האוצר והביטחון רבים והגמלאים ממשיכים לסבול
סגן שר האוצר ונציגי מערכת הביטחון נפגשים היום שוב במטרה לשים סוף למחלוקת סביב הפנסיה של אנשי הקבע. בזמן שהם מתווכחים, השחיקה בערך הפנסיה של גמלאי צה"ל נמשכת והגיעה כבר לשיעור של 24%. גמלאי שלח מכתב לסגן השר: "אחרי עשרות שנות שירות, אני בעל גמלה של כ-5,300 שקל"
היום בערב תתקיים פגישה מכרעת בלשכתו של סגן שר האוצר, יצחק כהן (ש"ס). בפגישה נוכחים נציגי הממונה על השכר באוצר ואגף התקציבים מצד אחד, ומנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף התקציבים של משרד הביטחון מצד שני.
לכאורה, מונחת על השולחן מחלוקת נוספת בהיקף של מיליארדי שקלים בין משרד האוצר למשרד הביטחון. הלכה למעשה, מה שמונח בין הצדדים הבלתי מתפשרים הוא גורלם של אלפי ישראלים שתרמו את מיטב שנותיהם לשירות העם והמולדת וכמה מהם הגיעו לפת רעב בעקבות ההתייקרויות של השנים האחרונות.
בסוף שנת 2008 התקבלה בכנסת תכנית ביוזמתו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, להצמיד את תשלומי הפנסיה של עובדי המדינה למדד המחירים לצרכן. עד 2008, תשלומי הפנסיה של עובדי המדינה היו צמודים לשכר הפעילים, כלומר, שכרם החודשי של הגמלאים עלה ביחס ישיר לעלייה בשכרם של אלו שאיישו באותו זמן את התפקיד שממנו פרש הגמלאי.
ההחלטה להצמיד את שכרם של עובדי המדינה למדד, הייתה מקובלת הן על ההסתדרות והן על האוצר. ההצמדה למדד נחשבת, אז כהיום, להגיונית ואחידה יותר מאשר ההצמדה לשכר הפעילים, שמושפע מגורמים רבים ושונים ולא רק מערך הכסף כפי שהוא בא לידי ביטוי בהתייקרויות במשק.
אך ההצמדה שהביא הסכם עיני ב-2008 לא חלה על שני מגזרים נרחבים של עובדי ציבור, שאינם מיוצגים על ידי ההסתדרות - עובדי האוניברסיטאות ואנשי כוחות הביטחון. שכרם של אנשי הקבע לשעבר, של השוטרים ואנשי השירותים החשאיים, נותר צמוד לשינויים בשכרם של הפעילים.
כיום, 3 שנים מאז שהתקבלה ההחלטה, מסכימים כל הצדדים המעורבים בעניין כי גמלאי מערכת הביטחון נפגעו קשות כתוצאה מהמהלך. מי שאחראי לפגיעה האנושה בפנסיה שלהם הוא לא אחר מאשר צה"ל עצמו.
מאז 1992, צה"ל מקבל את התקציב לשכר מהאוצר כשמרכיב תשלומי הגמלאות כבר כלול בו. ככל שישלם הצבא פחות לפנסיונרים, יישאר לו יותר לאנשי הקבע. מסתבר כי לאורך השנים, פיתח הצבא שיטות שונות להעלאת שכר אנשי הקבע, מבלי שהעלאה זו תגרור העלאה של תשלומי הפנסיה.
שכרם של אנשי קבע הועלה דרך תוספות שונות לשכר (ותק, דרגות ביניים, תוספות קרביות, גמולי השתלמות) אשר אינן משפיעות על גובה השכר כפי שהוא מחושב לצורך הצמדת תשלומי הפנסיה. ראש אגף כוח אדם לשעבר, תת-אלוף במילואים יהודה שגב, התייחס בעבר לדברים וסיפר כי "לאורך השנים הוספנו עשרות ומאות אלפי שקלים לפרט (אנשי קבע משרתי, א.ל). השתמשנו בכל מיני הטבות ופטנטים על מנת להחזיק את הטובים בצה"ל. כשבאו באוצר ושאלו 'האם אתם מתכוונים להוסיף את כל זה גם לגמלאים?' אמרנו 'לא'".
