין בנו מרמור. אהרון משאיר פה מפעל חיים שיישאר לדורי דורות".

"גם אם יבוא ילד עם קול יפה יותר משלו, זה לא יהיה אותו דבר, כי הוא מביא יסודות אותנטיים שאלמלא הוא, היו נכחדים. אתה יודע שהוא זכה בפרס מיוחד

מטעם אקו"ם על מפעל חיים בשנת 2010? כולם דיברו רק עם חווה אלברשטיין וצביקה פיק שזכו יחד איתו באותה שנה, אבל אותו אף אחד לא הזכיר. אני מקווה שלבסוף המדינה תעניק לו את פרס ישראל כי את השליחות שהוא עשה אף אחד לא ייקח ממנו. אני לא אנוח עד שכל העולם יידע איזה ענק הוא".

איציק אוחיון, ראש עיריית פתח-תקווה, החליט לכבד את עמרם, תושב העיר ומעלה ערב מחווה לכבודו ביום שלישי, 17 בינואר, בהיכל התרבות בעיר. במחווה יופיעו אביהו מדינה, סגיב כהן וחיים ישראל. גולת הכותרת של הערב תהיה מופע משותף של עמרם יחד עם שלושה מבניו. "ראש העיר עושה לכבודי מופע ואני מודה שאני מתרגש לקראתו. כשאני נכנס לאולפן בבית אני לא חושב על התוכניות שלא הוזמנתי אליהם, אלא על הידיעה שהותרתי כאן חותם. המשפחה רוצה את פרס ישראל יותר ממני. בסופו של דבר, אם היו אומרים לילד שהגיע מתימן למעברה שיום יבוא והוא יהיה חתום על מפעל שכזה, לא הייתי מאמין. אני שמח בחלקי וזה מה שחשוב. כל השאר? ההיסטוריה תקבע".