גם היועץ הכספי לרמטכ"ל לשעבר, צבי שור - מדבר בגילוי לב על הפגיעה היזומה של הצבא בגמלאיו. "להערכתי הצבא חסך על הגמלאים כ-8 מיליארד שקל מאז 1992" אומר שור. "מאז שנוצר ניגוד העניינים הזה, כל שקל שלוקחים מהגמלאים הוא שקל שניתן לתת לאנשי הקבע המשרתים".
לדבריו, אחת השיטות הידועות היא לבטל הגדרות תפקיד ישנות שזיכו בעבר בתוספת שכר ולהכניס הגדרות חדשות. כך ניתן לתת תוספות שכר לאנשי קבע, אך תוספות אלה לא יחולו על הגמלאי, שפרש עוד לפני שנולדה הגדרת התפקיד הרלוונטית.
התוצאה של ניגוד העניינים שבו נמצא הצבא מאז 1992 היא שלמרות ששכרם של אנשי הקבע עלה בהתמדה, תשלומי הפנסיה לא גדלו ונשחקו בלחץ ההתייקרויות במשק. על פי חישובי האוצר, נשחקה הפנסיה הצה"לית בשיעור ממוצע של 24%.
הממשלה אישרה פיתרון - המשרדים לא מצליחים להסכים
ב-12 למאי 2009 קבעה הממשלה כי יש לתקן את העיוות שבאי-החלת הסכם עיני על מערכת הביטחון ולהצמיד גם את הפנסיה של אנשי הקבע למדד המחירים. הממשלה הנחתה את משרדי האוצר והביטחון להידבר ביניהם ולמצוא פתרון שיאפשר את הצמדת הפנסיה למדד ויפצה את גמלאי מערכת הביטחון על החודשים הספורים שבהם נשחקה הפנסיה - עד אז, באחוזים בודדים.
אלא שמאז, מתנהל מאבק טיפוסי בין שני המשרדים, שאינו מאפשר להם להגיע להחלטה בנושא. שורש המאבק בין האוצר לביטחון נמצא בשאלת הפיצוי הרטרואקטיבי על השנים שעברו מאז הסכם עיני.
כאשר הורתה הממשלה למשרדים לתקן את העיוות, עמדה העלות של פיצוי עובדי מערכת הביטחון על היקף צנוע של כמה מאות אלפי שקלים. כיום, יותר מ-3 שנים לאחר שהוצמדה הפנסיה למדד, עומדת עלות הפיצוי הרטרואקטיבי על סכום משמעותי של 2.2 מיליארד שקל. לשם השוואה, העלות השנתית של יישום חוק חינוך חובה חינם מגיל 3 לשל ילדי מדינת ישראל, היא 2 מיליארד שקל.
שר ביטחון כבר הכריז כי הוא מוכן להעמיד 1.1 מיליארד שקל מתקציב הביטחון לפתרון הבעיה, בתנאי שהאוצר יעמיד מצידו סכום זהה. באוצר מתנגדים לדרישה בטענה שמלכתחילה, היו אלה ראשי הצבא וארגון הגג של הגימלאים "צוות" שהתנגדו להצטרפות להסדר עיני והצבא הוא גם זה שגרם לשחיקת תשלומי הפנסיה של הגמלאים. על כן, אין מקום לדרוש מהאוצר לפצות את הגמלאים על הנזק שכבר נגרם. במקום זאת, מציעים באוצר לשלם חצי מהסכום בפריסה ל-5 שנים ללא הצמדה כלשהי.
רס"ן במילואים מקבל 3,200 שקל
ככל שהזמן עובר ואין הסכמה בין הביטחון לאוצר בנוגע למתווה ההצמדה, הסכום שעומד על הפרק גדל ונכונותו של האוצר להביא את הפרשה לסיום הולכת וקטנה. הזמן החולף גם פוגע בגמלאים עצמם, שקצבתם ממשיכה להישחק.
לידי ynet הגיע מכתב ששלח רס"ן במילואים יוסי פורת לסגן שר האוצר, שבו הוא חושף את פרטי הקצבה שהוא מקבל, על מנת להמחיש לסגן השר כהן את עומק המצוקה שבה שרויים הוא ועמיתיו לפנסיה הצבאית.
"אחרי עשרות שנות שירות בקבע", כותב פורת לסגן השר, "אני בעל גמלה של כ-5300 שקל ומקבל בבנק 3200 שקל. אני כפוי לשלם כיום כ-1900 שקל כל חודש החזר עבור קרן היוון שהייתה בשעתה 1797 שקל בלבד. זאת אומרת, כל חודש אני 'מחזיר' יותר מכול הקרן כולה".
פורת, שמילא לאורך השנים שורה של תפקידים כקצין מודיעין, סובל מבעיה כפולה. באוגוסט 1983, כאשר השתחרר מצה"ל, ניצל את זכותו לפדות 25% מקרן הפנסיה ולהחזיר את הסכום על ידי גריעה מהגמלה החודשית. ההחזרים על הסכום שפדה ב-1983, צמודים למדד ותפחו מאז בשל האינפלציה החדה של שנות ה-80. תשלומי הפנסיה, לעומת זאת, אינם צמודים למדד ונשארו נמוכים. כך הולך וגדל הסכום שהוא מחזיר למדינה מדי חודש.
המקרה של פורת הוא רק אחד מני רבים. בארגון "צוות", שמייצג את הגמלאים מדברים על מקרים חריגים של קצינים בקבע לשעבר שנתמכים על ידי גמ"חים או אוספים בקבוקים למחזור כדי לשרוד.
בינתיים, תשלומי הפנסיה ממשיכים לעמוד במקום, בעוד שהמחירים במשק וגובה ההחזרים על משיכה מוקדמת ממשיך לעלות. מיום ליום, הולך ומורע מצבם של עשרות אלפי פנסיונרים. ביניהם ניתן למצוא קצינים בתפקידי שדה שהגנו בעבר על גבולות המדינה, רכזי מודיעין וסיור שמנעו פיגועים וסוכני מודיעין שפעלו בארצות אויב. את כולם שכחו הרשויות לעת זיקנה.
תגובות לכתבה
תגובת ד"ר ברוך לוי, יו"ר ארגון "צוות" המייצג את גמלאי צה"ל: "אנו מאד מקווים שאנחנו נמצאים בישורת האחרונה של המו"מ, כבר קשה לנו לעצור את התסכול של גמלאי צה"ל, אשר מרגישים שראש הממשלה שכח את הבטחתו לתקן את האפליה לרעה, דווקא של מי ששירתו את המדינה במשך עשרות שנים.
"אם ניווכח שגם הפעם מדובר במילים ולא במעשים נצא למאבק ציבורי חסר תקדים - גמלאי צה"ל נגד ראש הממשלה ששלח אותנו לשדות הקרב. אנו מקווים שלא נגיע לשלב הזה ואכן ההתחייבות לח"כ כץ ולשר הביטחון ברק תיושם".
תגובת משרד הביטחון: "ככלל, כל הסכמי השכר בנוגע לגמלאים שסוכמו על ידי עיני, שולמו על ידי האוצר מסעיף 12. יחד עם זאת, משרד הביטחון הסכים לממן 50% מעלות ההסכם מתקציבו עקב הדחיפות הרבה והעוול המתמשך שנגרם לגמלאים עקב סירוב האוצר להגיע לסיכום בסוגייה זו.
"בנוסף, שר הביטחון ציין היום בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שדנה בנושא, כי יש לנו חובה פיקודית ומוסרית להביא לפתרון סוגיית השחיקה בשכר הגמלאים ובניגוד לדעה הרווחת רבים מהם מקבלים קצבה זעומה שבקושי מאפשרת קיום בכבוד.האוצר מנצל את חוסר יכולתם של גמלאי צה"ל להתאגד, לשבות או ליהנות מכל זכות אחרת המוקנית לכל מי שנכנס תחת הקטגוריה- עובד ומעביד".
תגובת משרד האוצר: משרד האוצר פועל ליישום מלא של החלטת ראש הממשלה, מתאריך 26 בספטמבר, בדבר התאמת מנגנון הצמדת הגמלאות של פורשי מערכת הביטחון לזה הנהוג אצל יתר עובדי המדינה, זאת למרות ההשלכות התקציביות המהותיות בתקופה זו של אי ודאות כלכלית.
"משרד האוצר הציע אין ספור הצעות סבירות ומאוזנות לפתרון הסוגיה מבלי להטיל את מלוא המימון על משרד הביטחון, אך הוא ממשיך בסרובו להצעות אלה וליישום החלטת רה"מ בטענה כי יש להיטיב עם גמלאי משרדו מעבר ליתר עובדי המדינה. זאת, בנוסף להטבות מהם הוא נהנה כיום, וביניהן אפשרות פרישה כ-20 שנה לפני עובד מדינה רגיל.
לפנייה לכתב/ת 
